סרטבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סרטבא
PikiWiki Israel 31541 Mt. Sartaba.JPG
הסרטבה ממצפור המוסטרה
גובה 350 מטר
מיקום הרי שומרון, ישראל
מסלול ההעפלה הקל ברכב 4X4
קואורדינטות 32°5′45.86″N 35°27′43.08″E / 32.0960722°N 35.4619667°E / 32.0960722; 35.4619667קואורדינטות: 32°5′45.86″N 35°27′43.08″E / 32.0960722°N 35.4619667°E / 32.0960722; 35.4619667
(למפת דרום השומרון רגילה)
South Shomron.svg
 
סרטבה
סרטבה

סָרְטָבַה או אלכסנדריון הוא מבצר קדום ששכן על כיפת הר גבוה ברכס ההרים בדרום מזרח השומרון, מעל לבקעת הירדן. פסגת הסרטבה מתנשאת לגובה כולל של 650 מטר מעל הבקעה, מתוכם 377 מטר מעל פני הים.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם סרטבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "סרטבה" השתמר מתקופה קדומה ונותר גם כשמו הערבי של המקום, קרן סרטבא (سرطبا). המילה "קרן" בערבית משמשת לעתים קרובות בשמן של פסגות בולטות. מספר סופרים נטו לזהות את השם "סרטבה" עם שמה של העיר המקראית "צרתן", אולם נראה כי הדמיון האטימולוגי בין שני השמות אינו מבוסס. החוקר הצרפתי שארל קלרמון-גנו הציע שמקור השם הארמי התלמודי "סרטבא" הוא בצמד המילים "שַׂר־צְבָֽא", הנזכרות בספר יהושע[2], לאור העובדה שחילוף האותיות בין צ ל-ט הוא בין השינויים הנפוצים ביותר במעבר של מילים מעברית לארמית.[3]

הדלקת משואות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטבה מוזכרת כתחנה השנייה בשרשרת התחנות, בהן הודלקה משואה להעברת הידיעה על קידוש החודש בימי בית המקדש השני. תחנות אלו הוקמו על פסגות הרים בולטות, ואיפשרו העברה מהירה של הודעות מירושלים לשאר חלקי הארץ ואף ליהודי בבל:

ומאין היו משיאין משואות? מהר המשחה לסרטבא,[4] ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לחוורן, ומחוורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו משם - אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד (את המשואה) עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש.[5]

המבצר החשמונאי אלכסנדריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי המבצר החשמונאי בסרטבה
השביל המוביל לסרטבה במבט מהפסגה

הדעה המקובלת על רוב החוקרים היא כי המבצר בפסגת הסרטבה הוא המבצר "אלכסנדריון", שנבנה על ידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי.[6] ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו כתב, כי הורקניה, מכוור ואלכסנדריון היו שלושת המבצרים עליהם לא ויתרה שלומציון המלכה החשמונאית, אשתו של אלכסנדר ינאי, כשהעבירה את שאר המבצרים לידי הפרושים, מכיוון ש"שם היו אוצרות סגולתה". כאשר ברח אלכסנדר השני מפני אולוס גביניוס, הוא "ביצר את מעוזי הארץ ובנה את חומת אלכסנדריון, הורקניה ומכוור אשר מול הרי ערב". בן מתתיהו מוסיף ומספר, כי "עד כי נואש אלכסנדרוס מתקותו ושלח אליו צירים לבקש ממנו חנינה והסגיר אליו את המבצרים הנשארים, את הורקניה ואת מכוור, ואחר כך מסר בידו גם את אלכסנדריון. את כל המבצרים האלה הרס גביניוס בעצת אם אלכסנדרוס, לבל תפרוץ מלחמה חדשה".

לאחר שאלכסנדריון נהרס יחד עם שאר המבצרים על ידי גביניוס, ברח אריסטובולוס השני מרומא והתכוון לבנות מחדש את אלכסנדריון, אך גביניוס הקדימו ומנע ממנו לתפוס את המקום. אריסטובולוס נמלט למכוור וניסה לבצר את המקום מחדש. הוא החזיק מעמד יומיים ונכנע (קדמוניות היהודים, י"ד, ו' א'). אלכסנדריון מתואר כ"מבצר חזק ונהדר בראש הר גבוה" (מלחמת היהודים ברומאים, א', ו', ה').

מקור נוסף המזכיר את הורקניה ומבצרים אחרים, הוא ההיסטוריון היווני סְטְרָבוֹ המציין כי "הוא (פומפיוס) ציוה להרוס את החומות כולן והשמיד, עד כמה שהיה בכוחו, את קני הליסטות ואת מבצרי המחסנים של הטירנים. כי היו שניים כאלה במעברים המוליכים ליריחו תרכס וטאורוס, וכן גם אלכסנדריון והורקניון ומכוור, וליזיאס ואלה שליד פילדלפיה וסקיתופוליס שבגליל" (סטרבו, גאוגרפיה, 40,2,16).

בחפירות שנערכו בסרטבה נחשפו שרידים מהתקופה החשמונאית, ביניהם חלקי עמודים וכותרות. הארכאולוג אהוד נצר, שחפר במקום, הניח שגם בתקופה החשמונאית היו בסרטבה אגפים מפוארים, אך לא ניתן לאשש זאת בוודאות, עד לעריכת חפירות נוספות במקום.

מערכת מים מרשימה הובילה מים מסכר בוואדי קרוב דרך סיפוֹן, אל בורות מים גדולים המצויים למרגלות המבצר. קטעים רבים מן התעלה, הסיפון ובורות המים שרדו עד היום.

תקופת מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחמי הפלמ"ח, טרם קום המדינה, וכן לוחמי יחידות מובחרות בצה"ל[7] ובהן הצנחנים, סיירת חרוב[8] וסיירת מטכ"ל[9], לאחר כיבוש הבקעה והשומרון במלחמת ששת הימים, נהגו לערוך מסעות לראש קרן הסרטבה כמבחן עליון לכוח סיבולת. לוחמי סיירת השריון של חטיבה 401 עולים את הסרטבה כאקט סיום למסלול המפרך שעברו, ובפסגה הם מתקבלים על ידי לוחמי היחידה, שעוזרים להם לעלות לפסגת השן ובעצם מקבלים אותם לפלוגת הלוחמים.

מצפור המוסטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפור המוסטרה הוא המצפור על פסגת הסרטבה, והוא צופה לכיוון בקעת הירדן. מהמצפור ניתן לראות בלילה את אורות רבת עמון, בירת ממלכת ירדן.

זיהויים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש חוקרים (ויקטור גרן, ועוד) המזהים את אלכסנדריון בח'רבת ע'רבה - דרומית למעלה לבונה. נמצאו בחורבה זו לבנים מסותתות בסגנון חשמונאי, מקווה ומערכת מסתור מימי מרד בר כוכבא.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סרטבה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קרן הסרטבה ומבצר אלכסנדריון, באתר תיירות בקעת הירדן
  2. ^ ספר יהושע, פרק ה', פסוקים י"ג-ט"ו.
  3. ^ Charles Clermont-Gannau, Archaeological researches in Palestine During the Years 1873-1874, Vol II, Chapter III - Second Excursion to Jericho, pp. 42-47.
  4. ^ המרחק בין הר הזיתים לסרטבה הוא כ-50 ק"מ אווירית.
  5. ^ משנה, מסכת ראש השנה פרק ב', משנה ד.
  6. ^ לפי מרבית הדעות. לדעה אחרת, ראה, מאיר בן דב, ‏'מסרטבא לגרפינא' – לזיהוי מקומה של סרטבא, השנייה בתחנות קו המשואות מירושלים לבבל, קתדרה 23, אפריל 1982; הערות: עודד עיר-שי, ‏אף-על-פי-כן סרטבא היא אלכסנדריון, קתדרה 25, ספטמבר 1982, עמ' 171-169
  7. ^ סיון פלג, בשריון, אבל מחוץ לטנקים, במחנה, ‏ 2010\08\23.
  8. ^ רותם קארו ויצמן, מפגש פסגה, במחנה, ‏ 2011\03\18.
  9. ^ אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר, 2003, עמוד 51.