יצחק ברדא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק ברדא
יצחק ברדא.jpeg
לידה 9 במאי 1952 (בן 69)
י"ד באייר תשי"ב
טבריה, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות אשקלון
השתייכות חרדים ספרדים
תחומי עיסוק הלכה
רבותיו רבי שלום יעיש רבי מאיר ועקנין, רבי יוסף ילוז, רבי משה חדאד
חיבוריו שו"ת יצחק ירנן, קנין תורה
harav-barda.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב חיים יצחק ברדא (נולד בי"ד באייר תשי"ב, 9 במאי 1952) הוא רב חרדי ספרדי, פוסק ומחבר ספרי הלכה. עומד בראש מוסדות 'יצחק ירנן' באשקלון.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ברדא נואם בהילולת הרב נתן בוקובזה בנתיבות

נולד בי"ד באייר ה'תשי"ב בטבריה. הוריו הרב ישראל ואסתר, ילידי תוניסיה. מצד אביו, הוא צאצא לרב משה ברדע מרבני תוניס וחבר בבית הדין של הרב ישועה בסיס[1]. ייחוסו מגיע גם לרבי יוסף אלבו מחבר ספר העיקרים. מצד אמו - שהיא אחות הרב כרייף אלגבסי - לרבי אברהם אסכנדרי.

בילדותו למד בתלמוד תורה על שם הרב רפאל ביבאס. מגיל 12 ולמשך שנים רבות למד אצל הרב יוסף ילוז. בגיל 15 נתמנה כמלמד בתלמוד התורה.בגיל 17 שימש בהוראה אצל הרב מאיר ועקנין, רבה הראשי של טבריה, אותו הוא רואה כרבו.

בשנת ה'תשל"ד (1973) התחתן עם אביבה מרים, בת הרב מצליח מאזוז מחבר שו"ת 'איש מצליח' ומייסד ישיבת כסא רחמים בתוניס. בגלגולה של ישיבה זו בבני ברק, שבראשות גיסו הרב מאיר מאזוז, הוא לימד.

הרב ברדא נסמך לרבנות על ידי הרב הראשי לישראל איסר יהודה אונטרמן, הרב סלמן חוגי עבודי, הרב מאיר ועקנין, הרב שריה דבליצקי, וגיסו הרב מאיר מאזוז.

בשנת ה'תשל"ו (1975) בהיותו בן 24, נתמנה לרב מושב שרשרת[2] הסמוך לעיר נתיבות, למלא את מקום הרב נסים הכהן שנפטר בתשל"ד. שם החל בפעילות ציבורית נרחבת, במסירת שיעורי תורה לנוער ולמבוגרים, ואף הקים ישיבה לבעלי תשובה.

החל משנת ה'תש"ם (1979) הוא עורך את הירחון התורני 'אור תורה', היוצא לאור על ידי ישיבת 'כסא רחמים'.

בשנת ה'תשמ"א החל בהוצאת סדרת ספרי השו"ת 'יצחק ירנן'. בשנת תשד"מ (1983) זכה על חיבורו זה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית. וכך נכתב בנימוקי החלטת הוועדה:

"המחבר מגלה כוחו בבקיאות נפלאה בתלמוד ופוסקים, ראשונים ואחרונים, כאחד מבעלי ההוראה המובהקים. הוא קבע לעצמו את הדרך שהלכו בה רבני ספרד, והיא, לברר את הנושאים הן בהלכה למעשה, והן ביסודות האמונה העומדים ברומו של עולם, עד לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא. עם זאת בולט גוון מיוחד לספרו של המחבר, הצולל לא רק בים המקורות של ראשונים ואחרונים בתורת הנגלה, כי אם כמעשהו בנגלה כך מעשהו בתורת הנסתר".

בהסכמה לחלק השני של הספר (שנת תשד"מ), כתב הרב עובדיה יוסף:

"והנה עברתי בין בתריו ומצאתיו מלא דבר, "איל מנגח קדמה וימה", חריף ומקשה בדברי הפוסקים, ראשונים ואחרונים. חדשים וגם ישנים. בבקיאות רבה, גמר חיפוש מחיפוש, וכל הרואה אומר ברקאי".

מאבקים שניהלו נגדו במושב, גרמו לו לבעיות לב, והוא חלה ואושפז בטיפול נמרץ באור לז' באדר תשמ"ב. כשחלה גורש מהמושב, וחזר להתגורר בבני ברק, שם המשיך להוציא את ספריו.

בשנת תשנ"ז (1996) עבר להתגורר באשקלון, שם הקים את מוסדות 'יצחק ירנן', הכוללים: גני ילדים, תלמוד תורה, ישיבת 'יצחק ירנן', כולל אברכים, מדרשה לבעלי תשובה, ארגון נשים 'אם בישראל', ובית דין לענייני ממונות 'צדקתך ירננו'.

הרב גם מעורב פוליטית בעיר, והקים בה את סיעת 'אחדות בתכלית', שמנתה שלושה נציגים במועצת העירייה, ראש העירייה כיום הוא תומר גלאם מסיעתו[3].

הרב יצחק ברדא בשיעור בישיבת תורת החיים כ''ג שבט תש''פ

בבחירות לכנסת העשרים תמך במפלגת 'יחד' שמנהיגה הרוחני הוא גיסו הרב מאיר מאזוז[4], בעקבות כך כאשר נפטר רבה של אשקלון, הרב יוסף שרביט, רבנים המזוהים עם המפלגה קראו לו להתמודד על רבנות העיר אשקלון[5], בעוד מפלגת ש"ס העמידה מתמודד אחר מולו[6].

פסיקתו ההלכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשונה מהמקובל בפסיקה הרבנית, לפסוק כדעת השולחן ערוך והבאים אחריו, הרב ברדא סבור שפסיקת ההלכה למעשה היא כדעת הרמב"ם (משנה תורה), ושהוראותיו התקבלו בכל העולם היהודי מעין הלכה למשה מסיני. לדבריו, שיטת פסיקתו היא שיטת רבו הרב מאיר ועקנין. כמו כן, לדעתו דעת האר"י, מכריעה אף את דעת הראשונים והאחרונים, ואילו הם ראו את דבריו היו חוזרים בהם, ולא עליו נאמר הכלל "תורה לא בשמים היא".

שיטתו ההלכתית של הרב ברדא עוררה עליו התנגדות, הרב עובדיה יוסף - שכאמור נתן הסכמה לספריו - תקף אותו במילים חריפות ביותר, בגלל מאמר הלכתי שכתב בקובץ 'ויען שמואל' (תשס"ה, הוצאת ישיבת כסא רחמים) שבו כתב שאדם ששכח לספור ספירת העומר יום אחד יכול להמשיך לספור בברכה, נגד דעת השולחן ערוך.

לימים נתקף הרב ברדא בספרו של הרב עובדיה יוסף 'חזון עובדיה' – חנוכה (עמוד סג), בגלל פסיקתו בעניין צאת הכוכבים, כינו אותו "אברך צעיר" ש"הרהיב עוז לצאת נגד מרן והאחרונים", וכתוב: "וידעתי בני ידעתי כי הנ"ל עומד במרדו וממשיך לפסוק גם בעניינים אחרים נגד פסקי מרן השולחן ערוך, וכל יראי ה' יתרחקו מהוראותיו". בעוד יש הטוענים שלא הרב עובדיה כתב את זה[7].

אחרי מותו של הרב עובדיה יוסף, תקף בנו, הראשון לציון הרב יצחק יוסף, את הרב ברדא במסגרת שיעורו השבועי בערב חג הפסח ה'תשע"ז (2017), זאת בעקבות הלכות שכתב נגד דעת השולחן ערוך בהגדה של פסח שהוציא לאור והפיץ באשקלון. הרב יוסף כינה את הרב ברדא "חצוף" ו"מחטיא את הרבים", טען שאילו אביו היה חי לא היה מעז לנהוג כך, ואף תקף את ראש העיר אשקלון איתמר שמעוני על שסייע בהפצת החוברת[8]. גם הרב ציון בוארון התייצב לצד הראשון לציון והתנגד לרב ברדא, ואמר "שאצל האשכנזים היו רוגמים אותו באבנים"[9].

אחרי הדברים אמר הרב ברדא במסגרת שיעורו הקבוע, שהרב עובדיה יוסף נשאל על הדבר, ואמר לאברכים השואלים דברי שבח עליו, ואף שלח עמם אליו ספר, הנמצא ברשותו, עם הקדשה, דבר המוכיח לטענתו, שלא הרב עובדיה יוסף כתב את הדברים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שו"ת יצחק ירנן – שלושה עשר חלקים[10].
  • ספר קנין תורה (בעניין פסיקת ההלכה כהרמב"ם וקבלת הוראותיו כהלכה למשה מסיני) – חמשה חלקים.
  • ערך והגיה את הספר אשר לשלמה – שו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך, מאת הרב שלמה ילוז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]