פורטל:ביתא ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    

יִתבַּרֶכּ אֶגזִאַבְּחֶר אַמלַכּ אִשׂרַאֶל ("יבורך ה' אלוהי ישראל")


P beta israel.png

בֵּיתֶא ישראל הוא שמה של הקהילה היהודית שמוצאה באזור חבש ההיסטורי אשר היווה חלק מהאימפריה החבשית והאימפריה האתיופית, ומשתרע כיום בין מחוזות אמהרה ותיגראי שברפובליקת אתיופיה. מוצא הקהילה הוא ביהודים שהוגלו בידי אשור במאה ה-8 לפנה"ס, ובאלה שהוגלו כמאתיים שנים לאחר מכן בידי הבבלים. לפי מסורת העדה, אבות הקהילה השתייכו לממלכת יהודה בלבד. קהילת ביתא ישראל שכנה בניתוק מוחלט למדי מכלל קהילות ישראל, משך תקופה של כאלפיים שנה, ולכן מסורתה ומנהגיה נבדלים מאלו של כל יתר קהילות היהדות. הקהילה שימרה למעשה מסורת שבע"פ ושל כהונה, ואף נבואה ונזירות, הקרובה לזו שהייתה נהוגה בממלכות העבריות, קודם לימי חז"ל. הסיפור ההיסטורי של הקהילה, כמסורת עם ישראל לדורותיו, עשיר בעליות ומורדות, ניצחונות ותבוסות, הקמת ממלכות ורדיפות שמד. במאה ה-20 היגרו מרבית בני הקהילה לישראל ומנהגיהם משלבים כיום בין מסורת היהדות הרבנית והתרבות הישראלית למסורות הייחודיות להם.



קהילת ביתא ישראל החלה להתגבש במאה ה-8 לפנה"ס, עם הגירת יהודים שמוצאם ממצרים לסנאר ולאחר מכאן לחבש. הקהילה הצליחה לשמר את זהותה היהודית בתוככי האימפריה החבשית והאתיופית משך למעלה מאלפיים שנה ובשיאה אף הצליחה לשלוט על מרבית שטח קיסרות אקסום המתפוררת.

קהילות ביתא ישראל המרכזיות: סאריה ,סאמיאן ,גונדר, פוגרה ,קווארה.

בתחילת המאה ה-4 לספירה, עם התנצרות הממלכה האקסומית, החלה מלחמת אזרחים בין תומכי הנצרות ליהודים. מלחמה זו הובילה לנדידת בית הגדעונים ותומכיהם שחיו באזור אקסום אל אזור הרי סאמיאן, ולכינונה המחודש של ממלכתם. הממלכה שרדה זמן רב למול איומי ומתקפות האימפריה החבשית, ותחת הנהגת יהודית המלכה אף כבשה את אקסום והשתלטה על צפון אתיופיה. ממלכת הגדעונים התקיימה עד המאה ה-17, אז סופחה לאימפריה האתיופית. שקיעת הממלכה פתחה תקופה לא קלה עבור מרבית בני הקהילה, שהחריפה תחת לחצי המסיונרים הנוצרים ולא מעט מלחמות ואסונות טבע שתקפו את האזור. אלפים מבני הקהילה נספו בניסיון העלייה הכושל לארץ ישראל בשנת 1862, ורבבות גוועו בתקופת הזמן הרע ("כְּפוּ קֵן") - שבע שנים רצופות של בצורת, מלחמות ומגיפות. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 הגיעה עליית ביתא ישראל להיקפים משמעותיים ובמסגרתה עלו לישראל כל יהודי אריתריאה ורוב יהודי אתיופיה.

אוכלוסיית ביתא ישראל מגוונת ביותר; מוצא בני הקהילה במחוזות שונים מרחבי אתיופיה שהינם בעלי מאפיינים שונים. השטח שבו התרכזו ביתא ישראל באתיופיה כולל כיום 28 נפות שונות - חלקן משתייכות למדינת תיגראי והרוב למחוזות מדינת אמהרה, צפון גונדר ודרום גונדר. שטח זה היווה בעבר גוש התיישבות יהודי רצוף. עם השנים נוצרו גם קהילות בוואלו, אריתריאה, שאווה (בו שוכנת אדיס אבבה) וגוג'ם, אזורים מרוחקים יותר מגוש ההתיישבות היהודי המרכזי. קהילות ביתא ישראל השונות דיברו בעבר בכמה לשונות וניבים, אך למן המאה התשע עשרה שימשו את הקהילה שתי שפות עיקריות, האמהרית והתגרית.‏ הכתב ששימש את כלל הקהילות הוא הכתב החבשי, כאשר שפת הקודש המשותפת הייתה הגעז.



PikiWiki Israel 10703 Architecture of Israel.jpg

המרכז הרוחני לקהילת יוצאי אתיופיה ע"ש קייזרמן בעיר נתיבות



Havdal.jpg

בעוד בקרב היהדות הרבנית מקובל כי פיקוח נפש דוחה שבת, לפי ההיימנות, מערכת האמונה וההלכה של ביתא ישראל, דווקא השבת דוחה פיקוח נפש. קדושתה של השבת לפי ביתא ישראל דוחה למעשה הכל - לרבות חייהם של מאות אנשים או חגים ומועדים מקודשים אחרים. מצוות שבת מחמירות אלו מובאות בספר התאזזה סנבת (ספר 'מצוות השבת') אשר נכתב במאה החמש עשרה על ידי הנזיר אבא צברה. בגלות אתיופיה שמירת השבת נעשתה לפי כלליה המחמירים של ה'תאזזה סנבת' ולא מעט סיפורים נותרו עם העולים על הסכנות שלקחו עליהם בדרכם ארצה לשם קיום מצוות שמירת השבת ברוח זו.



מעבר לנהרי כוש עתרי בת פוצי יובלון מנחתי

הנבואה מן התנ"ך על המשך הקרבת הקורבנות לאלוהי ישראל באזור כוש -ספר צפניה, פרק ג', פסוק י'



Eskesta1.png

מסורת ביתא ישראל מתייחדת מכל מסורות קהילות עם ישראל, בעיקר בהיצמדותה למסורת היהודית שבע"פ אשר קדמה לימי חז"ל. אך ייחוד זה, שסיבתו היא הנתק המתמשך מיתר קהילות עם ישראל, אינו מסתכם במסורת הדתית ומאפיין לא מעט תחומים אחרים בחייה ועשייתה של הקהילה. אם בנוף האתיופי התבלטה הקהילה בהיסטוריה עשירה ועצמאית משלה, בדתה, מנהגיה ותרבותה הייחודיים, בנוף הישראלי נוספים על אלו גם העושר השפתי והאלמנטים השונים שמקורם בתרבות אתיופיה ואפריקה. כך, לצד המסורת הדתית הייחודית - שפת קודש, כתבי קודש, חגים ומנהגים דתיים ייחודיים - קיימים מנהגים ותחומי עשייה אחרים, דתיים כחילונים, בהם מתייחדת הקהילה. בין יצירות האמנות המקוריות יותר של הקהילה, ניתן למצוא למשל, את שירת הקודש של ביתא ישראל ואת קדרות ביתא ישראל. מן הערך שעווה וזהב ניתן לקבל מושג על תרבות הדיבור המאפיינת את קהילות אתיופיה. בעשור האחרון זוכה התרבות האתיופית לחשיפה והערכה רבה יותר ויותר בכל רחבי העולם ואף בישראל. בתחום המוזיקה התבלטו נגן הג'אז הישראלי אבטה בריהון אשר זכה להכרה בינלאומית, העשייה המשותפת של הזמר שלמה גרוניך עם מקהלת נערים ונערות אתיופיים, והשילוב של אלמנטים מן המוזיקה האתיופית ביצירותיו של עידן רייכל. כיום ניתן למצוא יותר ויותר אירועי תרבות החושפים לקהל הרחב את עבודותיהם של יוצרים מבני קהילת ביתא ישראל וניצנים ראשונים של חדירתם לתעשייה הישראלית.

ערכים שונים בנושא:  היימנות - מצהף קדוס - תאזזה סנבת - שירת הקודש של ביתא ישראל - מסגיד - קדרות ביתא ישראל - מוזיקה אתיופית - שעווה וזהב - געז - אמהרית - תיגרינית - קווארית - פתגמי ביתא ישראל - בונה (קפה) - בית לאברהם - קס - טקס הקשרה - חינה - קיטא - אסכסתה - אבטה בריהון - בנימין וודו - חגית יאסו - המטבח האתיופי



Israeli ethiopians protest against racesim 2012.jpg

קהילת ביתא ישראל בארץ ישראל מונה למעלה ממאה ועשרים אלף נפשות. זוהי אחת הקהילות הצעירות יותר בישראל, הן מבחינת ותק וקשר לארץ המוצא והן מבחינת אחוז הצעירים בקרבה, ותהליך היטמעותה בחברה הישראלית נמצא עדיין בעיצומו. הקהילה מתבלטת בנוף הישראלי, ונכון להיום, עדיין מהווה מגזר בפני עצמו, שניתן לראותו כמגזר של משפחות עולים. מרבית בני הקהילה חיים עדיין במסגרת קהילתית אתיופית, סופגים את אורחות החיים ודפוסי התרבות האופייניים לה ומזהים עצמם כבני הקהילה האתיופית. כקבוצת מהגרים ייחודית התמודדה ומתמודדת קהילת ביתא ישראל עם קשיי התאקלמות לא מעטים ועוברת תהליכים שונים במאבקה למצוא את מקומה בחברה הכוללת. עוד קודם לגל העלייה המשמעותי הראשון לישראל הסתמנו מחלוקות באשר ליכולת בני העדה להשתלב ולחיות בכבוד בישראל, ללא הכנה ארוכה לקראת המפגש הבין תרבותי. גם היחס החשדני כלפי הקהילה של גורמים מסוימים בקהילה החרדית ומקרב הממשל סימן עוד רובד של קשיים חברתיים הנכונים לה. עליית בני הקהילה החלה למרות חששות וסממנים אלו ומאז היא נאבקת בקשיים שונים, בהם מקרים קיצוניים של אפליה וגזענות, כגון פרשת הדם שעלתה לכותרות. משנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 התרכזה הקהילה בשמירה על הזהות והמורשת הייחודית לה בסביבה שתבעה לא מעט את שינויה. מאחר שבני הקהילה יושבו עם עלייתם ארצה באזורים מרוחקים ומובדלים, שרתה הקהילה בשנים אלו בהסתגרות והיבדלות שקטה. בשנות ה-90 החלה הקהילה להתארגן ולהקים ארגונים בחפשה אחר פתרונות למצוקותיה המיידיות. בשנים האחרונות פונה הקהילה גם לחיפוש מענה במרחב האזרחי ותובעת פתרונות ממלכתיים למצוקותיה; מתמקדת בקובעי המדיניות ובשימת דגש על החינוך ככלים להתמודדות עם חוסר שוויון ולהשגת שילובה השיוויוני בחברה הישראלית הכוללת, כמו גם שיפור המעמד האזרחי והדימוי החברתי של בניה בישראל, כיחידים וכקהילה. בחודשים האחרונים, שנת 2011 -2012, בעקבות מקרים רבים של הכשלה ממסדית וגזענות חברתית שנתפרסמו, פתחו בני הקהילה בארגון הפגנות התובעות לתקן את יחסה הבזוי של החברה הישראלית כלפיהם ולזכותם ביחס השוויוני והמכובד לו הם ראויים.

ערכים שונים בנושא:  עליית ביתא ישראל - עליית ביתא ישראל מ-1948 עד 1978 - מבצע משה - מבצע שבא - מבצע שלמה - פרדה אקלום - אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה - עמותת פידל - עולים ביחד - באנדליי וודליי - עמותת טבקה - דו"ח ליטבק - פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה



ספר קודש כתוב געז

היימנות הוא הכינוי להלכה המסורה בידי ביתא ישראל. זהו פלג ביהדות הנבדל באי אילו מנהגים מן היהדות הרבנית. כבכל זרמי היהדות, בבסיסה של ההיימנות עומדת אמונה המוחלטת באל אחד ויחיד, הוא ה' אלוהי ישראל, האמונה בנבואה ובעליונותה הנבואית של תורת משה, כמו גם בתחיית המתים, בעולם הבא ובמשיח ובשיבת ציון. ההיימנות, בדומה ליהדות הרבנית, היא דת הלכתית, המבוססת על פירוש שבעל פה לכתבי הקודש, מועברת מדור לדור ומעניקה סמכות ללא עוררין לחכמי הדת בקביעת ההלכה. בענייני הלכה מתבססת ההיימנות על המצהף קדוס, הם ספרי הקודש, הכוללים את ספרי התנ"ך, שהחשוב בהם הוא האורית- התורה. בניגוד ליהדות הרבנית שמרה ההיימנות על איסור העלאה של התורה שבע"פ על הכתב, למעט יוצאי דופן בודדים. ההיימנות מתאפיינת בהלכות טהרה מחמירות ביותר בתוכם נידה ויולדת, טומאת שרץ ונבלה, טומאת המת והגוי, הימנעות קפדנית מנישואי קרובים עד דור שביעי, ומסורות שחיטה והקרבת קורבנות התואמות את אלו המופיעות בתנ"ך ונבדלות מאלו המקובלות בשאר קהילות היהדות. שפת הפולחן של ההיימנות היא געז בשילוב עם שפות אגאו, וכתבי הקודש כתובים געז. בהיימנות קיימים גם מספר חגים כגון, הארפה עשרת ("החודש העשירי) והמהללה ("תחינה"), שלהם אין מקבילה בקהילות יהודיות אחרות. השימוש בכלי נגינה והשילוב של ריקודים לליווי שירת הקודש כמעשה הלוויים אף הוא ייחודי להיימנות. ההיימנות התפתחה עם התיישבותם של צאצאי גולים משבטי ישראל בחבש ונשמרה משך למעלה מאלפיים שנה. בתחילת המאה ה-20, עם חידוש הקשר עם יהדות התפוצות והתנועה הלאומית-היהודית, החל בקרב קהילת ביתא ישראל תהליך של אימוץ אלמנטים מהיהדות הרבנית וזניחת ההיימנות. התהליך נמשך למן אמצע המאה והואץ לאחר עליית מרבית בני הקהילה לישראל. כיום ביתא ישראל מקבלים על עצמם את הדת הרבנית ונוהגים לרוב על פי פסיקת הספרדים.



בתיבות הנפתחות שלקמן תוכלו למצוא קישורים והפניות לספרים ומאמרים העוסקים בביתא ישראל. כמו כן, עומדים לרשותכם חומרים שונים שנאספו בארכיוני ויקפידיה, במסגרת מיזם ביתא ישראל (תיבה משמאל), ולהלן גם כמה קישורים לאתרים וארגונים שונים שעניינם קהילת ביתא ישראל.


קישורים כלליים





P religion world.svg P judaism.svg Jewish History P.png P Israel Flag2.png
פורטל הדת פורטל יהדות פורטל תולדות עם ישראל פורטל ישראל


Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:


בדפים אלו תוכלו לחפש אחר קישורים לחומרי מקור או טיוטות לערכים חסרים, ובדף השיחה תוכלו לבקש מקורות לכתיבת ערכים (ספרים, מאמרים ותמונות) או לפחות עזרה באיתורם, כמו גם, מענה לכל שאלה בנושא.

ערכים לטיפול דחוף

תור הזהב של יהדות אתיופיה - שושלת הגדעונים - דמדומי שקיעה - היישוב היהודי בגונדר- התוכנית להשמדת יהדות אתיופיה