ויקינגים (סדרת טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הוויקינגים
Vikings
Vikings title.png
לוגו הפתיחה
סוגה דרמה היסטורית
חברת הפקה סרטי אוקטגון, טייק 5 הפקות
יוצרים מייקל הירסט
כותבים מייקל הירסט
בימוי יוהאן רנק, קיראן דונלי, קן גירוטי
שחקנים טראוויס פימל
קתרין ויניק
קלייב סטאנדן
ג'סלין גילסיג
גוסטף סקארסגארד
ג'ורג' בלאדגן
ליינוס רואץ'
גבריאל ביירן
אלכסנדר לודוויג
קווין דורנד
פרסים 4 פרסי המסך הקנדיים
4 פרסי גילדת הבמאים של קנדה
פסקול טרוור מוריס
ארץ מקור קנדהקנדה קנדה
אירלנדאירלנד אירלנד
שפות אנגלית, אנגלית עתיקה
מספר עונות 4
מספר פרקים 40
הפקה
צלמים ג'ון בארטלי
אורך פרק 45 דקות
שידור
רשת שידור ערוץ ההיסטוריה
רשת שידור בישראל Yes Oh, HOT VOD
פורמט (תמונה) HDTV
פורמט (קול) דולבי דיגיטל
תקופת שידור מקורית 3 במרץ 2013 – עדיין רץ
קישורים חיצוניים
http://www.history.com/shows/vikings
דף הסדרה ב-IMDb

ויקינגיםאנגלית: Vikings) היא דרמה היסטורית קנדית-אירית שנוצרה ונכתבה על ידי מייקל הירסט עבור ערוץ ההיסטוריה. הסדרה עלתה לשידור ב-3 במרץ 2013 בארצות הברית ובקנדה.

הסדרה צולמה באירלנד בהשראת הסיפורים על הויקינג רגנאר לודברוק, אחד מגיבורי התרבות הנורדית הנודעים ביותר. הסדרה מציגה את רגנאר כחקלאי שעולה לגדולה לאחר פשיטות מוצלחות באנגליה ובסופו של דבר הופך למלך סקנדינביה בתמיכת משפחתו וחבריו הלוחמים - אחיו רולו, בנו ביורן צד-ברזל ונשותיו בתולת המגן לגרטה והנסיכה אסלוג.

הסדרה חודשה במרץ 2015 לעונה רביעית ארוכה מהרגיל הכוללת 20 פרקים, שעלתה לשידור ב-18 בפברואר 2016. ערוץ ההיסטוריה חידש את הסדרה לעונה חמישית במרץ 2016, שגם היא תכלול 20 פרקים. הסדרה הייתה מועמדת לפרסים רבים, בהם פרס אמי לאפקטים חזותיים לשנים 2013-‏2015, וזכתה בארבעה פרסי המסך הקנדיים לשנים 2015-‏2016 וכן ארבעה פרסי גילדת הבמאים של קנדה לשנים 2014-‏2015.

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה שואבת השראה מסיפורי הפשיטות, הסחר וחקר הארצות של הנורדים בראשית ימי הביניים בסקנדינביה. היא עוקבת אחר סיפורו של המלך הוויקינגי האגדי רגנאר לודברוק, צוותו ומשפחתו, כפי שסופרו בעיקר בסאגות מהמאה ה-13 "עלילותיו של רגנאר לודברוק" ו"עלילות בניו של רגנאר לודברוק" כמו כן גם בכתביו של סקסו גרמטיקוס מהמאה ה-12 "גסטה דנורום". הסאגות הנורדיות האגדיות היו בחלקן מומצאות והתבססו באופן חלקי על המסורות הנורדיות שבעל פה, שנכתבו 200-‏400 שנים לאחר התרחשות האירועים. השראה נוספת לסדרה נלקחת ממקורות היסטוריים של אותה תקופה כמו הפשיטה על לינדיספארן שבצפון אנגליה המתוארת בפרק השני וקורותיו של אחמד אבן פדלאן במאה ה-10 ופגישתו בורנגים. הסדרה מתארת את ראשיתה של התקופה הוויקינגית ומתחילה עם אירוע הפשיטה על לינדספארן.

העונה מספר הפרקים תאריך השידור הראשוניארצות הברית ארצות הברית
הפרק הראשון הפרק האחרון
1
9
3 במרץ 2013 28 באפריל 2013
2
10
27 בפברואר 2014 1 במאי 2014
3
10
19 בפברואר 2015 23 באפריל 2015
4
20
10
18 בפברואר 2016 21 באפריל 2016
10
30 בנובמבר 2016 1 בפברואר 2017

עונה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה הראשונה מגוללת את סיפורו של רגנאר לודברוק כלוחם ויקינגי צעיר המשתוקק לגלות ציוויליזציות ותרבויות חדשות מעבר לים. ביחד עם חברו, בעל המלאכה המוכשר פלוקי, הוא בונה דור חדש של ספינות בעלות מבנה ארוך וקורא תיגר על המושל המקומי, הרוזן הראלדסון, כדי שיאפשר לו לפשוט ולגלות את צפון-מזרח אנגליה. הוא מקבל תמיכה מאחיו רולו, שחומד בסתר את אשתו לגרטה. רגנאר מצליח בפשיטתו הראשונה על ממלכת נורת'מבריה האנגלית, וחוזר עם שלל עשיר ועם הנזיר אתלסטאן כעבדו. בעקבות האירוע, רגנאר רוכש את איבתו של אלה השני, מלך נורת'מבריה וגם גורם לסדרת עימותים אלימים יותר ויותר עם הרוזן הראלדסון האוטוקרטי עד שהם מתעמתים ביניהם ורגנאר יורש את מקומו כמושל.

במהלך עלייה לרגל למקדש אופסלה, שבו השבטים הוויקינגים מתאספים להלל את אלוהיהם, רגנאר נשבע אמונים למלך הוריק ומייצג אותו במשא ומתן על סכסוך קרקעות עם יארל בורג. במהלך מפגשם, הוא מתפתה מחיזוריה של הנסיכה אסלוג. בחזרה במקום מושבו של רגנאר, מגפה מסתורית הורגת רבים מבני עמו וגם את בתו הצעירה. יארל בורג מפעיל מניפולציה על רולו השאפתן והקנאי כדי שיצודד עמו במאבק נגד רגנאר והמלך הוריק.

עונה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה מתחילה במלחמתם של המלך הוריק ביארל בורג ורולו, וממשיכה כארבע שנים מאוחר יותר. רולו מתדרדר למצב של הרס עצמי לאחר שחבריו ובני עמו נידו אותו על בגידתו. רגנאר סולח לו, אם כי לא מצרף אותו לפשיטות. הנסיכה אסלוג עוזרת כעת לרגנאר לשלוט וזאת לאחר שעשתה את דרכה לממלכתו ומגלה לו שהיא נושאת את ילדו ברחמה. במהלך אותו זמן, לגרטה חשה מושפלת ועוזבת אותו יחד עם בנה ביורן.

רגנאר, הוריק ויארל בורג כורתים ביניהם ברית רופפת, אך יארל בורג פולש לאדמתו של רגנאר לאחר שסולק מההסכם. לגרטה - שנישאה בשנית לרוזן רב השפעה - חוזרת לקאטגט יחד עם ביורן במאמץ לכבוש מחדש את אדמתם מידי יארל בורג. רגנאר חש הקלה לראותם ושמח לראות את בנו, כעת לוחם גבוה וחזק. פלוקי סיים לבנות את צי הספינות ובמהלך מסעם בים, סערה מתפרצת והספינות נסחפות אל עבר ממלכת וסקס, הנשלטת על ידי אגברט, מלך וסקס. אתלסטאן מצטרף למסע ולכל אורכו נאבק באמונתו. הוא נשבה ונצלב בידי חיילים סקסונים הרואים בו כבוגד ולבסוף המלך אגברט חס על חייו.

רגנאר מחפש אחר בן ברית נוסף, לאחר שהוביל את יארל בורג למלכודת והוציאו להורג בעזרת נשר של דם כנקמה על לקיחת אדמותיו ותקיפת משפחתו. רוזן מסתורי בשם אינגסטד מציע להיות בן בריתו החדש של רגנאר, והוא מסכים לכך בשמחה. הרוזן מתגלה כלגרטה, אשר לקחה מהרוזן סיגוארד את אדמותיו ושולטת בהדבי. ביורן מתאהב בת'ורון, אחת משפחות משפחתו. בראותה כי אהבתו של ביורן גדלה כלפיה, הנסיכה אסלוג משחררת לחופשי את ת'ורון ובכך מאפשרת לביורן לחזר אחריה כאשה חופשיה.

באסקס, המלך אגברט והמלך אלה הופכים לבני ברית לאחר שהשיאו את ילדיהם ותומכים בהפיכתה של נסיכת ממלכת מרסיה לשלטון. המלך אגברט שולח את בנו כדי לדון עם הוויקינגים על שביתת נשק, אך מביים מארב ויקינגי לבנו בדרך חזרה הבייתה. לאחר מכן, הוא מכריז כי אין לסמוך על הוויקינגים ובמקום לפגוש בשליחים שלו הם מתקיפים אותם. רגנאר, לגרטה והמלך הוריק נסוגים ורולו נשאר מאחור לאחר שנפצע קשות. רגנאר נפגש עם אגברט כדי לדון בשחרורו של רולו ובשביתת נשק. אגברט משלם להם כדי שיפסיקו את מעשי הביזה שלהם, מעניק להם 5,000 דונמים של אדמות חקלאיות ומציע לשכור כל בוזז ויקינגי כשכיר חרב במרסיה. רגנאר ואתלסטאן דנים באמונתו, ורגנאר מבקש ממנו ללמד אותו תפילה נוצרית.

המלך הוריק מתחיל לחשוד בשאיפותיו של רגנאר ותאוותו לנקמה. הוא מנסה לשכנע את פלוקי לבגוד ברגנאר ומורה לו להרוג את היקר לו ביותר כדי להוכיח את עצמו. בינתיים, הוריק ובנו ארלנדור מובילים מתקפה על קאטגט כדי להביס את רגנאר ולהרוג את בני בריתו ומשפחתו. פלוקי בוגד בהוריק, והמלך ואנשיו מובלים למלכודת ומובסים. בקשתו האחרונה של המלך הוריק היא לחוס על חייו של בנו. רגנאר מסכים, והוריק מוצא להורג באיטיות ובאכזריות בידי רגנאר. ארלנדור חוזה במעשה, אך נגרר משם בעוד רגנאר מכה את הוריק בזעם פראי בטרם מתמוטט בכס המלכות שלו.

עונה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלך רגנאר מעוניין לחקור את העולם החדש אשר הובטח לו על ידי המלך אגברט. אגברט מציע לו עזרה בהתיישבותם בוסקס, תמורת עזרתם במלחמת הנסיכה קוונתרית' ממרסיה בדודה המושחת. בהיעדרה של לגרטה מממלכת הדבי, עוזרה קאלף מבקש לחתור תחתיה ולוקח ממנה את תואר הרוזנות. אתלסטאן, שחי חיי נזירות בוסקס, חולק רגע אינטימי עם ג'ודית בתו של המלך אלה בטרם עוזב חזרה עם הוויקינגים והיא נושאת את ילדו ברחמה. היא מואשמת בניאוף, אך ניצלת לאחר שמודה כי אתלסטאן - אותו מחשיב המלך אגברט לאיש קדוש - הוא האב.

פלוקי מביע מחאה על המערכה שלהם באדמת הנוצרים ואינו מאמין לכוונותיו של אתלסטאן, אליו רגנאר התחבר ביחסי ידידות. לאחר טבח אותו הוביל אתלוולף על ההתיישבות הוויקינגית, המלך אגברט חושף את תוכניתו בפני בנו ומודה כי כלל לא התכוון לתת לוויקינגים להתיישב באדמתו. הרוזן קאלף מגיע לקאטגט ועוזר לרגנאר במצור על פריז יחד עם ארלנדור בנו של המלך הוריק וטורבי אלמנתו של יארל בורג. פלוקי מקבל סימן מאלוהיו שדם צריך להישפך, והורג את אתלסטאן בזמן תפילתו. בראותו כי המצור על פריז נכשל היות שהעיר בצורה ומוגנת מאוד, רגנאר מתכס תחבולה במטרה להיכנס לעיר ולפתוח את שעריה בפני הבוזזים הוויקינגים.

עונה רביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגנאר ולוחמיו חוזרים לקאטגט לאחר שבזזו את פריז. בזמן שהוא מחלים מפצעים שנגרמו לו בפריז, רגנאר פוגש בשפחה חדשה בשם יידו ומתקרב אליה. הוא גם חייב להתמודד עם פלוקי, שנאסר בידי ביורן לאחר שרצח את אתלסטאן. ביורן מיידע את רגנאר שהוא מתכוון לערוך מסע לשממה כדי למצוא את עצמו, לא לפני שהוא רוכש את איבתם של הרוזן קאלף וארלנדור, שזוממים נגדו. בינתיים, לנשים הוויקינגיות יש שאיפות משל עצמן, ולגרטה ואסלוג מתכננות להחזיר לעצמן את גדולתן. בפריז, רולו והפרנקים מתכוננים לשובו של רגנאר ולוחמיו הוויקינגים ורולו מנסה לבנות מערכת יחסים עם אשתו החדשה, הנסיכה גיסלה מפרנקיה המערבית. העניינים בוסקס נעשים מתוחים יותר בעוד אגברט מתקרב לג'ודית בתו של המלך אלה ובנו אתלוולף מתחיל במערכת יחסים עם המלכה קוונתרית'. ברית זו מיועדת להחזיר את כוחה של קוונתרית' במרסיה, תחת האיום המתמיד לשיבתו של רגנאר ולוחמיו הוויקינגים. המלך האראלד בהיר-השיער מגיע לקטאגט עם אחיו הלפדאן, והשניים משתוקקים לבזוז את פריז יחד עם רגנאר. אולם, להאראלד יש שאיפות להפוך למלך על כל נורווגיה ועליו להפיל את רגנאר מכסאו לשם כך. רגנאר מוצא את עצמו ניצב מול אויבים מכל הצדדים, כעת כשהוא זקן יותר ופצוע ללא כל רצון לחקור ארצות כבעבר.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר לוגלה באירלנד היה מקור לצילומי שיט ספינות ארוכות השדרה.

כהפקה קנדית-אירית, הסדרה פותחה והופקה על ידי סרטי אוקטגון וטייק 5 הפקות. תקציב העונה הראשונה נאמד בכ-40 מיליון דולר. צילומי הסדרה החלו ביולי 2012 באולפני אשפורד, מבנה אולפנים חדש שנבנה באירלנד ונבחר בעקבות יתרונות והקלות מס שצילומים בו הקנו להפקת הסדרה.[1] ב-16 באוגוסט 2012 נערכו צילומי הספינות בלוגלה, הר המהווה חלק מהרי ויקלו שבאירלנד.[2]‏ 70% מהעונה הראשונה הם למעשה צילומי חוץ. צילומי רקע נוספים נערכו במערב נורווגיה.

הבמאים יוהאן רנק, קיראן דונלי וקן גירוטי ביימו שלושה פרקים כל אחד בנפרד. צוות ההפקה כולל את הצלם ג'ון בארטלי, מעצבת התלבושות ג'ואן ברגן, מעצב ההפקה טום קונרוי והמלחין טרוור מוריס.

לדברי השחקן קלייב סטאנדן המגלם את דמותו של רולו, העונות הבאות עשויות לכלול דמויות כמו אלפרד הגדול, לייף איריקסון ואייבר חסר העצמות, כמו כן עלילת הסדרה עשויה לנדוד לאיסלנד, רוסיה, צרפת ומעבר לאוקיינוס האטלנטי.[3]

ב-5 באפריל 2013, הסדרה חודשה לעונה שנייה בת 10 פרקים. שני שחקנים חדשים לוהקו ב-11 ביוני 2013 - אלכסנדר לודוויג לתפקיד ביורן הבוגר וליינוס רואץ' לתפקיד אגברט, מלך וסקס. העונה השנייה תקפוץ בקו הזמן ותבגר את דמותו של ביורן, שעד עתה היה מגולם על ידי נייתן אוטול הצעיר, והוא לא ראה את אביו במשך זמן ממושך מאוד. בזמן זה, לגרטה נישאה מחדש ליארל רב השפעה, אב חורג שמספק חינוך נוקשה לביורן. אל הבמאים רנק, דונלי וגירוטי הצטרפו בעונה זו ג'ף וולנו וקרי סקוגלנד. המפיק והכותב מייקל הירסט הודיע על תוכניות עבור עונה רביעית לפני שהעונה השלישית עלתה לשידור. העונה הרביעית החלה בשלבי הפקה באזור דבלין באפריל 2015.

השחקנים הפינים פטר פרנזן וג'ספר פקונן וכן השחקנית הקנדית דיאן דואן הצטרפו לצוות השחקנים בעונה רביעית. פרנזן לוהק לתפקיד האראלד הראשון, מלך נורווגיה, יריב פוטנציאלי לרגנאר. פקונן לוהק לתפקיד הלפדאן השחור, אחיו של האראלד. דואן מגלמת את יידו, דמות ממוצא סיני שיש לה תפקיד מפתח במחצית הראשונה של העונה.

באותו זמן בו נודע שהסדרה תחודש לעונה חמישית, נודע כי השחקן האירי ג'ונתן ריס מאיירס יצטרף לצוות השחקנים לעונה זו.[4]

מתאבק לשעבר של ה-WWE, אדם קופלנד, לוהק לתפקיד הלוחם האכזר קטיל ביורנסון בעונה החמישית, שנבחר בידי פלוקי להוביל את המשלחת הוויקינגית לאיסלנד במטרה להקים שם התיישבות. השחקן האירי דארן קייהיל לוהק לתפקיד אתלרד הראשון, מלך וסקס.[5]

שחקנים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן דמות עונות
1 2 3 4
טראוויס פימל רגנאר לודברוק ראשי
קת'רין ויניק לגרטה ראשי
קלייב סטאנדן רולו ראשי
ג'סלין גילסיג סיגי ראשי
גוסטף סקארסגארד פלוקי ראשי
ג'ורג' בלאדגן אתלסטאן ראשי אורח
גבריאל ביירן הרוזן הראלדסון ראשי
אלכסנדר לודוויג ביורן צד-ברזל ראשי
ניית'ן אוטול ביורן הצעיר ראשי אורח
אליסה סאת'רלנד אסלוג חוזר ראשי
דונאל לוג המלך הוריק ראשי
ליינוס רואץ' אגברט, מלך וסקס ראשי
קווין דורנד הארבארד ראשי
לות'אר בלוטו שארל ממערב פרנקיה ראשי
ג'ון קוואנו החוזה/לאו הרביעי אורח ראשי
פטר פרנזן האראלד הראשון, מלך נורווגיה ראשי

שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה עלתה לשידור ב-7 במרץ 2013 בערוץ ההיסטוריה בארצות הברית, כאשר פרקי הסדרה זמינים לצפייה גם באתר האינטרנט של הערוץ ובערוץ ההיסטוריה בקנדה. בבריטניה הסדרה עלתה לשידור ב-24 במאי 2013, שם היא זמינה לצפייה בשירות VOD באתר האינטרנט של אמזון. באוסטרליה הסדרה עלתה לשידור ב-8 באוגוסט 2013 בערוץ SBS One. בישראל הסדרה עלתה לשידור ב-8 ביולי 2013 בערוץ yes Oh בלוויין.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה קיבלה ביקורות חיוביות מאוד ממבקרים לאחר שידורו של הפרק הראשון, עם ממוצע משוקלל של 71% באתר Metacritic.[6] אלן ספינוול מאתר HitFix שיבח את ליהוק הסדרה, בעיקר את פימל כרגנאר. הוא ציין כי הסדרה אינה מורכבת וכי היא מתבססת על גורם המשיכה לאותה תקופת זמן ולאותן דמויות אשר מניעות את העלילה.[7] ננסי דיוולף סמית מוול סטריט ג'ורנל ציינה במאמרה את התפאורה והתלבושות הטבעיות והאותנטיות, והעריכה את העובדה שלא כמו "ספרטקוס", הסדרה איננה חגיגת אלימות וסקס אלא "חקר של התעוררות תרבותית, רגשית ואינטלקטואלית של האישיות, הסיבולת והכוח".[8] האנק סטובר מוושינגטון פוסט מצא ש"סדרת הדרמה החדשה ורבת התעוזה מספקת את מרחץ הדמים המצופה ממנה", אך גם סיגלה לעצמה כישורים המצופים מסדרת דרמה בטלוויזיה בכבלים, עם שימת דגש על משחק, כתיבה ותחושת אפיות המאפיינת סדרות כדוגמת "רומא", "ילדי האנרכיה" ו"משחקי הכס". לבסוף, הוא הציע כי הדרך בה הסדרה מציגה את הגאווה והאצילות שבשבט הוויקינגים פורעי החוק משקפת "עיבוד נוסף לטוני סופרנו".[9] ניל גנצלינגר מניו יורק טיימס שיבח את עבודת הצילום עוצרת הנשימה ואת ביצועי השחקנים, בעיקר פימל, והשווה את הסדרה ל"ספרטקוס" ול"משחקי הכס" במובנים של היעדר סצינות עירום.[10]

ג'יימס פוניווזיק מטיים מגזין ציין שלקונפליקט התקופתי הפשוט לכאורה המוצג בסדרה אין את השאפתנות הנרטיבית של "משחקי הכס" או את הדקויות הפוליטיות של "רומא", כמו גם כישוריה בשורות הדיאלוגים, אך היא מחזיקה מעמד בהשוואה ל"צהובונים היסטוריים" כדוגמת "שושלת טיודור" ו"הבורג'ס". הוא סיכם באומרו שקשת העלילה מדברת יותר על כוחות היסטוריים מאשר על דמויות מורכבות מדי.[11] קלארק קוליס מאנטרטיינמנט ויקלי העריך מאוד את הופעת השחקנים אך טען שהסדרה "מעט מבולגנת" ללא התככים של "שושלת טיודור" ו"משחקי הכס".[12] בריאן לורי מהמגזין וראייטי ביקר את הסדרה כ"חגיגה קלישאתית בלתי מתפשרת" וכ"גרסה מעודנת של משחקי הכס" אך טוען שהסדרה השיגה רמה מסוימת של מומנטום שהופכת את הכל להסחת דעת קלה".[13] דייוויד ויגן מהעיתון סן פרנסיסקו כרוניקל התאכזב מ"קצבה הקפוא" של הסדרה ומחוסר ה"אקשן" שלה כמו כן גם מ"כיוונה הרופס ותסריט מעיק" בעוד הוא מעריך את הופעת השחקנים והדמויות.[14]

העונה השנייה של הסדרה קיבלה ציון משוקלל של 77% באתר Metacritic ו-92% באתר Rotten Tomatoes בהתבסס על 12 ביקורות.[15]

דיוק היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ממבקרי הטלוויזיה ציינו כי ישנם מספר אי דיוקים היסטוריים בתיאורי החברה הוויקינגית. לארס ווקר מהמגזין The American Spectator מתח ביקורת על הצגתן של ממשלות העידן הוויקינגי כאוטוקרטיה ולא דמוקרטיה כפי שהיו למעשה.[16] ג'ואל רוברט תומפסון מתח ביקורת על הצגתם של העמים הנורדים כבורים ולא מודעים לכאורה לקיומם של האיים הבריטים, והשימוש בעונש מוות במקום נידוי במקרים של פשעים חמורים.[17]

ההיסטוריון מונטי דובסון מאוניברסיטת מרכז מישיגן מתח ביקורת על הצגת בגדיהם של הוויקינגים בסדרה אך עם זאת ציין שסדרות כמו הוויקינגים עדיין יכולות לשמש ככלי לימוד ומקור להוראת הנושא.[18] העיתון הנורווגי Aftenposten טען שהסדרה מציגה באופן שגוי את בית המקדש באופסלה ככנסייה בהרים ואילו במציאות בית המקדש באופסלה היה ממוקם באזור מישורי באופלנד ואילו כנסיות אלו היו לסימן היכר לאדריכלות נוצרית מאוחרת יותר בסקנדינביה.[19]

בעניין הדיוק ההיסטורי, אמר יוצר הסדרה מייקל הירסט כי היה חייב לעבוד על הסדרה בצורה חופשית, כיוון שאף אחד לא יודע בוודאות מה קרה בימי הביניים וכי "אנו רוצים שאנשים יצפו בסדרה. תיאור היסטורי של הוויקינגים יגיע למאות אם לא אלפי אנשים. כאן אנו חייבים להגיע למיליונים".[20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Meet the real Ragnar on History Channel's 'Vikings', Neal Justin, March 2nd 2013
  2. ^ Viking hordes are back to make history, Colm Kelpie, August 17th 2012
  3. ^ History's 'Vikings' Interview: Clive Standen Talks Rollo, Complex Morality and Future Characters, Kevin Fizpatrick, March 8th 2013
  4. ^ 'Vikings' Renewed for Fifth Season at History, Lesley Goldberg, March 17th 2016
  5. ^ ‘Red Rock’ actor Darren Cahill joins ‘Vikings’ Season 5, Katie McNiece, July 15th 2016
  6. ^ ויקינגים, באתר Metacritic.
  7. ^ Review: History's 'Vikings' A Bloody Good Time, Alan Sepinwall, March 1st 2013
  8. ^ The Norse Code, Nancy Dewolf Smith, February 28th 2013
  9. ^ In History’s compelling ‘Vikings,’ Hägar the Hipster is a brute charmer, Hank Stuever, February 28th 2013
  10. ^ You Plunder, I’ll Pillage, Maybe We’ll Find England, Neil Genzlinger, March 1st 2013
  11. ^ History Launches Vikings (and an Action-Packed Bible), James Poniewozik, March 1st 2013
  12. ^ Vikings - Game of Thrones, Clark Collis, February 27th 2013
  13. ^ TV Review: 'Vikings', Brian Lowry, February 27th 2013
  14. ^ 'Vikings' review: It takes a pillage, David Wiegand, February 28th 2013
  15. ^ Vikings Season 2, באתר Rotten Tomatoes
  16. ^ History Channel Gets Vikings Precisely Wrong, Lars Walker, March 12th 2013
  17. ^ Historical Inaccuracies in 'Vikings', Keya Balar, March 14th 2013
  18. ^ Obsessed with the Good and Bad of ‘Vikings’, monty Dobson, March 18th 2013
  19. ^ TV-serie om vikinger skaper latter for historiske tabber, Jan Gunnar Furuly, April 24th 2013
  20. ^ Vikings Come Ashore in a New Light, Tom Gilbert, February 22nd 2013