יצחק ברדא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יצחק ברדא
יצחק ברדא.jpeg
לידה 9 במאי 1952 (בן 67)
י"ד באייר תשי"ב
טבריה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות אשקלון
השתייכות חרדים ספרדים
תחומי עיסוק הלכה
רבותיו רבי מאיר ועקנין, רבי יוסף חיים ילוז, רבי משה חדאד
חיבוריו שו"ת יצחק ירנן, קנין תורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב חיים יצחק ברדא (נולד בי"ד באייר תשי"ב, 9 במאי 1952) הוא מקובל חרדי ספרדי, פוסק ומחבר ספרי הלכה. ראש מוסדות 'יצחק ירנן' בעיר אשקלון.

יחוסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו הרב ישראל ואסתר, ילידי תוניסיה. מצד אביו, הוא צאצא (דור שמיני) לרב משה ברדע מגאוני תוניס וחבר בבית הדין של הרב ישועה בסיס[1]. ייחוסו מגיע גם לרבי יוסף אלבו מחבר ספר העיקרים. מצד אמו – שהיא אחות הרב כרייף אלגבסי – לרבי אברהם אסכנדרי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בי"ד באייר ה'תשי"ב בעיר טבריה, בילדותו למד בתלמוד תורה על שם הרב רפאל ביבאס. מגיל 12 ולמשך שנים רבות למד אצל רבו הראשון הרב יוסף חיים ילוז (למד אצלו את מסכת ברכות, וסדרי מועד ונשים). בגיל 15 שנה, נתמנה כמלמד בתלמוד התורה. בגיל 16 ושבעה חודשים סיים את הש"ס. ובגיל 17 כבר שימש בהוראה אצל רבו השני, הרב מאיר ועקנין, רבה הראשי של טבריה. מקום לימודו הקבוע היה בית מדרש 'הסניור' בטבריה, שייסד הרב חיים שמואל הכהן קונורטי, ובו למדו חכמי העיר.

בשנת ה'תשל"ד (1973) התחתן עם אביבה מרים, ביתם של הרב מצליח מאזוז מחבר שו"ת 'איש מצליח' ומייסד ישיבת 'כסא רחמים' בתוניס, וכמסאנה חנה. בישיבה זו, בעיר בני ברק, הוא לימד וגם השתלם במקצועות התורה מגיסו, ראש הישיבה הרב מאיר מאזוז.

הרב ברדא נסמך לרבנות על ידי הרב הראשי לישראל איסר יהודה אונטרמן, הרב סלמאן חוגי עבודי, רבו הרב מאיר ועקנין, הרב שריה דבליצקי, וגיסו הרב מאיר מאזוז.

בשנת ה'תשל"ו (1975) בהיותו בן 24, נתמנה לכהן כרב מושב שרשרת[2] הסמוך לעיר נתיבות, במקום הרב נסים הכהן שנפטר (ה'תשל"ד). שם החל בפעילות ציבורית נרחבת, במתן שיעורי תורה רבים לנוער ולמבוגרים, ואף הקים ישיבה לבעלי תשובה.

בשנת ה'תש"ם (1979) ערך את הירחון התורני 'אור תורה', שיצא לאור על ידי ישיבת 'כסא רחמים'. הוא כותב בו מאמרים.

בשנת ה'תשמ"א החל בעריכת סדרת ספרי השו"ת שכתב, 'יצחק ירנן' - חקרי הלכות ומנהגים, בירור דינים וחידושים אקטואליים, הלכה למעשה. ובשנת ה'תשד"מ (1983) זכה על חיבורו זה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית, מהמועצה הדתית לתל אביב-יפו. וכך נכתב בנימוקי החלטת הוועדה:

"המחבר מגלה כוחו בבקיאות נפלאה בתלמוד ופוסקים, ראשונים ואחרונים, כאחד מבעלי ההוראה המובהקים. הוא קבע לעצמו את הדרך שהלכו בה רבני ספרד, והיא, לברר את הנושאים הן בהלכה למעשה, והן ביסודות האמונה העומדים ברומו של עולם, עד לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא. עם זאת בולט גוון מיוחד לספרו של המחבר, הצולל לא רק בים המקורות של ראשונים ואחרונים בתורת הנגלה, כי אם כמעשהו בנגלה כך מעשהו בתורת הנסתר".

בהסכמה לחלק השני של הספר (שנת ה'תשד"מ), כתב הראשון לציון הרב עובדיה יוסף:

"והנה עברתי בין בתריו ומצאתיו מלא דבר, "איל מנגח קדמה וימה", חריף ומקשה בדברי הפוסקים, ראשונים ואחרונים. חדשים וגם ישנים. בבקיאות רבה, גמר חיפוש מחיפוש, וכל הרואה אומר ברקאי".

מאבקים שניהלו נגדו במושב, גרמו לו לבעיות לב, והוא חלה ואושפז בטיפול נמרץ באור לז' באדר ה'תשמ"ב. כשחלה גורש מהמושב, וחזר להתגורר בבני ברק ללא פרנסה, שם המשיך להוציא את ספריו.

בשנת ה'תשנ"ז (1996) עבר להתגורר בעיר אשקלון, שם הקים את מוסדות 'יצחק ירנן', הכוללים: גני ילדים, תלמוד תורה 'חניכי הישיבות', ישיבת 'יצחק ירנן', כולל אברכים 'מאמר אסתר' (ע"ש אימו), מדרשה לבעלי תשובה 'אור יצחק', ארגון נשים 'אם בישראל', בית דין לענייני ממונות 'צדקתך ירננו'.

הרב גם מעורב פוליטית בעיר, והקים בה את סיעת 'אחדות בתכלית', המונה כיום שלושה נציגים המשמשים כחברי מועצת העירייה, ראש העירייה כיום הוא תומר גלאם מסייעתו[3].

בבחירות לכנסת העשרים תמך במפלגת 'יחד' שמנהיגה הרוחני הוא גיסו הרב מאיר מאזוז[4], בעקבות כך כאשר רבנים המזוהים עם המפלגה קראו לו להתמודד על רבנות העיר אשקלון לאחר פטירתו של הרב יוסף שרביט[5], העמידה מפלגת ש"ס מתמודד אחר מולו[6].

פסיקתו ההלכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשונה מרוב הרבנים, דעתו הייחודית של הרב ברדא היא, שפסיקת ההלכה למעשה היא כדעת הרמב"ם דווקא, ושעם ישראל קיבל את הוראותיו בכל העולם כולו כמו הלכה למשה מסיני, זאת לעומת קבלת דעת בעל השולחן ערוך, שאינה כן[7]. לדבריו, שיטת פסיקתו היא שיטת רבו רבי מאיר ועקנין. כמו כן, לדעתו דעת האר"י, מכריעה אף את דעת הראשונים והאחרונים, ואילו הם ראו את דבריו היו חוזרים בהם, ולא עליו נאמר הכלל "תורה לא בשמים היא".

שיטתו ההלכתית של הרב ברדא עוררה עליו התנגדות, הרב עובדיה יוסף - שכאמור נתן הסכמה לספריו (וגם ציטט מהם) - תקף אותו בכנס באולם 'אפריון' במילים חריפות ביותר, בגלל מאמר הלכתי שכתב בקובץ 'ויען שמואל' (ה'תשס"ה, הוצאת ישיבת כסא רחמים) שבו כתב שאדם ששכח לספור ספירת העומר יום אחד יכול להמשיך לספור בברכה, נגד דעת השולחן ערוך. הרב יוסף אמר שכשראה את הדברים לא נרדם כל הלילה, ושכל אדם שהספר בידו יקרע את הדפים האמורים[דרוש מקור].

לימים תקף הרב עובדיה יוסף את הרב ברדא בספרו 'חזון עובדיה' – חנוכה (עמוד סג), בגלל פסיקתו בעניין צאת הכוכבים, כינה אותו בביטוי המזלזל "אברך צעיר" ש"הרהיב עוז לצאת נגד מרן והאחרונים", וכתב: "וידעתי בני ידעתי כי הנ"ל עומד במרדו וממשיך לפסוק גם בעניינים אחרים נגד פסקי מרן השולחן ערוך, וכל יראי ה' יתרחקו מהוראותיו"[8].

אחרי מותו של הרב עובדיה יוסף, תקף בנו, הראשון לציון הרב יצחק יוסף, את הרב ברדא בחריפות במסגרת שיעורו השבועי בערב חג הפסח ה'תשע"ז (2017), זאת בעקבות הלכות שכתב נגד דעת השולחן ערוך בהגדה של פסח שהוציא לאור והפיץ באשקלון. הרב יוסף כינה את הרב ברדא "חצוף" ו"מחטיא את הרבים", טען שאילו אביו היה חי לא היה מעז לנהוג כך, ואף תקף את ראש העיר אשקלון איתמר שמעוני על שסייע בהפצת החוברת[9]. גם הרב ציון בוארון התייצב לצד הראשון לציון והתנגד לרב ברדא, ואמר "שאצל האשכנזים היו רוגמים אותו באבנים"[10].

אחרי הדברים אמר הרב ברדא במסגרת שיעורו הקבוע, שהרב עובדיה יוסף נשאל על הדבר, ואמר לאברכים השואלים דברי שבח עליו, ואף שלח עמם אליו ספר, הנמצא ברשותו, עם הקדשה, דבר המוכיח לטענתו, שהרב עובדיה יוסף כתב את דבריו מתוך רתחא דאוריתא ולא שהתכוון אליהם באופן ממשי.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שו"ת יצחק ירנן – אחד עשר חלקים[11].
  • ספר קנין תורה (בעניין פסיקת ההלכה כהרמב"ם וקבלת הוראותיו כהלכה למשה מסיני) – חמשה חלקים.
  • ערך והגיה את הספר אשר לשלמה – שו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך, מאת הרב שלמה ילוז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע"פ, קובץ 'אור הגנוז', שנה ד' חוברת ח'.
  2. ^ ילקוט הפרסומים 2420 רשומה 88
  3. ^ "כשהרב אמר שאהיה ראש עיר אף אחד לא האמין", אשקלונים
  4. ^ ישי כהן, ‏הרב יצחק ברדא הודיע על תמיכה ב'יחד' של אלי ישי, באתר כיכר השבת, 7 בפברואר 2015
  5. ^ חיים בוזגלו, רבנים פנו לגר"י ברדא: תתמודד על רבנות העיר אשקלון, כל הזמן
  6. ^ ישראל פריי, האם ש"ס מעדיפה מועמד ללא חתימת זקן על פני רב מוכר?, קול חי
  7. ^ ולכן אם בעל השולחן ערוך רואה הכרעת ראשון, הוא חוזר בו. כי הכרעותיו הן בין האחרונים ולא כשהוא נגד הרמב"ם, (ראו שו"ת אבקת רוכל סימן ק"מ. וכן דברי הרדב"ז). והוא חזר בו מהכלל של הישענות על שלושת עמודי ההוראה (הרמב"ם יחד עם הרי"ף והרא"ש), וקבע שהרמב"ם הוא עמוד ההוראה, והוראתו היא הוראה ומשנה אחרונה.
  8. ^ אבישי בן חיים, אין עוד מלבדו, באתר nrg‏, 29 בדצמבר 2007
  9. ^ ישי כהן, ‏הראשון לציון נגד הרב ברדא: "מחטיא את הרבים, חצוף", באתר כיכר השבת, 8 באפריל 2017
    10.04.17 09:17 י"ד בניסן תשעז, ‏ראש העיר לרב יצחק יוסף: "אין לי קשר להגדה", באתר "סרוגים", 10 באפריל 2017
  10. ^ ישי כהן, ‏הרב בוארון נגד הרב ברדא: "האשכנזים היו רוגמים אותו באבנים", באתר כיכר השבת, 18 באפריל 2017
  11. ^ הכרכים שנמצאים באתר hebrewbooks: חלק א, חלק ב, חלק ג, חלק ד, חלק ה. ספרים נוספים הנמצאים באתר מוסדות הרב – http://harav-barda.co.il/Books.aspx