איש מצליח (סידור)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

איש מצליח הוא סידור תפילה נפוץ, בהוצאת מכון הרב מצליח שעל יד ישיבת כסא רחמים, בעריכת הרב אדיר עמרוצי ע"פ שיטתו ונוסחאותיו של הרב מאיר מאזוז, אביו הרב מצליח מאזוז, ושיטתו בדקדוק של אחד מזקני רבני ג'רבא, הרב שאול הכהן בספרו לחם הביכורים. הסידור הוא בנוסח עדות המזרח על פי מסורתם של יהודי צפון אפריקה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסידור מתאפיין בטיפוגרפיה פשוטה, הכוללת שימוש בגופן "פרנק-ריהל" באותיות מוגדלות, סימון הבדלים בין שוא נע לשוא נח, בין קמץ קטן לקמץ רחב, הבחנה בין דגש קל לדגש חזק, כוונת שמות ה' ועוד.

בסוף הסידור מופיע קונטרס "לאוקמי גרסה" מאת הרב מאזוז, ובו רשימה של הכרעות הנוסח לפי שיטתם.

בנוסף לסידור הרגיל, יצאו מחזורי תפילה לחגים, ותיקון קוראים.

שינויים ויחודיות בנוסח התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שינוי הדקדוק בתפילה על פי לשון המקרא – בנוסח עדות המזרח, הסיומת הדקדוקית ללשון נוכח מנוקדת לרוב - ָךְ, על פי לשון חז"ל. לשיטת הרב מאזוז, צורה זו אינה מתאימה לנוסח התפילה המבוסס ברובו על נוסח המקרא, ולכן בסידור זה שונתה הסיומת לנוכח ל-ךָ, בהתאם ללשון המקרא (מלבד המילים בָּךְ, עִמָּךְ, לָךְ, ואִתָּךְ שגם בתנ"ך מופיעות עם שווא בצורת הפסק). שינוי דומה עשה בסידורי נוסח אשכנז, כמה מאות שנים קודם לכן, ר' שבתי סופר.
  • הפיוט ידיד נפש מובא על פי כתב יד המחבר, ר' אלעזר אזכרי.
  • ב"עלינו לשבח", נכתב "ולא גורלנו ככל המונם" במקום "וגורלנו".

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת הסידור ביציאתו הייתה ליצור סידור שתואם את שיטת חלק גדול מהראשונים (כדוגמת הבית יוסף)[1], והתקבל בברכה על ידי רבנים חשובים כמו הרב עובדיה יוסף, הרב דב איסר הכהן קוק, הרב שלמה משה עמאר, הרב יצחק ברדא (על אף שרק הרב ברדא תמך בשיטתו). מלבד זאת, הוא גם עורר ביקורת רבה מצד רבנים אחרים שנקטו כשיטת החיד"א שאין לשנות את הנוסחאות המקובלות בתפילה.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראובן גפני, פותח סידור: מסע בעולמם של סידורי ארץ ישראל בעת החדשה, אלון שבות תשפ"ב, עמ' 88–90.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב מאיר מאזוז, הרב אדיר עמרוצי, הסידור המדויק איש מצליח, בני ברק: מכון הרב מצליח, עמ' 24
  2. ^ החיד"א, שו"ת יוסף אומץ