לדלג לתוכן

פורטל:ביתא ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

יִתבַּרֶכּ אֶגזִאַבְּחֶר אַמלַכּ אִשׂרַאֶל ("יבורך ה' אלוהי ישראל")
יִתבַּרֶכּ אֶגזִאַבְּחֶר אַמלַכּ אִשׂרַאֶל ("יבורך ה' אלוהי ישראל")

בֵּיתֶא ישראל הוא שמה של הקהילה היהודית שמוצאה באזור חבש ההיסטורי אשר היווה חלק מהאימפריה החבשית והאימפריה האתיופית, ומשתרע כיום בין מחוזות אמהרה ותיגראי שברפובליקת אתיופיה. מוצא הקהילה הוא ביהודים שהוגלו בידי אשור במאה ה-8 לפנה"ס, ובאלה שהוגלו כמאתיים שנים לאחר מכן בידי הבבלים. לפי מסורת העדה, אבות הקהילה השתייכו לממלכת יהודה בלבד. קהילת ביתא ישראל שכנה בניתוק מוחלט למדי מכלל קהילות ישראל, משך תקופה של כאלפיים שנה, ולכן מסורתה ומנהגיה נבדלים מאלו של כל יתר קהילות היהדות. הקהילה שימרה למעשה מסורת שבע"פ ושל כהונה, ואף נבואה ונזירות, הקרובה לזו שהייתה נהוגה בממלכות העבריות, קודם לימי חז"ל. הסיפור ההיסטורי של הקהילה, כמסורת עם ישראל לדורותיו, עשיר בעליות ומורדות, ניצחונות ותבוסות, הקמת ממלכות ורדיפות שמד. במאה ה-20 היגרו מרבית בני הקהילה לישראל ומנהגיהם משלבים כיום בין מסורת היהדות הרבנית והתרבות הישראלית למסורות הייחודיות להם.

קהילת ביתא ישראל החלה להתגבש במאה ה-8 לפנה"ס, עם הגירת יהודים שמוצאם ממצרים לסנאר ולאחר מכאן לחבש. הקהילה הצליחה לשמר את זהותה היהודית בתוככי האימפריה החבשית והאתיופית משך למעלה מאלפיים שנה ובשיאה אף הצליחה לשלוט על מרבית שטח קיסרות אקסום המתפוררת.

קהילות ביתא ישראל המרכזיות: סאריה ,סאמיאן ,גונדר, פוגרה ,קווארה.

בתחילת המאה ה-4 לספירה, עם התנצרות הממלכה האקסומית, החלה מלחמת אזרחים בין תומכי הנצרות ליהודים. מלחמה זו הובילה לנדידת בית הגדעונים ותומכיהם שחיו באזור אקסום אל אזור הרי סאמיאן, ולכינונה המחודש של ממלכתם. הממלכה שרדה זמן רב למול איומי ומתקפות האימפריה החבשית, ותחת הנהגת יהודית המלכה אף כבשה את אקסום והשתלטה על צפון אתיופיה. ממלכת הגדעונים התקיימה עד המאה ה-17, אז סופחה לאימפריה האתיופית. שקיעת הממלכה פתחה תקופה לא קלה עבור מרבית בני הקהילה, שהחריפה תחת לחצי המסיונרים הנוצרים ולא מעט מלחמות ואסונות טבע שתקפו את האזור. אלפים מבני הקהילה נספו בניסיון העלייה הכושל לארץ ישראל בשנת 1862, ורבבות גוועו בתקופת הזמן הרע ("כְּפוּ קֵן") - שבע שנים רצופות של בצורת, מלחמות ומגיפות. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 הגיעה עליית ביתא ישראל להיקפים משמעותיים ובמסגרתה עלו לישראל כל יהודי אריתריאה ורוב יהודי אתיופיה.

אוכלוסיית ביתא ישראל מגוונת ביותר; מוצא בני הקהילה במחוזות שונים מרחבי אתיופיה שהינם בעלי מאפיינים שונים. השטח שבו התרכזו ביתא ישראל באתיופיה כולל כיום 28 נפות שונות - חלקן משתייכות למדינת תיגראי והרוב למחוזות מדינת אמהרה, צפון גונדר ודרום גונדר. שטח זה היווה בעבר גוש התיישבות יהודי רצוף. עם השנים נוצרו גם קהילות בוואלו, אריתריאה, שאווה (בו שוכנת אדיס אבבה) וגוג'ם, אזורים מרוחקים יותר מגוש ההתיישבות היהודי המרכזי. קהילות ביתא ישראל השונות דיברו בעבר בכמה לשונות וניבים, אך למן המאה התשע עשרה שימשו את הקהילה שתי שפות עיקריות, האמהרית והתגרית.‏ הכתב ששימש את כלל הקהילות הוא הכתב החבשי, כאשר שפת הקודש המשותפת הייתה הגעז.


ירד (מלחין)
ירד (מלחין)

לפי מסורת ביתא ישראל המוזיקאי האקסומי ירד הינו אחד ממומרי הקהילה שלקח חלק בפיתוח שירת הקודש

בעוד בקרב היהדות הרבנית מקובל כי פיקוח נפש דוחה שבת, לפי ההיימנות, מערכת האמונה וההלכה של ביתא ישראל, דווקא השבת דוחה פיקוח נפש. קדושתה של השבת לפי ביתא ישראל דוחה למעשה הכל - לרבות חייהם של מאות אנשים או חגים ומועדים מקודשים אחרים. מצוות שבת מחמירות אלו מובאות בספר התאזזה סנבת (ספר 'מצוות השבת') אשר נכתב במאה החמש עשרה על ידי הנזיר אבא צברה. בגלות אתיופיה שמירת השבת נעשתה לפי כלליה המחמירים של ה'תאזזה סנבת' ולא מעט סיפורים נותרו עם העולים על הסכנות שלקחו עליהם בדרכם ארצה לשם קיום מצוות שמירת השבת ברוח זו.

אכן ראוי להעיר שבלב הארץ מתרוממים הרים גבוהים הנקראים בשם סמין, אשר מימי קדם יושבים בהם היהודים. הפסגה מכוסה תמיד שלג, אך המישורים אשר מסביב ישב בהם אוויר רווה יותר והם שופעים דבש, בהמות, צמר ותבואה. הגזע האומלל של היהודים לא היה מעולם בשלום ולא שמר מרות המלכים עליו, כשם שלא שמר את מרות האלוהים. ומשום כך הם עמלים תמיד להיטיב את מצבם, והם שומרים על השלום במידה שהוא מועיל לענייניהם; אך אם רק ירגישו עצמם נתקפים, הם נמלטים אל ההרים, מקום שאין שום אפשרות להדביקם.

דבריו של הישועי פדרו פאיש בתוך אהרון זאב אשכלי, ספר הפלשים, תשל"ג, עמוד 161

מסורת ביתא ישראל מתייחדת מכל מסורות קהילות עם ישראל, בעיקר בהיצמדותה למסורת היהודית שבע"פ אשר קדמה לימי חז"ל. אך ייחוד זה, שסיבתו היא הנתק המתמשך מיתר קהילות עם ישראל, אינו מסתכם במסורת הדתית ומאפיין לא מעט תחומים אחרים בחייה ועשייתה של הקהילה. אם בנוף האתיופי התבלטה הקהילה בהיסטוריה עשירה ועצמאית משלה, בדתה, מנהגיה ותרבותה הייחודיים, בנוף הישראלי נוספים על אלו גם העושר השפתי והאלמנטים השונים שמקורם בתרבות אתיופיה ואפריקה. כך, לצד המסורת הדתית הייחודית - שפת קודש, כתבי קודש, חגים ומנהגים דתיים ייחודיים - קיימים מנהגים ותחומי עשייה אחרים, דתיים כחילונים, בהם מתייחדת הקהילה. בין יצירות האמנות המקוריות יותר של הקהילה, ניתן למצוא למשל, את שירת הקודש של ביתא ישראל ואת קדרות ביתא ישראל. מן הערך שעווה וזהב ניתן לקבל מושג על תרבות הדיבור המאפיינת את קהילות אתיופיה. בעשור האחרון זוכה התרבות האתיופית לחשיפה והערכה רבה יותר ויותר בכל רחבי העולם ואף בישראל. בתחום המוזיקה התבלטו נגן הג'אז הישראלי אבטה בריהון אשר זכה להכרה בינלאומית, העשייה המשותפת של הזמר שלמה גרוניך עם מקהלת נערים ונערות אתיופיים, והשילוב של אלמנטים מן המוזיקה האתיופית ביצירותיו של עידן רייכל. כיום ניתן למצוא יותר ויותר אירועי תרבות החושפים לקהל הרחב את עבודותיהם של יוצרים מבני קהילת ביתא ישראל וניצנים ראשונים של חדירתם לתעשייה הישראלית.

ערכים שונים בנושא: היימנות - מצהף קדוס - תאזזה סנבת - שירת הקודש של ביתא ישראל - מסגיד - קדרות ביתא ישראל - מוזיקה אתיופית - שעווה וזהב - געז - אמהרית - תיגרינית - קווארית - פתגמי ביתא ישראל - בונה (קפה) - בית לאברהם - קס - טקס הקשרה - חינה - קיטא - אסכסתה - אבטה בריהון - בנימין וודו - חגית יאסו - המטבח האתיופי

קהילת ביתא ישראל בארץ ישראל מונה למעלה ממאה ועשרים אלף נפשות. זוהי אחת הקהילות הצעירות יותר בישראל, הן מבחינת ותק וקשר לארץ המוצא והן מבחינת אחוז הצעירים בקרבה, ותהליך היטמעותה בחברה הישראלית נמצא עדיין בעיצומו. הקהילה מתבלטת בנוף הישראלי, ונכון להיום, עדיין מהווה מגזר בפני עצמו, שניתן לראותו כמגזר של משפחות עולים. מרבית בני הקהילה חיים עדיין במסגרת קהילתית אתיופית, סופגים את אורחות החיים ודפוסי התרבות האופייניים לה ומזהים עצמם כבני הקהילה האתיופית. כקבוצת מהגרים ייחודית התמודדה ומתמודדת קהילת ביתא ישראל עם קשיי התאקלמות לא מעטים ועוברת תהליכים שונים במאבקה למצוא את מקומה בחברה הכוללת. עוד קודם לגל העלייה המשמעותי הראשון לישראל הסתמנו מחלוקות באשר ליכולת בני העדה להשתלב ולחיות בכבוד בישראל, ללא הכנה ארוכה לקראת המפגש הבין תרבותי. גם היחס החשדני כלפי הקהילה של גורמים מסוימים בקהילה החרדית ומקרב הממשל סימן עוד רובד של קשיים חברתיים הנכונים לה. עליית בני הקהילה החלה למרות חששות וסממנים אלו ומאז היא נאבקת בקשיים שונים, בהם מקרים קיצוניים של אפליה וגזענות, כגון פרשת הדם שעלתה לכותרות. משנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 התרכזה הקהילה בשמירה על הזהות והמורשת הייחודית לה בסביבה שתבעה לא מעט את שינויה. מאחר שבני הקהילה יושבו עם עלייתם ארצה באזורים מרוחקים ומובדלים, שרתה הקהילה בשנים אלו בהסתגרות והיבדלות שקטה. בשנות ה-90 החלה הקהילה להתארגן ולהקים ארגונים בחפשה אחר פתרונות למצוקותיה המיידיות. בשנים האחרונות פונה הקהילה גם לחיפוש מענה במרחב האזרחי ותובעת פתרונות ממלכתיים למצוקותיה; מתמקדת בקובעי המדיניות ובשימת דגש על החינוך ככלים להתמודדות עם חוסר שוויון ולהשגת שילובה השוויוני בחברה הישראלית הכוללת, כמו גם שיפור המעמד האזרחי והדימוי החברתי של בניה בישראל, כיחידים וכקהילה. בחודשים האחרונים, שנת 2011 -2012, בעקבות מקרים רבים של הכשלה ממסדית וגזענות חברתית שנתפרסמו, פתחו בני הקהילה בארגון הפגנות התובעות לתקן את יחסה הבזוי של החברה הישראלית כלפיהם ולזכותם ביחס השוויוני והמכובד לו הם ראויים.

ערכים שונים בנושא: עליית ביתא ישראל - עליית ביתא ישראל מ-1948 עד 1978 - מבצע משה - מבצע שבא - מבצע שלמה - פרדה אקלום - אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה - עמותת פידל - עולים ביחד - באנדליי וודליי - עמותת טבקה - דו"ח ליטבק - פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה - הפגנות יוצאי אתיופיה


שדה יהודית: אזור משובץ מבני ענק חרבים שלפי המסורת החבשית הושמדו בידי המלכה יהודית.

יהודית, מלכתה המיתולוגית של ממלכת ביתא ישראל מן המאה ה-10, נודעה כמחריבת ממלכת אקסום. דמותה המרשימה נשתמרה בזכרונה של עדת ביתא ישראל ושל קהילות חבשיות אחרות, ותועדה גם במספר כתבים היסטוריים ממקורות שונים. העדויות ההיסטוריות המתייחסות למלכה יהודית מעטות וחסרות ואין הסכמה מלאה לגבי פרשנותם. עם זאת, ההשערה הרווחת היא שאלו מתארות אחת ממלכות ביתא ישראל.

מסורת ביתא ישראל מספרת כי במלחמה שפרצה נגד ממלכת אקסום, בעקבות תביעת מלכי אקסום מן היהודים להתנצר ובשל האיום שבהתרחבות האקסומית והנוצרית בכיוון הממלכה היהודית שישבה בסאמיאן, נהרג המלך גדעון ובתו יהודית תפסה את מקומו והובילה את עמה להתקפה אכזרית על אויביהם. באמצעות ברית שכרתה יהודית עם מנהיגי האגאווים, הצליח צבא המתנגדים שאיגדה מלכת ביתא ישראל הטרייה להסיג את שליטי אקסום ממרבית שטחי ממלכתם, בהם בירת אקסום. במהלך הלחימה יהודית וחייליה הרגו את מלך אקסום והוציאו להורג את מרבית צאצאיו ולא מעט אנשי דת נוצרים, מעשים שהובילו את אויביה החבשים הנוצרים לכנותה בשם הגנאי "יהודית-ג'ודית" - יהודית השדה - שהשימוש בו נפוץ משך דורות רבים. אזור יחיד לא הצליחה יהודית לכבוש, הוא מחוז שאווה, אליו נסו צאצאי ואנשי מלך אקסום השורדים. אחר ההשתלטות על הממלכה האקסומית הכתירה עצמה יהודית בתואר הקיסרית יסאט ופנתה לבסס את שלטונה בממלכה הכבושה. יהודית צלחה גם בכך והממלכה רחבת ההיקף נותרה תחת שלטון יהודי משך 40 שנה.

בתיבות הנפתחות שלקמן תוכלו למצוא קישורים והפניות לספרים ומאמרים העוסקים בביתא ישראל. כמו כן, עומדים לרשותכם חומרים שונים שנאספו בארכיוני ויקפידיה, במסגרת מיזם ביתא ישראל (תיבה משמאל), ולהלן גם כמה קישורים לאתרים וארגונים שונים שעניינם קהילת ביתא ישראל.


קישורים כלליים


רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:


בדפים אלו תוכלו לחפש אחר קישורים לחומרי מקור או טיוטות לערכים חסרים, ובדף השיחה תוכלו לבקש מקורות לכתיבת ערכים (ספרים, מאמרים ותמונות) או לפחות עזרה באיתורם, כמו גם, מענה לכל שאלה בנושא.

ערכים לטיפול דחוף

תור הזהב של יהדות אתיופיה - שושלת הגדעונים - דמדומי שקיעה - היישוב היהודי בגונדר- התוכנית להשמדת יהדות אתיופיה