רנדי סמית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רנדי סמית'
Randy Smith
לידה 12 בדצמבר 1948
בלפורט שבניו יורק, ארצות הברית
פטירה 4 ביוני 2009 (בגיל 60)
נורוויץ', ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה קלע
גובה 1.91 מטר
מכללה מכללת המדינה של באפלו
דראפט בחירה מספר 104, 1971
באפלו ברייבס
קבוצות כשחקן
1971–1979
1979–1981
1981–1982
1982–1983
1983
באפלו ברייבס/סן דייגו קליפרס
קליבלנד קאבלירס
ניו יורק ניקס
סן דייגו קליפרס
אטלנטה הוקס
הישגים כשחקן
בחירה לחמישייה השנייה של העונה (1976)
שתי השתתפויות במשחק האולסטאר (1976, 1978)
MVP של משחק האולסטאר (1978)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רנדולף "רנדי" סמית'אנגלית: Randolph "Randy" Smith;‏ 12 בדצמבר 19484 ביוני 2009) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1971–1983, בעמדת הקלע. לאורך קריירת ה-NBA רשם ממוצעים של 16.7 נקודות, 3.7 ריבאונדים ו-4.6 אסיסטים למשחק.[1]

בין פברואר 1972 למרץ 1983 קבע שיא NBA של 906 משחקים רצופים בהם שותף (בשנת 1997 שבר איי סי גרין את שיאו של סמית').[2] ב-8 עונותיו הראשונות ב-NBA שיחק עבור קבוצת באפלו ברייבס/סן דייגו קליפרס, ונכון לשנת 2017 ניצב סמית' במקום הראשון בתולדות הקליפרס בקטגוריות הנקודות (12,735), משחקים (715), דקות משחק (24,393) וחטיפות (1,072), ובמקום השני באסיסטים (3,498).[3]

נעורים ומכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית' נולד וגדל בכפר בלפורט שבלונג איילנד, ניו יורק. כתלמיד ב"תיכון בלפורט" קבע את שיא המדינה בקפיצה לגובה על 1.98 מטרים, וכסטודנט במכללת המדינה של באפלו הצטיין בקבוצות הכדורסל, הכדורגל ובמספר ענפי אתלטיקה.[4] בארבע שנותיו כשחקן קבוצת הכדורסל של המכללה (1967–1971) קלע 23.1 נקודות בממוצע למשחק, ובעונתו האחרונה נבחר לחמישיית העונה של ליגת המכללות.[5]

קריירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפלו ברייבס/סן דייגו קליפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית' נבחר על ידי קבוצת באפלו ברייבס בבחירה ה-104 של דראפט ה-NBA לשנת 1971.[6] על אף שנבחר בסיבוב השביעי של הדראפט, הוחתם סמית' על חוזה בבאפלו בזכות היכולת הגבוהה שהפגין במחנה האימונים שלפני עונת 1971/1972. כבר בעונת הרוקי שלו קיבל דקות משחק רבות וקלע 13.4 נקודות בממוצע למשחק כשחקן קבוע ברוטציית הקבוצה. בעונה הבאה צירפו הברייבס את כוכב ליגת המכללות בוב מקאדו, שבשנים הבאות יצר יחד עם סמית' את אחד מצמדי השחקנים המוכשרים והמלהיבים ב-NBA. סמית' עצמו בלט באותה תקופה כשחקן מהיר ואתלטי במיוחד, שמלבד תרומתו בצבירת נקודות הצטיין גם כשחקן הגנה זריז שמרבה לחטוף כדורים.[2]

בכל אחת מחמש עונותיו הראשונות שיפר את תפוקתו ההתקפית, כאשר בעונת 1975/1976 נבחר להשתתף במשחק האולסטאר של ה-NBA לאחר שהציג ממוצעים עונתיים של 21.8 נקודות, 5.1 ריבאונדים ו-5.9 אסיסטים למשחק. בסיום אותה עונה נבחר בפעם היחידה בקריירה לחמישייה השנייה של העונה. בעונת 1977/1978 שיפר את שיאו האישי עם ממוצע של 24.6 נקודות למשחק, ונבחר בשנית להשתתף במשחק האולסטאר, שהפך בעצמו לאחד מרגעי השיא בקריירה של סמית'; באותו משחק רשם שורה סטטיסטית של 27 נקודות, 7 ריבאונדים ו-6 אסיסטים כשחקן מחליף, וזכה בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר.[7]

מתוך שמונה עונותיו כשחקן הברייבס/קליפרס, בשלוש בלבד העפיל עם קבוצתו לפלייאוף ה-NBA (תחת המאמן ג'ק רמזי), ובכל שלוש המקרים הודח בשלב חצי גמר המזרח.

סוף הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1979/1980 נשלח סמית' בטרייד לקליבלנד קאבלירס, בתמורה לבחירת דראפט עתידית. בשתי עונותיו עם הקאבלירס המשיך להציג יכולת טובה כשקלע 16.1 נקודות בממוצע למשחק, אך הקבוצה רשמה מאזן מצטבר של 65 ניצחונות ו-99 הפסדים ולא העפילה לפלייאוף.

בסיום עונת 1980/1981 נשלח בטרייד לניו יורק ניקס, במדיה שיחק במשך עונה אחת, ולקראת עונת 1982/1983 חתם על חוזה בסן דייגו קליפרס. ב-3 בנובמבר 1982 השתתף במשחקו ה-845 ברציפות, בהפסד קבוצתו לפילדלפיה 76', ובכך שבר את שיא הליגה הקודם למשחקים רצופים שהחזיק עד אז ג'וני קר.[2] ב-15 במרץ 1983 שיחררו הקליפרס את סמית', ובכך נעצר רצף המשחקים הרצופים על 906. שלושה ימים לאחר מכן חתם בקבוצת אטלנטה הוקס בה שיחק עד סוף אותה עונה, בסיומה פרש ממשחק, בגיל 34.

בעת פרישתו היה סמית' החוטף המצטיין בתולדות הליגה, עם 1,403 חטיפות בסך הכול (רישום חטיפות ב-NBA החל בעונת 1973/1974).[8] כמו כן פרש כשחקן המוביל של מועדון הברייבס/קליפרס בקטגוריות סטטיסטיות רבות, ביניהן: משחקים (715), דקות משחק (24,393), נקודות (12,735), סלי שדה (5,214), קליעות עונשין (2,304), אסיסטים (3,498), חטיפות (1,072) ועבירות (2,018).[3]

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו שימש במשך מספר שנים כ"מנהל משק" בקבוצות NBA, ולאחר מכן אימן בליגת ה-CBA. בשנים הבאות עבד ב"קזינו מוהיגן סאן" שבמונטוויל, קונטיקט.

ב-4 ביוני 2009 נפטר סמית' כתוצאה מהתקף לב במהלך אימון ריצה במתחם הקזינו שבו עבד.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]