אלוהים מחכה בתחנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אלוהים מחכה בתחנה הוא מחזה פרי עטה של מאיה ערד יסעור שעלה בהצגת בכורה בתיאטרון הבימה בשנת 2014.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבורת המחזה היא אמל, צעירה פלסטינית. מכיוון שפארס אחיה היה מעורב בפעולות טרור, נשללים מכל בני המשפחה אישורי המעבר לשטח ישראל. אביה של אמל חולה, נהג המונית ג'מאל חושש להסיעו לבית החולים ללא אישור מעבר והאב נפטר. נהג המונית, הרדוף רגשי אשמה על מותו של האב, מסיע את אמל לישראל. אמל מתחזה לאישה בהיריון, בעוד שלמעשה גופה עטוף בחגורת נפץ. במחסום היא פוגשת את יעל, חיילת שמתעמתת עם החיילים כדי לאפשר לאמל לעבור בשל הריונה. אמל מגיעה לזירת הפיגוע ומתפוצצת.

אודות המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן רונן, שהיה המנהל האמנותי של הבימה ונשיא איגוד תיאטרוני אירופה (U.T.E.), הזמין את ערד לכתוב את המחזה במסגרת הפרויקט "טרוריזם", שבו כל מדינה החברה באיגוד העלתה הצגה העוסקת בטרור מזווית מקומית. בפרויקט השתתפו תיאטרונים מגרמניה, בריטניה, נורווגיה, סרביה, ישראל וצרפת.

ערד כתבה את המחזה והוא הוצג בידי קבוצת צעירי הבימה בניהולו של הבמאי שי פיטובסקי. ההצגה הציגה במקומות שונים באירופה ביניהם בפסטיבלים בשטוטגרט וריימס. בחלקם חיכתה להם קבוצה של BDS וקראה להחרים אותה. באוסלו נערך דיון תקשורתי ער בשאלה האם נורווגיה, החברה באיגוד תיאטרוני אירופה, צריכה לפרוש מהפרויקט בשל השתתפות הבימה.

המחזה מבוסס באופן חופשי על הפיגוע במסעדת מקסים בחיפה, 2003,

המחזה מסופר בידי הדמויות השונות ששרדו את הפיגוע, ישראליות ופלסטיניות, כשכל אחת הייתה עדה לחלק אחר של המאורעות שהובילו אליו. לאורך המחזה מקהלת קורבנות משחקת את משחק הילדים שבע בום.

צבי גורן, הבמה:

'זהו הישגה החשוב ביותר כמחזאית שמציבה בפנינו מראה מלוטשת, לא מעוותת וגם לא מחמיאה.

"אלוהים לא מחכה בתחנה" בנוי ומתפקד כטרגדיה יוונית על פי כל הכללים: אחדות הזמן, המקום והעלילה והשימוש במקהלה לצד מחוללי הדרמה והעדים, ואפילו השפה, אשר ככל שהיא מדוברת ועכשווית מצלצלת כבנויה לתלפיות של פיוט וגורל.'

תמונות מההצגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה בדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בגרמנית במגזין הגרמני לתיאטרון Theater Der Zeit, תורגם בידי מתיאס נוימן (2016)

Arad, Maya. 2016. Gott Wartet an der Haltestelle, Deutsch: Matthias Naumann. In: : Theater der Zeit, Heft Nr. 1, Januar, pp. 46-58

  • ובמגזין הפולני Dialog, תורגם בידי אגניישקה אולק (2017)

Arad Yasur, Maya. 2017. Bóg czeka na peronie, Polskie: Agnieszka Olek. Wewnątrz: Dialog: Miesięcznik Poświęcony Dramaturgii Współczesnej, Czerwiec, strona 183-217.

הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה ראשונה: הבימה, הצגת בכורה: 14 בנובמבר 2014

הפקה שנייה: פולקסתיאטר (Volkstheater), וינה, במאי: חנן ישי (2015)

קריאה מבוימת באקדמיה לאמנויות של ברלין במסגרת תוכנית מחזאים גרמניה-ישראל, במאי: Friederike Heller‏ (2015) [1] הפקה שלישית: שטאטסשאושפיל (Staatsschauspiel), דרזדן, גרמניה, במאית: פינאר קרבולוט (2016)

הפקה רביעית: התיאטרון העירוני של פדרבורן, גרמניה (2017)

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. פרס הבימה ע"ש אלה דן ליוצר בתחילת דרכו למאיה ערד ולשחקנית אשרת אינגדשט 2015

2. ארבע מועמדויות לפרס התיאטרון הישראלי 2014 [2]

  • הצגת המחזה המקורי
  • שחקנית משנה אלינור פלקסמן
  • שחקנית מבטיחה – אשרת אינגדשט
  • מחזאית - מאיה ערד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]