ירמי עמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ירמי עמיר

ירמי עמיר הוא עיתונאי ("ידיעות אחרונות", "גלובס", ערוץ 10), שחקן (התיאטרון הקאמרי), עורך תוכן בטלוויזיה ("מי מפחד מצופית גרנט") ובאינטרנט (העיתון העצמאי "מגפון"), תסריטאי (דרמת הטלוויזיה "סקס, שקרים וארוחת עורב"), סופר ("ירמיהו כוס קקאו", "השליפות של המדינה", "יש לי בלעדיות") ושדרן רדיו (רשת ב', רדיו ללא הפסקה). עמיר הוא מבקר התיאטרון של רשת ב' של קול ישראל, מרצה בנושאי תקשורת ותרבות, ומנחה אירועים ושבתות תרבות. עמיר נשוי ואב לבת ובן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירמי עמיר נולד בחיפה להורים שהקימו את קיבוץ תל עמל (ניר דוד), שירת בשריון ולחם כטנקיסט במלחמת יום כיפור. עמיר הוא בוגר בית הספר למשחק "בית צבי".

לאחר שסיים את "בית צבי" הופיע בהצגות "יסורי איוב" ו"הזונה הגדולה מבבל" של חנוך לוין בתיאטרון הקאמרי, העלה את הצגת היחיד המצליחה והפרובוקטיבית "חור באהבה" בהשראת סמואל בקט, שהצגות הבכורה שלה היו בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר. כמו כן הופיע בפסטיבל עכו בהצגה "שחקנים נגד הקהל" של פטר הנדקה, הופיע בתיאטרון לילדים ולנוער, בתיאטרון הפרינג' ובתיאטרון המסחרי. בתחום הוראת התיאטרון עמיר הנחה וניהל סדנאות לדרמה יצירתית במסגרת משרד החינוך, מועצות מקומיות ועוד.

עמיר יצר וכתב את דרמת הטלוויזיה "סקס, שקרים וארוחת ערב", שביים דן וולמן והפיק מיכה שרפשטיין. הדרמה, שהוקרנה בערוץ 3 בכבלים, עסקה בחייהן של אלמנות מלחמה צעירות וביחס הצבוע והמתחסד של החברה כלפיהן. הדרמה עוררה עניין רב בשל הנושא הרגיש והעוצמתי שבו עסקה, לצד סערה ציבורית ותקשורתית. סמוך למועד הקרנת הבכורה בטלוויזיה הוגש בג"ץ נגד הקרנת הדרמה. שופטי בג"ץ, בראשות השופט העליון יצחק זמיר, אישרו את הקרנת הדרמה בשם חופש הביטוי והיצירה. הדרמה זכתה, בדרך כלל, לביקורות מעולות בתקשורת וקטעים ממנה הוקרנו בכנסת. עמיר ערך את סדרת הטלוויזיה "מי מפחד מצופית גרנט" בערוץ 10, שאירחה גיבורי תרבות ותקשורת. כשחקן בטלוויזיה - הופיע, בין היתר, בסדרות "כנפיים" ו"משפחת עזאני".

עמיר כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים) ו"השליפות של המדינה" - שניהם בהוצאת ידיעות אחרונות - ו"יש לי בלעדיות", ספרו השלישי, שפורסם ביוני 2011. הספר החושפני, שיצא בהוצאת מסדה, עוסק בתקשורת, בתרבות ובמה שביניהן, ומבוסס על סיפורים אמיתיים, שעוסקים בחייהם של עיתונאים וורקוהוליים, אשר נקרעים בין הקריירה לאהבה.

עמיר עבד כ-20 שנים ככתב וכעורך בכיר בעיתון "ידיעות אחרונות", ועסק בעיקר בנושאי תרבות, בידור ואמנות. הוא כתב וערך במוספים "7 ימים" ו-"7 לילות", היה סגן עורך "7 לילות" והתמחה בראיונות עומק עם אמנים, יוצרים וגיבורי תרבות. עמיר עבד, בין היתר, לצידם של העורכים רם אורן ואדם ברוך. בשנת 2006 עזב את "ידיעות אחרונות".

בנובמבר 2006 מונה לעורך מוסף התרבות של העיתון "גלובס", והפך אותו ממדור די משמים למוסף חי ובועט. עמיר שימש, במקביל, גם כמבקר התיאטרון של "גלובס". ביוני 2008 החל לעסוק במיזמי אינטרנט בנושאי תרבות.

ירמי עמיר הגיש תוכניות רדיו ברדיו ללא הפסקה וברשת ב', שעסקו באקטואליה רכה, תרבות, אמנות, בידור ופנאי, הגיש פינות בנושאי תרבות והתארח בתוכניות טלוויזיה ("פוליטיקה", "תיק תקשורת" ועוד).

בינואר 2012 נמנה עמיר על צוות העיתונאים הבכירים, שהקימו את "מגפון" - עיתון ישראלי עצמאי ברשת. "מגפון" הוקם על רקע המשבר בתקשורת הישראלית, הניסיונות לסגור את ערוץ 10 ולפגוע בחופש העיתונות ובחופש של העיתונאים. ב"מגפון" חברים עיתונאים, שעבדו בכל אמצעי התקשורת המודפסים והאלקטרוניים. עמיר משמש ב"מגפון" כעורך התרבות ומבקר התיאטרון.

עמיר מפרסם מדי פעם מאמרים במדור "גלריה" של עיתון "הארץ", שעוסקים בתופעות שמשמעותן פגיעה בחופש הביטוי והעיתונות.

מיולי 2015 ירמי עמיר הוא מבקר התיאטרון של רשת ב', קול ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ירמי עמיר בוויקישיתוף
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.