אלדד הדני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אֶלְדָּד הַדַּנִי היה סוחר ונוסע יהודי במאה ה-9. אין מחלוקת באשר להיותו אישיות היסטורית, ועל כך שהוא כתב בעברית (עם השפעות ערביות רבות) את ספרו על הלכות שחיטה ואת האיגרת הקרויה על שמו. מקום מוצאו אינו ידוע, אך בכתביו כתב כי הוא אזרח "מדינה יהודית עצמאית" במזרח אפריקה, וככל הנראה התכוון לאתיופיה של ימינו. כתביו משלבים הן אלמנטים ריאליסטיים והן דמיוניים.

השפעת כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא סיפר שמוצאו מחוילה הקדומה שעליה אומרת התורה "אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר-שָׁם, הַזָּהָב"[1] מעבר להרי כוש, במקום שבו שוכנים השבטים דן, נפתלי, גד ואשר (ומכאן שמו, הדני - משבט דן). מקום תחילת מסעו הייתה מדינה זו, וממנה הוא הגיע לבבל, לקירואן ולספרד. סיפורו על עשרת השבטים האבודים גרם לעוררות בקרב הקהילה היהודית בכל מקום בו עבר. אלדד הביא עמו למסעותיו הלכות שטען כי הגיעו ממדינתו. הלכות אלו, שנכתבו בעברית, עסקו בשחיטה של בעלי חיים (כשרים) והן מוצגות בשמו של יהושוע בן נון, או, על פי גרסאות שונות, בשמו של עתניאל בן קנז. סיפורו של אלדד התפשט במהירות, וישנן לא פחות משמונה גרסאות חשובות שונות לסיפורו של אלדד.

בקרב החוקרים ישנה מחלוקת באשר לאישיותו וליצירתו. אחדים טוענים כי כתביו היו כתבים פולמוסיים כנגד הקראים;[2] אחרים טוענים כי היה שליח, קראי דווקא, ממזרח בבל;[2] אחרים טענו, לפי מסורות השחיטה שהציג, כי הוא פלאשי, או ממדינה כלשהי בדרום ערב.[2] על פי בדיקה כמותית של ההשפעות הלשונית בלשונו של אלדד בכתביו מניחים שלמה מורג ויצחק גלוסקא כי מוצאו בצפון תימן.[3]

סיפוריו של הדני עוררו סקרנות רבה. פרופסור דוד צבי מילר סבר כי הממלכה המוזכרת נמצאת בדרום חצי האי ערב או בקרן אפריקה ונסע לחקור בעצמו את המקום. נסיעה זו הייתה חלק מהתמקדותו בחקר הלשונות השמיות המדוברות באזור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם עפשטיין, אלדד הדני - סיפוריו והלכותיו במהדורות שונות על פי כתבי-יד ודפוסים עתיקים עם מבוא והערות בצרוף מאמר על הפלשים ומנהגיהם, פרסבורג, תרנ"א
  • יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר מסעות, ניו יורק: י.ד. אייזנשטיין, 1926.
  • עדיאל קדרי, "על קבלת האחר ומגבלותיה – עיון בתשובת רב צמח גאון בעניין אלדד הדני", בתוך: א' ארליך, ד' לסקר וח' קרייסל (עורכים), על פי הבאר; מחקרים בהגות יהודית ובמחשבת ההלכה מוגשים ליעקב בלידשטיין, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע תשס"ח.
  • מיכה פרי, מסורת ושינוי : מסירת ידע בקרב יהודי מערב אירופה בימי הביינים, הקיבוץ המאוחד, 2010

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר בראשית, פרק ב', פסוק י"א
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 M. Shloessinger, The Ritual of Eldad Ha-dani, Leipzig - New York, 1908, pp. 1-2, מצוטט ב: יצחק גלוסקא, "אלדד הדני מתימן ולשון יצירותיו", בתוך: אהרן גימאני, רצון ערוסי, שאול רגב (עורכים), בני תימן: מחקרים ביהדות תימן ומורשתה, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"א, עמ' 137
  3. ^ יצחק גלוסקא, "אלדד הדני מתימן ולשון יצירותיו", בתוך: אהרן גימאני, רצון ערוסי, שאול רגב (עורכים), בני תימן: מחקרים ביהדות תימן ומורשתה, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"א, עמ' 202