מצליח מאזוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצליח מאזוז
מצליח מאזוז.jpg
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
הרב מצליח מאזוז על כריכת הספר "פטיש החזק"
תאריך לידה כ"ו בחשוון ה'תרע"ב
מקום לידה ג'רבה שבתוניסיה
תאריך פטירה כ"א בטבת ה'תשל"א (בגיל 59)
מקום פטירה תוניס שבתוניסיה
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך לידה לועזי 17 בנובמבר 1911
תאריך פטירה לועזי 18 בינואר 1971
מקום פעילות ג'רבה ותוניס שבתוניסיה
תחומי עיסוק רבנות, דיינות, דקדוק
רבותיו רחמים חי חויתה הכהן
תלמידיו בנו הרב מאיר מאזוז
חיבוריו שו"ת איש מצליח, ג' חלקים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הילולת הרב מצליח מזוז, שעל ידי ישיבת כסא רחמים, ה'תשע"ח (2018), במעמד כ-8,000 איש.

הרב מצליח מאזוז (כ"ו בחשוון ה'תרע"ב, 17 בנובמבר 1911 - כ"א בטבת ה'תשל"א, 18 בינואר 1971) היה רב בולט בתוניסיה, ששימש כדיין בג'רבה, ואחר כך בעיר תוניס, שם נרצח.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בג'רבה לרב רפאל מאזוז[1], בן למשפחת רבנים. אמו הייתה אחותו של הרב בוגיד סעדון. למד אצל הרב רחמים חי חויתה הכהן. התחתן עם כמסאנה חנה, בת דודו הרב מנחם מאזוז. הוסמך לדיינות והתמנה כדיין בבית הדין באי ג'רבה. מאוחר יותר עבר לבירה תוניס כדי לשמש כראש ישיבת "חברת התלמוד". שימש כדיין גם בבית הדין הרבני שם, עד לסגירתו בהוראת השלטונות בה'תשי"ח (1958). לאחר מכן התמנה לשופט בבית הדין האזרחי המקומי, אך התפטר מתפקידו בתשכ"א (1961) לאחר שחויב לדון גם יהודים על פי חוקי המדינה ולא לפי חוקי התורה. לפרנסתו החל לעסוק בתיווך דירות, ובמקביל עסק בכתיבת חיבורים תורניים ובהוראה.

סייע לשליח חב"ד בהקמת ישיבה, שבה הורה במשך כשנתיים. פרש לאחר שהחלו לימודי צרפתית בישיבה, בשל גישתו החינוכית-תורנית שלפיה אין מקום ללימודי חול בישיבה.

בכסלו ה'תשכ"ג (1963) הקים את ישיבת כיסא רחמים על שם רבו, ובה יישם את דרכם הלמדנית של רבני תוניסיה, שנהגו ללמוד את דברי הגמרא, רש"י ותוספות בדקדוק של כל מילה ובניסיון להסביר מה הוקשה בכל דיבור המתחיל, וכן נתנו דגש לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא. הקדיש מקום נרחב גם לדקדוק עברי, המקרא וטעמיו.

בכ"א בטבת תשל"א (18 בינואר 1971) נרצח בידי מתנקש מוסלמי בשובו לביתו מתפילת שחרית. נקבר בתוניס, ולאחר כחודש וחצי הובא לקבורה בישראל ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים.

בחודש ניסן שלאחר מותו עלתה משפחתו לישראל. בניו, בראשות בנו הבכור הרב מאיר מאזוז, חידשו את ישיבת כיסא רחמים בעיר בני ברק.

על שמו נקראו רחובות בערים - בית שאן, בני ברק, באר שבע, ראשון לציון, נתיבות וירושלים.

דרכו בפסיקת ההלכה והנהגותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביחס לעיקרון של קבלת הוראות מרן סבר הרב מאזוז שהיא כוללת את דברי רבי יוסף קארו, הן בבית יוסף ובשולחן ערוך והן בשאר ספריו, כמו כסף משנה[2] וספרי תשובותיו[3].

כמו רוב רבני תוניס אז, פסק גם הרב מאזוז לומר הלל (בלא ברכה) ביום העצמאות, להתגלח בו ולא לומר תחנון במשך שלושה ימים (ה'-ז' באייר). הוא חתם על תקנה בעניין עם שאר דייני תוניס. לאחר ששמע על מעשי חילון שנעשו בישראל מטעם המדינה הוא לא שינה את ההדרכה לרבים, אך כשפתח את ישיבתו בעיר תוניס הנהיג בה אמירת תחנון ביום העצמאות כרגיל[4]. גם ביום ירושלים אמר תחנון. ובאופן כללי בשל חששו מהחילון סירב לעלות עם משפחתו לארץ ישראל, אם כי בשנת ה'תשכ"ט רצה לבקר בישראל, אך כשהתפרסם הדבר לא נסע[5].

התנגד נחרצות לשמיעת רדיו[6].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב בנימין כהן, מלכי תרשיש - תולדות רבני תוניסיה וחיבוריהם, ה'תשמ"ו
  • חנה פרץ (נכדתו), אחרון הגאונים בתוניסיה - תולדות חייו, שני כרכים, בני ברק ה'תשנ"ו-ה'תש"ס
  • פטיש החזק - תולדות חייו של רבי מצליח מאזוז, שלושה כרכים, בהוצאת 'מכון הרב מצליח'

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראה אודותיו פה. נפטר בכ' באב ה'תשכ”ו בתוניס
  2. ^ שו"ת איש מצליח חלק א' (או"ח סימן ט"ו) "ולדידן דבתר מרן גרירן בין בשלחן ערוך בין בב"י בין בכס"מ".
  3. ^ שו"ת איש מצליח בחיו"ד סימן טז
  4. ^ "פטיש החזק", עמוד 237, בפרק "כי עת לחננה"; הרב מאיר מאזוז, בקונטרס דרכי הלימוד (מאמר ה' עמוד ס"ט)
  5. ^ עלון בית נאמן, גליון 64, אות ט"ז והערה 9 (פה)
  6. ^ על פי עדות בניו בראיון לעיתון משפחה, גליון פסח
  7. ^ לפי דברי הרב מאיר מזוז, עלון 'בית נאמן', גיליון 60, תזריע-מצורע התשע"ז.