אירוס הגלבוע
 אירוס הגלבוע
| |
|---|---|
.jpg) | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד פסיגיים |
| סדרה: | אספרגאים |
| משפחה: | אירוסיים |
| סוג: | אירוס |
| מין: | אירוס הגלבוע |
| שם מדעי | |
 Iris haynei
| |
אִירוּס הַגִּלְבֹּעַ או אִירִיס הַגִּלְבֹּעַ (שם מדעי: Iris haynei) הוא מין בסוג אירוס, בתת-הסוג אירוס (Iris Iris), בסקציית אירוסי ההיכל (אוֹנְקוֹצִיקְלוּס – oncocyclus).
שמו ניתן לו על שם ויליאם אמהרסט היין (Hayne), שאסף את הצמח לראשונה בהר הגלבוע בשנת 1876. אירוס הגלבוע הוא מין אנדמי לארץ ישראל.
עלי האירוס זקופים וגדולים. הסתעפות קני השורש יוצרת גושים של צמחים המצמיחים עשרות פרחים. הפרחים גדולים ושונים זה מזה בצורה, בגודל ובצבע. עלי העטיף הפנימיים לרוב סגולים ומרושתים בקווים כהים. עלי העטיף החיצוניים הם בצבע סגול-ארגמן, עם כתם כהה במרכז. צבעם של פרטים שונים עשוי להיות בהיר או כהה יותר, וישנם אף לבקנים שצבעם צהוב עם כתם חום במרכז עלה העטיף החיצוני או בלעדיו. עונת הפריחה העיקרית היא מתחילת מרץ עד תחילת אפריל, אך בשנים מסוימות יכולה הפריחה להקדים או להתעכב בעיקר בתלות בתנאי מזג האוויר. הפרחים בעלי אי-התאם עצמי ויכולים ליצור זרעים אך ורק אם מקור האבקה הוא בצמח שונה גנטית.
בעבר נפגעו אוכלוסיות רבות של אירוס הגלבוע, הן בגלל קטיפה של מטיילים והן כתוצאה מפעולות ייעור. הנזק שנגרם לאירוס הגלבוע היה בין הגורמים לחקיקת החוק להגנה על פרחי בר. (וגם כיום, ככל שאר אירוסי ההיכל, אירוס הגלבוע הוא פרח מוגן[2].) גם כיום גורלו של אירוס הגלבוע לוט בערפל, וזאת עקב הבנייה המואצת באזורי הגידול שלו.[דרוש מקור] תוכנית לבניית יישוב בשם 'מיכל' על הר יצפור נדחתה לבסוף עקב החשש לפגיעה בצמח נדיר זה.[3] בשנת 2010, ערב העברת שטחים בגלבוע לידי הקרן הקיימת לישראל התלוננו החברה להגנת הטבע ומדענים העוסקים בשמירת הטבע כי יש בכך כדי לסכן את עתידו של אירוס הגלבוע.[4]
אזור תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אירוס הגלבוע גדל בגלבוע וברצועה צרה בצפון השומרון (מהגלבוע עד נחל תרצה). האוכלוסיות בדרום הגולן, בצפון-מערב הרי הגלעד ומדרום לסרטבה עד לצפון הנגב נחשבות כיום למין נפרד – אירוס שחום (Iris atrofusca).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכה לבנה, לקסיקון החי והצומח של ארץ-ישראל, כרך א', עורך: עזריה אלון, מדינת ישראל - משרד הביטחון, תשנ"ד - 1994 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: 
טקסונומיה בוויקימינים: - אירוס הגלבוע, באתר NCBI (באנגלית)
- אירוס הגלבוע, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אירוס הגלבוע, באתר צמח השדה
- אירוס הגלבוע, באתר צמחיית ישראל ברשת
- אירוס הגלבוע, באתר Tropicos (באנגלית)
- אירוס הגלבוע, באתר GBIF (באנגלית)
- אירוס הגלבוע, באתר The Plant List (באנגלית)
- פרופ' אבי שמידע, "אירוס הגלבוע"(הקישור אינו פעיל), באתר רשות הטבע והגנים
- אירוס הגלבוע - אגדות ומידע מפורט מתוך האתר טיולים בארץ מגדיר צמחים
- פרויקט אירוסי ההיכל באתר החברה להגנת הטבע
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אירוס הגלבוע באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005
- ^ צפריר רינת, לא אושרה הקמת היישוב מיכל על הגלבוע, וואלה! חדשות, 5 בספטמבר 2006; הוסרה הסכנה מאירוס הגלבוע, באתר ynet, 5 בספטמבר 2006. וראו גם מיכל בגלבוע, באתר החברה להגנת הטבע.
- ^ ראו: צמצום שטחי שמורות טבע בגלבוע בדוח האיומים השנתי 2011, אזור הצפון וחיפה, באתר החברה להגנת הטבע; צפריר רינת, החברה להגנת הטבע: הקרן הקיימת לא יכולה להגן של אירוס הגלבוע מעצמה, באתר הארץ, 28 במאי 2010.