איי. סי. גרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איי. סי. גרין
A. C. Green
A. C. Green at HUD in 2004.JPG
גרין בשנת 2004
לידה 4 באוקטובר 1963 (בן 55)
פורטלנד שבאורגון
עמדה פאוור פורוורד
גובה 2.06 מטר
מכללה אוניברסיטת המדינה של אורגון
דראפט בחירה מספר 23, 1985
לוס אנג'לס לייקרס
קבוצות כשחקן
1985–1993
1993–1996
1996–1999
1999–2000
2000–2001
לוס אנג'לס לייקרס
פיניקס סאנס
דאלאס מאבריקס
לוס אנג'לס לייקרס
מיאמי היט
הישגים כשחקן
3 אליפויות NBA‏ (1987, 1988, 2000)
השתתפות במשחק האולסטאר (1990)
חמישיית ההגנה השנייה (1989)

איי. סי. גרין הבןאנגלית: .A. C. Green, Jr; נולד ב-4 באוקטובר 1963) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק במשך 16 עונות בליגת ה-NBA, בעמדת הפאוור פורוורד. בין עונות 1986/1987 ל-2000/2001 קבע שיא NBA של 1,192 משחקים רצופים בהם לקח חלק, מבלי לפספס אף משחק.[1] במהלך הקריירה השתתף ב-1,278 מתוך 1,281 משחקי העונה הסדירה של קבוצותיו (99.8%), כאשר שלושת המשחקים היחידים שהחמיץ היו בעונת 1987/1988, עונתו השנייה בליגה. ממוצעיו לאורך הקריירה הם 9.6 נקודות, 7.4 ריבאונדים ו-1.1 אסיסטים למשחק.[2]

מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרין נולד וגדל בעיר פורטלנד שבאורגון. בארבע עונותיו באוניברסיטת המדינה של אורגון רשם ממוצעים של 14.7 נקודות ו-7.7 ריבאונדים למשחק, ובסיום עונת הסיניור שלו נבחר לחמישיית העונה השלישית של ליגת המכללות (Third-team All-American).[3] בעת סיום לימודיו דורג שני בתולדות האוניברסיטה בריבאונדים, ורביעי בנקודות.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרין נבחר בבחירה ה-23 של דראפט ה-NBA לשנת 1985 על ידי קבוצת לוס אנג'לס לייקרס, אלופת ה-NBA המכהנת.[4] בעונתו השנייה עם הקבוצה הפך לשחקן חמישייה קבוע, לצד מג'יק ג'ונסון, ביירון סקוט, ג'יימס וורת'י וכרים עבדול-ג'באר, ועזר ללייקרס לזכות בתואר האליפות, לאחר שגברו על בוסטון סלטיקס בסדרת הגמר בתוצאה 4-2. גם בעונה הבאה זכה גרין עם לוס אנג'לס באליפות ה-NBA, לאחר שניצחה את דטרויט פיסטונס בתוצאה 4-3. בשתי עונות אלו רשם גרין ממוצעים של 11.1 נקודות ו-8.2 ריבאונדים למשחק. בעונת 1988/1989 נבחר לחמישיית ההגנה השנייה של העונה, ובעונה העוקבת השתתף במשחק האולסטאר, בפעם היחידה בקריירה. ב-6 מתוך 8 עונותיו בקבוצה הוביל את הלייקרס בממוצע ריבאונדים, ולאורך כל התקופה רשם 11.3 נקודות ו-7.9 ריבאונדים בממוצע למשחק.

לקראת עונת 1993/1994 חתם על חוזה בקבוצת פיניקס סאנס. כוכביה של פיניקס באותה תקופה היו צ'ארלס בארקלי וקווין ג'ונסון, אשר בעונה הקודמת הובילו את הקבוצה לגמר ה-NBA. בשתי העונות הבאות הפסידה פיניקס ליוסטון רוקטס בסיבוב הפלייאוף השני, ובעונת 1995/1996 הודחה כבר בסיבוב הראשון, על ידי סן אנטוניו ספרס.

במהלך עונת 1996/1997 נשלח גרין לדאלאס מאבריקס, יחד עם מייקל פינלי וסם קאסל, בטרייד שהעביר לפיניקס את הרכז ג'ייסון קיד. ב-20 בנובמבר 1997 שיחק גרין את משחקו ה-907 ברציפות, ובכך שבר את שיא ה-NBA למשחקים רצופים שהחזיק עד אז הקלע רנדי סמית'.[1] בשתיים וחצי עונותיו בדאלאס השיג ממוצעים צנועים יחסית של 6.9 נקודות ו-7.5 ריבאונדים למשחק.

בעונת 1999/2000 חזר ללוס אנג'לס לייקרס, וזכה עמה באליפות נוספת, כשפתח בכל משחקי הקבוצה יחד עם רון הארפר, קובי בראיינט, גלן רייס ושאקיל אוניל. את עונתו האחרונה בקריירה, 2000/2001, העביר במיאמי היט, במדיה שיחק תחת מאמנו מתקופתו הראשונה בלייקרס - פט ריילי.

רצף המשחקים בהם שותף גרין החל ב-19 בנובמבר 1986, בעונתו השנייה, והסתיים במשחקה האחרון של מיאמי בעונת 2000/2001, מול אורלנדו מג'יק, ב-18 באפריל 2001.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איי. סי. גרין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ביוגרפיה של גרין, בארכיון אתר sacredhoops.com
  2. ^ סטטיסטיקות הקריירה של גרין ב-NBA, באתר basketball-reference.com
  3. ^ סטטיסטיקות המכללות של גרין, באתר sports-reference.com
  4. ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1985, באתר basketball-reference.com