איש השנה (סרט, 2006)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איש השנה
Man of the Year
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי בארי לוינסון
הופק בידי ג'יימס ג. רובינסון
תסריט בארי לוינסון
עריכה בלייר דיילי
סטיבן וייסברג
שחקנים ראשיים רובין ויליאמס
כריסטופר ווקן
לורה ליני
לואיס בלק
ג'ף גולדבלום
מוזיקה גרים רוול
צילום דיק פופ
מדינה ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
חברת הפקה Morgan Creek Entertainment עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי יוניברסל
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 13 באוקטובר 2006
משך הקרנה 115 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה קומדיה רומנטית, מותחן קומי, סרט מותחן, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $20,000,000
הכנסות $41,237,648
הכנסות באתר מוג'ו manoftheyear
www.manoftheyearmovie.net
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איש השנה (באנגלית: Man of the Year) הוא סרט סאטירה אמריקני בכיכובו של רובין ויליאמס, בוים על ידי בארי לוינסון ויצא לאקרנים בשנת 2006. סרט זה הוא שיתוף הפעולה השלישי בין ויליאמס ולוינסון.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מספר את סיפורו של טום דובס, מנחה תוכנית אירוח לילית בסגנון The Tonight Show, שבעת מופע החימום לקהל טרם מתחילים צילומי התוכנית, הקהל מציע לדובס לרוץ לבחירות לנשיאות ארצות הברית המתקיימות באותם ימים. דובס בתחילה לוקח את ההצעה בבדיחות הדעת, אך בסופו של דבר מחליט להתמודד באופן עצמאי (כלומר שלא מטעם המפלגה הדמוקרטית או הרפובליקנית), ובכך מפתיע את סוכנו ג'ק מנקן ואת הכותב שלו אדי לנגסטון.

דובס מתחיל במסע בחירות משמים יחסית, אך בעימות שנערך עם הנשיא המכהן והמועמד מטעם המפלגה הדמוקרטית קלוג ועם המועמד מטעם המפלגה הרפובליקנית מילס, דובס יוצא משליטה ועונה על השאלות בעימות כמו במופע סטנד-אפ. הוא זוכה לתשואות רמות, אך מרגיש כי מעד ומחליט לא לחזור על זה. אך כשמנקן חוטף התקף לב ודובס צופה בעימות בטלוויזיה, הוא פותח בתעמולה סאטירית והומוריסטית, שהקו המנחה שלה הוא "נמאס לי מהמפלגה הדמוקרטית, נמאס לי מהמפלגה הרפובליקנית".

באותה מערכת בחירות הבחירות ממוחשבות. בחדשות ניתן לראות כי דובס זוכה בכל מדינה בה התמודד, ובאלו שלא התמודד קלוג זכה תמיד. אלינור גרין שעובדת בחברה שנשכרה לפתח תוכנת בחירות ממוחשבת טוענת שיש במערכת תקלה ושאלו לא תוצאות האמת. מנהלי החברה מחליטים שאין לחשוף את התקלה בטענה שהעם אינו יודע על כך, ושיש לעבוד על כך שבבחירות הבאות המערכת תעבוד כראוי. כאשר נראה כי אלינור עושה בעיות, הם מחליטים להשתיק אותה ומסממים אותה.

אלינור מחליטה לספר על העניין לדובס, וכשהם נפגשים נוצר ביניהם קשר רומנטי. כשאלינור מספרת על כך לדובס, הוא רוצה ליידע את הציבור, אך מנקן אומר לו שהוא יכול להיות נשיא מוצלח יותר משני האחרים גם אם הם קיבלו יותר קולות ממנו. החברה שפיתחה את המערכת, מצדה, מפרסמים הודעה שלא קיימת שום תקלה ושהבחירות לא נפגעו.

אלינור בינתיים מצליחה לגלות שהמנצח נקבע לא על פי מספר הקולות שקיבל אלא לפי סדר אלפביתי של אותיות כפולות בשמם (Dobbs, Kellogg ו-Mills). מנהלי החברה שלה מחליטים כי יש להשתיקה לתמיד ולהרוג אותה. היא נפגעת בתאונה מכוונת אך לא נהרגת.

דובס חושף בסופו של דבר את הפרשה בתוכנית אירוח מתחרה לזו שהייתה לו. הוא מחליט שלא להשתתף בבחירות החוזרות שייערכו וחוזר להנחות את התוכנית שלו.

בסוף הסרט אלינור הופכת לאשתו ומפיקתו של דובס, מנהלי החברה, סטיוארט ומודרייטור, נשלחים לכלא, קלוג זוכה בבחירות והוא משתפר בכהונתו השנייה והמגזין טיים בוחר בדובס כאיש השנה כ"מהפכן אמריקני", מפני שהצליח לשנות את התפיסה הפוליטית בארצות הברית.

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מהווה סאטירה פוליטית על המתרחש בארצות הברית. הסרט נמנע מלנקוט עמדה פוליטית כלשהי (דמוקרטית או רפובליקנית), והגיבור הוא מועמד עצמאי. הסרט מבקר את העובדה שפוליטיקאים רבים מתעסקים בזוטות, מונעים על ידי שדלנים ולעיתים אף אינטרסנטים ומושחתים. לדוגמה הנשיא קלוג רוצה להעביר תיקון לחוקה בעניין שריפת דגל האומה, בזמן שישנם דברים בוערים יותר כמו חינוך, כלכלה, איכות סביבה ועוד.

במהלך הסרט מדובר בחדשות על כך שאנשים רבים מעדיפים לצפות בתוכניות כמו של דובס, ג'יי לנו, דייוויד לטרמן ועוד, במקום בחדשות עצמן.

כמו כן הסרט עוסק בבעיות אמינות של בחירות ממוחשבות. במובן מסוים הסרט חזה את מה שקרה בבחירות המקדימות במפלגת העבודה ובליכוד בשנת 2008, שנעשו באופן ממוחשב והיו רצופות תקלות.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבל ציון נמוך של 21% ביקורות חיוביות מאתר Rotten Tomatoes בהתבסס על 142 ביקורות. בסופו של דבר הכנסות הסרט עמדו על 41.2 מיליון דולר אמריקאי, לעומת תקציב של 20 מיליון דולר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


סרטים בבימויו של בארי לוינסון
דיינר (1982) • הטוב מכולם (1984) • פירמידת הפחד (1985) • אנשי הפח (1987) • בוקר טוב, וייטנאם (1987) • איש הגשם (1988) • אבלון (1990) • באגסי (1991) • צעצועים (1992) • ג'ימי הוליווד (1994) • חשיפה (1994) • סליפרס (1996) • לכשכש בכלב (1997) • ספרה (1998) • ליברטי הייטס (1999) • שערה בלב הסערה (2000) • בנדיטס (2001) • קנאה (2004) • איש השנה (2006) • מה בדיוק קרה? (2008) • PoliWood‏ (2009) • You Don't Know Jack ‏(2010) • המפרץ (2012) • The Humbling‏ (2014) • רוק בקסבה באפגניסטן (2015) • אשף השקרים (2017) • Paterno ‏(2018)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=איש_השנה_(סרט,_2006)&oldid=37882898"