אירוס הגלבוע
 אירוס הגלבוע
| |
|---|---|
.jpg) | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד פסיגיים |
| סדרה: | אספרגאים |
| משפחה: | אירוסיים |
| סוג: | אירוס |
| תת־סוג: | אירוס |
| סקציה: | אירוס ההיכל |
| מין: | אירוס הגלבוע |
| שם מדעי | |
 Iris haynei
| |
אִירוּס הַגִּלְבֹּעַ או אִירִיס הַגִּלְבֹּעַ (שם מדעי: Iris haynei) הוא מין בסוג אירוס, בתת-הסוג אירוס (Iris Iris), בסקציית אירוסי ההיכל.
שמו ניתן לו על שם ויליאם אמהרסט היין (Hayne), שאסף את הצמח לראשונה בהר הגלבוע בשנת 1876. אירוס הגלבוע הוא מין אנדמי לארץ ישראל.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלי האירוס זקופים וגדולים. הסתעפות קני השורש יוצרת גושים של צמחים המצמיחים עשרות פרחים. הפרחים גדולים ושונים זה מזה בצורה, בגודל ובצבע. עלי העטיף הפנימיים לרוב סגולים ומרושתים בקווים כהים. עלי העטיף החיצוניים הם בצבע סגול-ארגמן, עם כתם כהה במרכז. צבעם של פרטים שונים עשוי להיות בהיר או כהה יותר, וישנם אף לבקנים שצבעם צהוב עם כתם חום במרכז עלה העטיף החיצוני או בלעדיו. עונת הפריחה העיקרית היא מתחילת מרץ עד תחילת אפריל, אך בשנים מסוימות יכולה הפריחה להקדים או להתעכב בעיקר בתלות בתנאי מזג האוויר. הפרחים בעלי אי-התאם עצמי ויכולים ליצור זרעים אך ורק אם מקור האבקה הוא בצמח שונה גנטית.
בעבר נפגעו אוכלוסיות רבות של אירוס הגלבוע, הן בגלל קטיפה של מטיילים והן כתוצאה מפעולות ייעור. הנזק שנגרם לאירוס הגלבוע היה בין הגורמים לחקיקת החוק להגנה על פרחי בר. (וגם כיום, ככל שאר אירוסי ההיכל, אירוס הגלבוע הוא פרח מוגן[2].) מספר מדענים טענו כי אירוס הגלבוע עלול להיכחד עקב הבנייה המואצת באזורי הגידול שלו, ותוכנית לבניית יישוב בשם "מיכל" על הר יצפור נדחתה לבסוף עקב החשש לפגיעה בצמח נדיר זה.[3] בשנת 2010, ערב העברת שטחים בגלבוע לידי הקרן הקיימת לישראל התלוננו החברה להגנת הטבע ומדענים העוסקים בשמירת הטבע כי יש בכך כדי לסכן את עתידו של אירוס הגלבוע.[4]
אזור תפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אירוס הגלבוע גדל בגלבוע וברצועה צרה בצפון השומרון (מהגלבוע עד נחל תרצה). האוכלוסיות בדרום הגולן, בצפון-מערב הרי הגלעד ומדרום לסרטבה עד לצפון הנגב נחשבות כיום למין נפרד – אירוס שחום (Iris atrofusca).
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אירוס הגלבוע מופיע בסמליל החברה להגנת הטבע.
בשנת 1978 הוציא לאור דואר ישראל בול ובו אירוס הגלבוע[5].
הרשות לאיכות הסביבה ברשות הפלסטינית הכריזה בשנת 2016 על אירוס הגלבוע כפרח לאומי של הפלסטינים ויזמה מספר פרויקטים לשימורו. בכל שנה נערכים ברשות הפלסטינית בעונת הפריחה אירועים וטיולים המפארים את אירוס הגלבוע ומדגישים את הצורך להגן עליו.[6]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
.jpg)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיכה לבנה, לקסיקון החי והצומח של ארץ-ישראל, כרך א', עורך: עזריה אלון, מדינת ישראל - משרד הביטחון, תשנ"ד - 1994 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אירוס הגלבוע, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
אירוס הגלבוע, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)- אירוס הגלבוע, באתר צמח השדה
- אירוס הגלבוע, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- אירוס הגלבוע, באתר Tropicos (באנגלית)
אירוס הגלבוע, באתר GBIF (באנגלית)- אירוס הגלבוע, באתר The Plant List (באנגלית)
אירוס הגלבוע, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)- פרופ' אבי שמידע, "אירוס הגלבוע"(הקישור אינו פעיל), באתר רשות הטבע והגנים
- אירוס הגלבוע - אגדות ומידע מפורט מתוך האתר טיולים בארץ מגדיר צמחים
- פרויקט אירוסי ההיכל באתר החברה להגנת הטבע
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אירוס הגלבוע באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005
- ^ צפריר רינת, לא אושרה הקמת היישוב מיכל על הגלבוע, וואלה! חדשות, 5 בספטמבר 2006
הוסרה הסכנה מאירוס הגלבוע, באתר ynet, 5 בספטמבר 2006
מיכל בגלבוע, באתר החברה להגנת הטבע. - ^ ראו: צמצום שטחי שמורות טבע בגלבוע בדוח האיומים השנתי 2011, אזור הצפון וחיפה, באתר החברה להגנת הטבע; צפריר רינת, החברה להגנת הטבע: הקרן הקיימת לא יכולה להגן של אירוס הגלבוע מעצמה, באתר הארץ, 28 במאי 2010.
- ^ Stamp: Iris haynei (Israel(Protected Wild Flowers - Irises) Mi:IL 783,Sn:IL 716,Yt:IL 725,Sg:IL 742,Isr:IL 784, באתר "Colnect" (באנגלית).
- ^ The National Flower of Palestine: Faqqua Iris, באתר "This Week in Palestine", אפריל 2021 (באנגלית).