איי. סי. גרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איי. סי. גרין
A. C. Green
A. C. Green at HUD in 2004.JPG
גרין בשנת 2004
לידה 4 באוקטובר 1963 (בן 55)
פורטלנד שבאורגון
עמדה פאוור פורוורד
גובה 2.06 מטר
מכללה אוניברסיטת המדינה של אורגון
דראפט בחירה מספר 23, 1985
לוס אנג'לס לייקרס
קבוצות כשחקן
1985 - 1993
1993 - 1996
1996 - 1999
1999 - 2000
2000 - 2001
לוס אנג'לס לייקרס
פיניקס סאנס
דאלאס מאבריקס
לוס אנג'לס לייקרס
מיאמי היט
הישגים כשחקן
3 אליפויות NBA‏ (1987, 1988, 2000)
השתתפות במשחק האולסטאר (1990)
חמישיית ההגנה השנייה (1989)

איי. סי. גרין הבןאנגלית: .A. C. Green, Jr; נולד ב-4 באוקטובר 1963) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק במשך 16 עונות בליגת ה-NBA, בעמדת הפאוור פורוורד. בין עונות 1986/1987 ל-2000/2001 קבע שיא NBA של 1,192 משחקים רצופים בהם לקח חלק, מבלי לפספס אף משחק.[1] במהלך הקריירה השתתף ב-1,278 מתוך 1,281 משחקי העונה הסדירה של קבוצותיו (99.8%), כאשר שלושת המשחקים היחידים שהחמיץ היו בעונת 1987/1988, עונתו השנייה בליגה. ממוצעיו לאורך הקריירה הם 9.6 נקודות, 7.4 ריבאונדים ו-1.1 אסיסטים למשחק.[2]

מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרין נולד וגדל בעיר פורטלנד שבאורגון. בארבע עונותיו באוניברסיטת המדינה של אורגון רשם ממוצעים של 14.7 נקודות ו-7.7 ריבאונדים למשחק, ובסיום עונת הסיניור שלו נבחר לחמישיית העונה השלישית של ליגת המכללות (Third-team All-American).[3] בעת סיום לימודיו דורג שני בתולדות האוניברסיטה בריבאונדים, ורביעי בנקודות.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרין נבחר בבחירה ה-23 של דראפט ה-NBA לשנת 1985 על ידי קבוצת לוס אנג'לס לייקרס, אלופת ה-NBA המכהנת.[4] בעונתו השנייה עם הקבוצה הפך לשחקן חמישייה קבוע, לצד מג'יק ג'ונסון, ביירון סקוט, ג'יימס וורת'י וכרים עבדול-ג'באר, ועזר ללייקרס לזכות בתואר האליפות, לאחר שגברו על בוסטון סלטיקס בסדרת הגמר בתוצאה 4-2. גם בעונה הבאה זכה גרין עם לוס אנג'לס באליפות ה-NBA, לאחר שניצחה את דטרויט פיסטונס בתוצאה 4-3. בשתי עונות אלו רשם גרין ממוצעים של 11.1 נקודות ו-8.2 ריבאונדים למשחק. בעונת 1988/1989 נבחר לחמישיית ההגנה השנייה של העונה, ובעונה העוקבת השתתף במשחק האולסטאר, בפעם היחידה בקריירה. ב-6 מתוך 8 עונותיו בקבוצה הוביל את הלייקרס בממוצע ריבאונדים, ולאורך כל התקופה רשם 11.3 נקודות ו-7.9 ריבאונדים בממוצע למשחק.

לקראת עונת 1993/1994 חתם על חוזה בקבוצת פיניקס סאנס. כוכביה של פיניקס באותה תקופה היו צ'ארלס בארקלי וקווין ג'ונסון, אשר בעונה הקודמת הובילו את הקבוצה לגמר ה-NBA. בשתי העונות הבאות הפסידה פיניקס ליוסטון רוקטס בסיבוב הפלייאוף השני, ובעונת 1995/1996 הודחה כבר בסיבוב הראשון, על ידי סן אנטוניו ספרס.

במהלך עונת 1996/1997 נשלח גרין לדאלאס מאבריקס, יחד עם מייקל פינלי וסם קאסל, בטרייד שהעביר לפיניקס את הרכז ג'ייסון קיד. ב-20 בנובמבר 1997 שיחק גרין את משחקו ה-907 ברציפות, ובכך שבר את שיא ה-NBA למשחקים רצופים שהחזיק עד אז הקלע רנדי סמית'.[1] בשתיים וחצי עונותיו בדאלאס השיג ממוצעים צנועים יחסית של 6.9 נקודות ו-7.5 ריבאונדים למשחק.

בעונת 1999/2000 חזר ללוס אנג'לס לייקרס, וזכה עמה באליפות נוספת, כשפתח בכל משחקי הקבוצה יחד עם רון הארפר, קובי בראיינט, גלן רייס ושאקיל אוניל. את עונתו האחרונה בקריירה, 2000/2001, העביר במיאמי היט, במדיה שיחק תחת מאמנו מתקופתו הראשונה בלייקרס - פט ריילי.

רצף המשחקים בהם שותף גרין החל ב-19 בנובמבר 1986, בעונתו השנייה, והסתיים במשחקה האחרון של מיאמי בעונת 2000/2001, מול אורלנדו מג'יק, ב-18 באפריל 2001.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איי. סי. גרין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ביוגרפיה של גרין, בארכיון אתר sacredhoops.com
  2. ^ סטטיסטיקות הקריירה של גרין ב-NBA, באתר basketball-reference.com
  3. ^ סטטיסטיקות המכללות של גרין, באתר sports-reference.com
  4. ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1985, באתר basketball-reference.com