איי קוקוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איי קוקוס
The Territory of Cocos (Keeling) Islands
Flag of the Cocos (Keeling) Islands.svg Armoiries des îles Cocos.svg
דגל סמל

לחצו כדי להקטין חזרה

מצרים תוניסיה לוב אלג'יריה ניגריה קמרון הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו מוזמביק טנזניה קניה סומליה ג'יבוטי אריתריאה סודאן רואנדה אוגנדה בורונדי מלאווי אתיופיה דרום סודאן הרפובליקה המרכז-אפריקאית צ'אד ניז'ר תימן עומאן איחוד האמירויות הערביות ערב הסעודית עיראק איראן כווית קטר בחריין ישראל סוריה לבנון ירדן קפריסין טורקיה אפגניסטן טורקמניסטן פקיסטן יוון איטליה מלטה צרפת פורטוגל ספרד מאוריציוס ראוניון מיוט קומורו סיישל מדגסקר סרי לנקה הודו אינדונזיה בנגלדש הרפובליקה העממית של סין נפאל בהוטן מיאנמר קנדה גרינלנד איסלנד מונגוליה נורווגיה שוודיה פינלנד אירלנד הממלכה המאוחדת הולנד בלגיה דנמרק שווייץ אוסטריה גרמניה סלובניה קרואטיה צ'כיה סלובקיה הונגריה פולין רוסיה ליטא לטביה אסטוניה בלארוס מולדובה אוקראינה מקדוניה אלבניה מונטנגרו בוסניה והרצגובינה סרביה בולגריה רומניה גיאורגיה אזרבייג'ן ארמניה קזחסטן אוזבקיסטן טג'יקיסטן קירגיסטן רוסיה ארצות הברית האיים המלדיביים יפן קוריאה הצפונית קוריאה הדרומית טאיוואן סינגפור אוסטרליה מלזיה ברוניי הפיליפינים תאילנד וייטנאם לאוס קמבודיה הודו מזרח טימור פפואה גינאה החדשה חג המולד (אי) איי קוקוס איי שלמהCocos (Keeling) Islands on the globe (Asia centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי Maju Pulu Kita (במלאית: איינו המפותח)
המנון לאומי התקדמי אוסטרליה היפה
יבשת אסיה
שפה רשמית אנגלית ומלאית
עיר בירה וסט איילנד
12°11′13″S 96°49′42″E / 12.186944°S 96.828333°E / -12.186944; 96.828333
העיר הגדולה ביותר באנטם
משטר מונרכיה חוקתית פדרלית, טריטוריה אוסטרלית
ראש המדינה
- מלכה
- מנהלן
מלכה
אליזבת השנייה
בריאן לייסי
הקמה
העברה לשליטת אוסטרליה מהממלכה המאוחדת

1955
שטח[1]
- דירוג עולמי
14 קמ"ר[2]
240 בעולם
אוכלוסייה[3]
(הערכה ליולי 2014)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

596 נפש[2] 
235 בעולם
42.57 נפש לקמ"ר
166 בעולם
מטבע דולר אוסטרלי ‏ (AUD)
אזור זמן UTC +6.5
סיומת אינטרנט .cc
קידומת בינלאומית 61-891
Cocos(keeling) 76.jpgמפת איי קוקוס

איי קוקוס (קילינג) הם טריטוריה אוסטרלית שמורכבת משני אטולים שמורכבים מ-27 איים קטנים באוקיינוס ההודי במחצית הדרך בין פרת' (החוף המערבי של אוסטרליה) לסרי לנקה (2,950 קילומטר מפרת, 2,250 קילומטר מסרי לנקה), כ-1,000 קילומטר מאינדונזיה. באיים אוכלוסייה של 630 תושבים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי קוקוס (קילינג) מורכבים משתי שוניות אלמוגים שטוחות בשטח יבשתי כולל של 14.2 קמ"ר. לאיים קו חוף של 26 ק"מ, והנקודה הגבוהה ביותר מתנשאת לגובה של 5 מטרים. האי צפון קילינג (North Keeling Island) הוא שונית המכילה אי יחיד בצורת כ'. שטחו של האי הוא 1.1 קמ"ר והוא אינו מיושב. איי דרום קילינג (South Keeling Islands) מכילים עשרים ושישה איונים בשטח כולל של 13.1 קמ"ר. מתוך העשרים ושישה איונים בלבד מיושבים: הום אילנד (Home Island) ווסט אילנד (West Island).

איים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שם אי (עברית) שם אי (אנגלית) שטח (קמ"ר)
1 הורסבורו Horsburgh 1.04
2 דירקשן Direction 0.34
3 פריזון Prison 0.02
4 הום Home 0.95
5 אמפנג Ampang 0.06
6 אמפנג מיינור Ampang Minor 0.02
7 בלקוק Blekok 0.03
8 קמבאנג Kembang 0.04
9 מיזרי Misery 0.24
10 גואט Goat 0.1
11 לאבו Labu 0.04
12 סאות' South 3.63
13 קלפה סאטו Kelapa Satu 0.02
14 איסט קיי East Cay 0.03
15 בוריאל Burial 0.03
16 וסט קיי West Cay 0.01
17 וסט West 6.23
18 טורטל Turtle 0.22
19 בוטון Buton <0.01
20 גנגסה Gangsa <0.01
21 סקאוולה Scaevola <0.01
22 גוסברי Gooseberry <0.01
23 ג'מבטאן Jambatan <0.01
24 קמבלינג Kambling <0.01
25 וורקהאוס Workhouse <0.01

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתיישבות הראשונה באיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב החובל וליאם קילינג היה האירופאי הראשון אשר גילה את האיים בשנת 1609 בעת שעבד עבור חברת הודו המזרחית הבריטית. האיים נותרו בלתי מיושבים עד המאה ה-19.

בשנת 1814 עצר באיים רב החובל ג'ון קלוניס-רוס בדרכו להודו כשהוא מניף באי את דגל הממלכה המאוחדת ומכריז על האיים כחלק מהממלכה, מתוך כוונה להשתקע באיים. האנגלי אלכסנדר הייר שאף אף הוא להתיישב באיים והגיע אליהם עם הרמון של 40 נשים מלאיות[4]. קלוניס-רוס שב אל האיים לאחר שנתיים, ויצא עם מלחיו להילחם בהייר על השליטה באיים. נשותיו של הייר נטשו אותו ועברו להתגורר עם מלחיו של קלוניס-רוס, והייר בחר לעזוב את האיים בשנת 1834[5].

ב-1 באפריל 1836 הגיעה אל האי אוניית הוד מלכותו ביגל בפיקודו של סגן אדמירל רוברט פיצרוי במסגרת ההפלגה השנייה של הביגל. בביקור זה חקר צ'ארלס דרווין את החי והצומח באיי קוקוס. עוזרו של דרווין, סימס קווינגטון ציין כי באי שולט אנגלי בשם רוס, הקורא לעצמו מלך איי קוקוס.

סיפוח האיים לאימפריה הבריטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1857 סופחו האיים לאימפריה הבריטית על ידי קפטן סטיבן גרנוויל פרמנטל, ומינה את רוס השני (בנו של קלוניס-רוס) כנציב עליון. בשנת 1901 הוקמה באי תחנת טלגרף קווי (קווים תת-ימיים הועברו למאוריציוס שבג'אווה ולפרימנטל שבאוסטרליה המערבית. בשנת 1910 הוקמה באיים תחנת טלגרף רדיו.

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוקר ה-9 בנובמבר 1914 התקיים קרב איי קוקוס במסגרתו סיירת קלה גרמנית אמדן ניסתה לכבוש את האיים וניתקה את קווי הטלגרף. אוניית צי אוסטרליה "סידני" הגיעה אל האיים להגנתם. הסיירת הגרמנית נפגעה ועלתה על שרטון באי צפון קילינג, ולאחר מתקפה יבשתית של כוחות אוסטרליים על הספינה, נכנעה הספינה הגרמנית.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם השנייה פעלה בעיים תחנת האזנה של בעלות הברית, אשר אף חששו שגרמניה הנאצית תנסה לכבוש את האיים ולהקים בהם בסיס אווירי. לאחר כיבוש סינגפור בקרב סינגפור עבר ניהול האיים לציילון (סרי לנקה), ובאיים הוקם מחנה צבאי בריטי. צבא יפן לא פלש לאיים במהלך המלחמה. בלילה שבין ה-8 וה-9 במאי 1942 פרץ מרד איי קוקוס - חיילים ציילוניים מרדו בצבא הבריטי וניסו להשתלט על תותחי האי. המרד דוכא בו ביום והמורדים הוצאו להורג.

בליל ה-25 בדצמבר 1942 הפציצה צוללת יפנית את האיים, אך לא גרמה נזק.

המעבר לשליטת אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלכה אליזבת השנייה ובעלה הנסיך פיליפ מבקרים באיי קוקוס באפריל 1954.

ב-23 בנובמבר 1955 נחקק "חוק איי קוקוס (קילינג) 1955" בפרלמנט האוסטרלי ו"חוק איי קוקוס, 1955" בפרלמנט הבריטי, המעביר את השליטה באיים לאוסטרליה. ו-ה. ג'. הל (H. J. Hull) מונה למנהלן המושל באי. ב-5 בספטמבר 1958 מונה ג'ון ויליאם סטוקס לתפקיד בו כיהן בין ה-31 באוקטובר 1958 ועד ה-30 בספטמבר 1960, עת ס. יץ באפט מונה לתפקיד (וכיהן בו עד ה-30 ביוני 1966.

בשנות ה-70 ממשלת אוסטרליה החליטה לעצור את שליטת משפחת קלוניס-רוס באיים והכריחה בשנת 1978 את הממשפחה למכור את נכסיה לממשלת אוסטרליה (למעט בית המשפחה) וב-1983 דרשה אף פינוי של בית המשפחה (המשפחה עתרה לבית המשפט העליון של אוסטרליה וזכתה בעתירה)[6].

ב-1982 החלה ממשלת אוסטרליה לשקול עריכת משאל עם בדבר מתן עצמאות לאיים. בחירות באוסטרילה ב-1983 דחו את עריכת משאל העם, וזה נערך ב-6 באפריל 1984, והצביעו בו כל 261 בעלי זכות ההצבעה באי: 229 הצביעו בעד הפיכה לטריטוריה של אוסטרליה, 21 הצביעו בעד קשרי מסחר חופשיים עם אוסטרליה (אזור סחר חופשי), 9 הצביעו בעד עצמאות ו-2 נמנעו.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהכנסות האיים נובעות ממכירת סיומת אינטרנט הלאומית. שלטונות האי, כמקור למטבע זר, מסרו את ניהול רישום שמות המתחם לחברת VeriSign, אשר במסע שיווק מוצלח הצליחה למכור שמות מתחם רבים, הן בשל הקרבה הלשונית בין cc לבין com, והן לגופים ששמם מורכב מראשי תיבות האותיות CC. חלק משמות המתחם מוצעים בחינם למשתמשים פרטיים[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


LocationOceania.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אוקיאניה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.