איירה רנרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איירה רנרט
לידה 31 במאי 1934 (בן 89)
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים Sagaponack עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צילום אוויר של מתחם ביתו של רנרט בסגפונק, ניו יורק

יצחק לייב איירה לאון רֶנֶרטכתיב יידי: רעננערט; באנגלית: Ira Rennert; נולד ב-31 במאי 1934) הוא איש עסקים ומיליארדר אמריקאי, יהודי אורתודוקסי, המתגורר במדינת ניו יורק וידוע כאחד התורמים הגדולים לעולם התורה החרדי והדתי-לאומי[1]. בשנת 2022 הוערך הונו על ידי המגזין "Forbes" ב-3.5 מיליארד דולר, והוא הוצב במקום ה-801 ברשימת עשירי העולם[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו של רנרט היו מהגרים מפולין ורומניה. הוא סיים את לימודיו בברוקלין קולג' ב-1954, וקיבל את התואר השני שלו מבית הספר לעסקים סטרן באוניברסיטת ניו יורק ב-1956, שם היה מאוחר יותר חבר במועצת הנאמנים.

רנרט החל את דרכו כאנליסט אשראי בוול סטריט בשנת 1956. הוא שימש גם כשותף בחברת "Rubin, Rennert & Co", לפני שהשיק חברת ברוקרים משלו בשנת 1962. ב-1963 הוא זכה לביקורת מהאיגוד הלאומי של סוחרי ניירות ערך על כך שפעל עם הון לא מספק, וכתוצאה מכך, רישיונו נשלל ב-29 בנובמבר 1964, ולמעשה נאסר עליו לעסוק בסחר בניירות הערך. לדברי דובר החברה, ג'ון גולדברג: "בשל תנאי השוק, החברה מצאה את עצמה מפרה את חוק ורנרט גייס הון נוסף כדי לעמוד בדרישות. עם זאת, החברה שוב נפלה מתחת לסף דרישות ההון והוא סגר את החברה[3].

רנרט עשה את הונו החל משנות ה-80 של המאה ה-20 מעסקאות אג"ח זבל, באמצעות חברת ההחזקות Renco שהקים בניו יורק, שבין נכסיה היו גם חברת AM General המייצרת את רכבי השטח הצבאיים HMMWV ("האמר") (בשנים 1993–2004)[4], וכן מפעלי מגנזיום (MagCorp - Magnesium Corp of America).

בשנת 2001 ניהל מאבק משפטי נגד מפעל המגנזיום של מפעלי ים המלח, שנחנך ב-1996[5]; זאת בטענה כי הוא פוגע בעסקיו על ידי מכירת מגנזיום במחירי היצף ברחבי העולם, הגורמת לעסקיו נזקים כבדים[6]. זמן קצר אחר כך, מחלקת המשפטים של ארצות הברית הגישה תביעה נגד החברה שלו "מגנזיום קורפ", בגין הפרות מרובות של חוק הפסולת המסוכנת, וכן הוצאת הון מהחברה על ידי רנרט באמצעות הנפקת האג"ח, שהותיר את החברה חדלת פירעון. התביעה נמשכה שנים רבות עד שנפסק שעליו לשלם קנסות בסך 213 מיליון[7].

בשנת 2003 החברה לערובת הטבות פנסיה (PBGC), גוף של הממשל הפדרלי שמפקח על קרנות פנסיה פרטיות, פתחה בהליכים משפטיים לחילוט האחוזה המפוארת של רנרט בלונג איילנד ונכסים אחרים. זאת במטרה היא להבטיח את זכויות הפנסיה של עובדי מפעל הפלדה WCI, יחידה בחברת ההחזקות Renco, שהייתה בשליטת רנרט. מפעל הפלדה היה בהליכי פשיטת רגל והיה חשש שהעובדים יישארו ללא פנסיה, מאחר שקרן הפנסיה שלהם הייתה בשליטת החברה[8].

בשנת 2008 דווח כי הפסיד 200 מיליון דולר מההונאה של איש העסקים היהודי-אמריקאי ברנרד מיידוף[9].

בשנת 2009 היה מעורב בניסיון שלא צלח להשתלט על חברת הרכב השוודית "סאאב"[10].

פעילות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנרט נחשב מקורב לבנימין נתניהו[11], וקיים יחסים קרובים גם עם אריאל שרון, לימור לבנת ועוזי לנדאו[9].

הוא אחד התורמים הגדלוים של עמותת אלע"ד, הפועלת לחיזוק ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים[12].

בשנת 2001 השקיעה ב"קרן פייר" – שותפות מוגבלת (קרן נדל"ן אמריקנית ישראלית) שהקימו זלמן שובל ושלמה גרופמן[13]. בין השאר הקימה הקבוצה מגדל מגורים ברמת גן[14], ומאות דירות בכל רחבי המדינה[15].

בשנת 2007 היה שותף בקבוצת "סרברוס-גבריאל" (דרך ידידו סטיבן פיינברג, מייסד קרן הגידור "סרברוס") שהתמודדה על רכישת השליטה בבנק לאומי במסגרת תהליכי הפרטה של הבנק[16].

בשנת 2013 הקים קבוצה בשותפות עם אהוד ברק שביקשה להתמודד במרכז לרכישת חברת הנשק תעש מערכות[17], אולם לבסוף זכתה חברת אלביט מערכות במכרז[18].

פילנתרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנרט הקים את "מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים" באוניברסיטת בר-אילן[19]. הוא תרם, בין השאר, לבית-ספר לאמנות בצלאל, לתזמורת הפילהרמונית הישראלית ולארגוני צדקה. הוא הרבה לתרום ספרי תורה לבתי-כנסת בישראל ותרם להקמת בית-הכנסת במשכן הנשיא[9].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנרט מחזיק בבעלות באחוזה הגדולה באזור ההמפטונס בלונג איילנד, היא כוללת 29 חדרי שינה, 39 חדרי אמבטיה ושירותים, תיאטרון בן 154 מקומות ישיבה, ומטבח בגודל מסעדה עם 5 מקררים. השטח סביב האחוזה כולל קומפלקס ספורטיבי עם שני מגרשי טניס, אולם באולינג ומגרש כדורסל. המוסך באחוזה יוכל להכיל 200 כלי רכב. האחוזה, ממוקמת על מגרש בשטח כולל של 252 דונם, על שפת האוקיינוס האטלנטי, במרחק כ-150 ק"מ מהעיר ניו יורק. מבנה המגורים משתרע על 10,220 מ"ר והוא אחד מהבתים הגדולים ביותר בארצות הברית[20].

לרנרט יש גם דירת דופלקס בפארק אווניו במנהטן, ובית מפואר ליד רחוב הנביאים בירושלים[9].

רנרט נשוי לאינגבורג חנה רנרט, סוכנת נסיעות לשעבר ממוצא שוודי, שהתגיירה למענו. היא משמשת כדירקטורית של מרכז לינקולן לאמנויות הבמה. יש להם שלושה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איירה רנרט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מוקדי כוח והשפעה חוץ פרלמנטריים בחברה החרדית
  2. ^ Ira Rennert $3.5B Real Time Net Worth, Forbes, ‏8/25/22 (באנגלית)
  3. ^ Thornton, Emily; Rutledge, Susan; David Welch (2003-02-13). "Ira Rennert's House of Debt: How leverage made millions for a tarnished financier--and investors lost out". Business Week. נבדק ב-17 בדצמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ יואב קווה וסאות' בנד, אינדיאנה, המכונית המגויסת, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2005
  5. ^ מאת כתב גלובס, ‏נחנך מפעל מגנזיום ים המלח, באתר גלובס, 24 בדצמבר 1996
  6. ^ חיים הנדוורקר, יצרן המגנזיום הגדול בארה"ב: חברת המגנזיום מוכרת במחירי היצף, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2001
  7. ^ Jonathan Stempel, Billionaire Rennert files malpractice lawsuit over $213 million judgment, רויטרס, ‏JAN 9, 2018
  8. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏הממשל מאיים לעקל אחוזתו של איירה רנרט, תורם למוסדות בישראל ושותף בקרן פייר, באתר גלובס, 5 בפברואר 2006
  9. ^ 1 2 3 4 רן דגוני, וושינגטון, ‏המיליארדר היהודי אמריקני איירה רנרט, מקורבו של בנימין נתניהו, הפסיד עד 200 מיליון דולר מהונאת מיידוף, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2008
  10. ^ סוכנויות הידיעות, המיליארדר האמריקאי איירה רנרט מנסה לרכוש את סאאב, באתר הארץ, 17 במאי 2009
  11. ^ אתר למנויים בלבד שוקי שדה, מועדון המיליארדרים של בנימין נתניהו, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2016
  12. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון ואורי בלאו, התורמים של אלע"ד נחשפים: העמותה קיבלה מאות מיליונים מחברות במקלטי מס, באתר הארץ, 6 במרץ 2016
  13. ^ אלעזר לוין, ‏קרן השקעות בנדל"ן, שיסדו זלמן שובל ושלמה גרופמן, גייסה 24 מיליון דולר, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2001
    הארץ, גרופמן ושובל הקימו קרן להשקעות בנדל"ן בהון עצמי של 40 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 14 באוגוסט 2001
  14. ^ גיא ליברמן, א.דורי תבנה את מגדל המגורים FAIRE TOWER ברמת גן תמורת 80 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 20 בדצמבר 2009
    שלומית צור, דירת 4 חדרים במגדל פייר טאואר בר"ג נמכרה תמורת 2.4 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 27 ביוני 2010
  15. ^ הארץ, קרן הנדל"ן של שובל וגרופמן במשא ומתן לרכישת קרקע בגבעתיים ובפתח תקוה, באתר TheMarker‏, 13 ביולי 2003
    גיא ימין, ‏קרן פייר רכשה קרקע בי-ם ב-5.8 מיליון דולר, באתר גלובס, 16 בינואר 2005
    אריאל רוזנברג, ‏פייר מכרה 14 דירות בתל-אביב: עלות פנטהאוז 100–125 מיליון שקל, באתר גלובס, 19 באוגוסט 2009
  16. ^ גיא לשם, החברים של סרברוס, באתר הארץ, 11 במרץ 2007
    זאב קליין עירן פאר, ‏אפסו סיכויי סרברוס-גבריאל לקבל השליטה בלאומי; הערכות: המדינה תפיץ את המניות הנותרות בשוק ההון, באתר גלובס, 15 במאי 2007
  17. ^ שירות גלובס, ‏אהוד ברק והמיליארדר רנרט עשויים להתמודד במכרז תעש, באתר גלובס, 2 באוקטובר 2013
  18. ^ סטלה קורין ליבר ויובל אזולאי, ‏מי ירכוש את תעש: אלביט, אשכנזי, ברק או המיליארדר רנרט?, באתר גלובס, 2 באוקטובר 2013
  19. ^ יאיר שלג, אם תחולק ירושלים תשכח ימינו, באתר הארץ, 7 ביוני 2004
  20. ^ אחוזת מיליונר יהודי-אורתודוקסי הדהימה אפילו את ההמפטונים, באתר גלובס, 1 בספטמבר 1998