מגפון (אתר חדשות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגפון
לוגו מגפון.jpg
סוג: אתר חדשות
הקמה: 2011
בעלות: אין (אגודה שיתופית)
שירותים עיקריים: פורטל, חדשות
megafon-news.co.il

"מגפון" הוא אתר חדשות ישראלי, שהוקם בשנת 2011 כיוזמה עצמאית של שני עיתונאים: טובי פולק - עיתונאי "מעריב" לשעבר ומנכ"ל חברת ניהול התכנים "תוכן העניינים"; ועמית מנדלזון - צלם, עיתונאי ואיש היי-טק. ייחודו של העיתון בהיותו "עצמאי",ולא נתמך ומושפע מבעלי הון ועסקים, להבדיל ממספר מיזמים חדשותיים אחרים בישראל.

כדי לשמר את עצמאותו, מושתת "מגפון" על מבנה ארגוני של קואופרטיב, ללא מתן אפשרות להיווצרות גרעין שליטה מרכזי. החל מפברואר 2012 מוכר הארגון רשמית כאגודה שיתופית[1] ("מגפון – עיתון ישראלי עצמאי אגודה שיתופית בע"מ), ובכך הוא מהווה מיזם ייחודי בתחום הקואופורטיבים.[2] כפועל יוצא מאופי המיזם, התבקשו העורכים והעיתונאים הבכירים בארגון לרכוש מניה, הנותנת זכות הצבעה בישיבות הארגון. באסיפה המכוננת של הארגון, שנערכה במרץ 2012, נוסחו עקרונות הקואופרטיב על ידי חבריו‏[3]:

עבודת העיתון השוטפת וקבלת ההחלטות המערכתיות יתבצעו על ידי צוות העורכים והכתבים. במקרה של צורך בקבלת החלטות עקרוניות, יתקיים דיון ויתקבלו החלטות באופן דמוקרטי על ידי חברי הקואופרטיב.

בדצמבר 2011, בהתבסס על פלטפורמת הבלוגים Wordpress, עלה לאוויר פיילוט של האתר "מגפון". האתר החל לפרסם חדשות באופן סדיר, ובמתכונתו הנוכחית, החל מינואר 2012. תוכנו של האתר מתפרסם בשפה העברית, ובעתיד מתכוונים מייסדיו לפרסם תוכן גם בשפות נוספות. נכון ליוני 2012, התפרסמו במגפון יותר מ-5,000 כתבות, מאמרים, סיפורים וטורים בנושאים שונים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טובי פולק, מייסד האתר, מספר כי הרעיון להקימו עלה בספטמבר 2011, מתוך צפייה בהתפטרותו של העיתונאי גיא זוהר מהגשת תוכנית הטלוויזיה, "השבוע" בערוץ 10. בהתפטרותו, הביע זוהר מורת רוח בשל התנצלות, שנאלץ הערוץ לפרסם, לאחר שידור תחקיר על המיליארדר שלדון אדלסון[4]. בעקבות הצפייה בהתפטרות, פרסם פולק את הפוסט הנ"ל[5] ברשת "פייסבוק", שקרא לחבריו להצטרף אליו בהקמת עיתון מקצועי ועצמאי.

למחרת פרסום ההודעה פתח פולק דף אוהדים בפייסבוק, עבור מה שהוגדר בשעתו "עיתון העיתונאים". בתוך יממה צבר הדף יותר מאלף אוהדים, ובאוקטובר 2011 נערך כנס היסוד של האגודה השיתופית החדשה. בכנס החירום של התקשורת הישראלית, שנערך בנובמבר 2011, נחשף שם העיתון - "מגפון".

נוף העיתונות המקוונת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתו מקפיד פולק להדגיש את חשיבותו של העיתון בביסוסה של "עיתונות עצמאית ובלתי תלויה, עיתונות שאין לה אינטרס זולת חופש המידע, חופש הביטוי וחופש העיתונות."[6] זאת, כאשר המטרה המרכזית היא להביא ל"שינוי מפת העיתונות בישראל".

פולק ומנדלזון אינם הראשונים ליזום עיתונות שהיא מקוונת, שיתופית, או שתיהן גם יחד. הניסיונות הדומיננטיים ליצירת קואופרטיבים עיתונאים נערכו על ידי קבוצת "הארץ" בשנות ה-20 של המאה העשרים, וע"י עיתון "ידיעות- מעריב" (כיום עיתון "מעריב") בסוף שנות הארבעים. בשני המקרים, מדובר היה במיזם של עיתונאים, ששבעו מבעלות בעלי הון ומה"צנזורה הכלכלית" שהייתה באפשרותם להחיל על הידיעות היורדות לפרסום. בשני המקרים לא נחל המיזם הצלחה כלכלית, והעיתונים נמכרו לאנשי עסקים, בעלי אוריינטציה מסחרית. נכון ליולי 2012, גם "מגפון" טרם הגיע למאזן רווח והעובדים בו - כותבים, עורכים וצלמים עובדים בהתנדבות. [7].

זה אינו ניסיון ראשון ליזום עיתונות מקוונת מתוך תחושה של אי שביעות רצון מתוכן תקשורת ההמונים הפופולרית. קדמו לכך אתרים המתבססים על תוכן גולשים, כגון "סקופ", "הטלוויזיה החברתית", החדשות מהירקון 70 ואתר עמותת "שקוף". שלא כעיתונים מקוונים קודמים, "מגפון" אינו מכוון לקהל נישה מסוים[8]. מגפון מפרסם בחלק התחתון של דף הבית קישורים לבלוגים בנושאים חברתיים ומצהיר על עצמו כעל עיתון עצמאי ונטול פניות, שהוקם למען החברה ולא מטעמה.

הרכב העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לינואר 2014 יש בעיתון "מגפון" כ-20 קטגוריות תוכן עיקריות. בדף הראשי של כל מדור מתפרסם שער יצירתי מאת המנהל הטכנולוגי של המיזם, עמית מנדלזון. אשר למדורים עצמם, אלו ערוכים לפי קטגוריות פנימיות, שעליהן מחליט העורך. האתר אינו עורך הבחנה פיזית בין חדשות "קשות" ל"רכות"[9] ולכן כתבות מחלקיו השונים מתפרסמות זו לצד זו, הן בעמוד הראשי והן ברשתות החברתיות.

בסך הכול פועלים בעיתון כ-200 כותבים, עורכים וצלמים, שלחלקם יותר מתחום אחריות אחד. רבים מהם, ביניהם צבי זינגר, שרית פרקול, בוקי נאה, אורה עריף כץ, עמית קרטס בנין, עירית רוזנבלום, עמי אטינגר ואירית רותם, הם עיתונאים ותיקים. מקצתם הם עיתונאים צעירים, או כותבים שאינם עיתונאים ולומדים את המקצוע תוך כדי העבודה, מעמיתיהם הוותיקים.

מדורים מרכזיים באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בארץ- בארץ, מדיני/ פוליטי, ביטחוני, פלילים, מקומי, תיק פלילי (בוקי נאה).
  • מזה"ת - המדור עוסק במדינות ערב בכלל וב"אביב הערבי" בפרט וכולל ידיעות, כתבות ומאמרי פרשנות מעמיקים.
  • בעולם - מדור זה מכיל בעיקר ידיעות שתורגמו מעיתונים זרים. קטגוריות במדור: אירופה, אפריקה, אסיה ואוקראינה, צפון אמריקה, אמריקה הלטינית.
  • כלכלה - המדור מציג כתבות בנושאי כלכלה ומדדים פיננסיים בזמן אמת. בין הקטגוריות: חדשות, שוק ההון, צרכנות, נדל"ן, סקירת בתי השקעות, המלצות אנליסטים, אנרגיה.
  • מגפון אישי - מאמרי דעה וטורים אישיים שנכתבו בידי כותבי מגפון ובידי כותבים אורחים.
  • מאמרי מערכת מאמרי דעה שנכתבים בעיקר על ידי העורך הראשי ובכירי מערכת מגפון.
  • בריאות - חדשות שוטפות וכתבות, סל הבריאות, פסיכולוגיה, קופות ובתי חולים.
  • חברה וסביבה - ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי רווחה, מחאה חברתית, דמוקרטיה, התנדבות, קיימות, חינוך, איכות הסביבה, בעלי חיים.
  • תרבות - המדור עוסק בענפי התרבות השונים והן בתרבות אלטרנטיבית, פסטיבלים וביקורת תרבות. קטגוריות: טלוויזיה, סרטים, הצגות, מוזיקה, מחול, אמנות, אירועים.
  • יחסים - כתבות, טורים אישיים וסיפורים בהמשכים על היכרויות, אהבה וזוגיות, סקס, חתונות, בגידות וגירושין, פרידות.
  • ספרות ("חיה רעה") - כתבות וטורים אישיים על אודות אירועים ספרותיים והשקות, לצד מאמרי ביקורת על ספרים.
  • מדיה - מדור העוסק בעיתונות ובתקשורת וכולל חדשות ופרשנות. קטגוריות: מדיה בחדשות, ביקורת התקשורת, ריאליטי (ביקורת על הז'אנר ומוצריו), תקשורת הון-שלטון, תקשורת גלובלית.
  • תיירות - בארץ, בחו"ל, תיירות נכנסת, עוד בתיירות, תעופה.
  • משפט - ידיעות, כתבות ומאמרים בתחום החוק והמשפט.
  • אופנה - אופנה ישראלית ובינלאומית, חדשות האופנה, טיפים, אייקוני אופנה, בחירת העורכת.
  • אוכל- ידיעות וכתבות בנושא אוכל, ביקורות על ספרי בישול, חדש על המדף, יין ואלכוהול, מתכונים, כלי עזר לבשלן.

מדורים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דת ומסורת - כתבות וידיעות בנושא יהדות והתנחלויות, פינת "פרשת השבוע".
  • סאטירה - מאמרים סאטיריים וקריקטורות.
  • טכנולוגיה- מדע, מחשבים ואינטרנט, סקירת מוצרים, טלפוניה וסלולרי.
  • רכב - ידיעות, כתבות וקטעי וידאו על בטיחות בדרכים, גדג'טים, ירוק בדרכים, מה חדש, עם חיוך (סיפורים משעשעים), ספורט מוטורי.
  • ספורט - כדורגל, כדורסל, ספורט מוטורי, טניס, אתלטיקה, ספורט אמריקאי ועוד ספורט. בנוסף מציג סרגל אינפורמטיבי, עם קישורים לחדשות מהכדורגל האנגלי, טבלת הליגות באירופה, תוצאות משחקי כדורגל מהעולם, תוצאות משחקי טניס, פורמולה 1.
  • סיפורים מצולמים - אלבומי תמונות של צלמי מגפון בתוספת כיתובים קצרים.
  • אלטרנטיבי - המדור עוסק ברפואה משלימה ובענייני גוף נפש ורוח.
  • פנאי - מדור נטול מלל, ללא עורך אחראי, הכולל שעשועים מסוג סרטים מצוירים, משחקים, תשבצים, סודוקו, ברידג', הלחנת מוזיקה.

קבלתו של העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחינת מודל הפצת החדשנות של רוג'רס[10], ניתן לטעון ש"מגפון" נמצא עדיין בשלב ה"מודעות". קהל קוראי העברית, שאליו מכוון העיתון, טרם מודע לחידוש, או שאין לו אינפורמציה מספקת עליו ועל פעילותו. בעקבות כנס של ארגון העיתונאים החדש טען פולק: " בלי סולידריות אמיתית של שכבת השמנת – זה לא יעבוד. כל זמן שבקהל לא יהיו העורכים הראשיים, הטאלנטים הגדולים, הפרצופים ששולטים במסך, עורכי המדורים ובעלי הטורים – זה יישאר מאבקם של הקטנים והנדכאים"[11].

כמו כן, גם אמצעי תקשורת ההמונים הגדולים אינם מדווחים על קיומו של "מגפון", אף שכותבים בו כמה מהעיתונאים המוערכים בישראל. למעשה, עיתון "מגפון" עלה לכותרות אמצעי תקשורת ההמונים רק באחרונה[12]- בעקבות השתתפותו של כתב הפלילים, בוקי נאה, בתוכנית הריאליטי "הישרדות VIP". בינואר 2014, נכתב בעמוד האודות של מגפון כי למגפון מעל 120,000 גולשים ייחודים בחודש, יותר מ-250,000 מבקרים בחודש. לניוזלטר יש מעל מעל 5,000 מנויים ותוכנית הטלוויזיה של מגפון באינטרנט, משודרת מדי שבוע ברשת וזוכה לאלפי צפיות.

יחד עם זאת, כיאה לתנאים, שאפשרו את פריצת העיתונות המקוונת מלכתחילה[13], היו שסיקרו בהרחבה, ואף תלו תקוות בהקמת העיתון - העיתונים הקטנים והמקומונים. "עכבר העיר", תחת הכותרת "העיתונאים עוברים לאינטרנט"[14], דיווח לקוראיו: " עיתון העיתונאים הוא יוזמה אינטרנטית חדשה שמטרתה להקים עיתון שיתופי, מקצועי ורלוונטי, שאינו לוקח חלק במחול ההון־שלטון של כלי התקשורת האחרים".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "אגודה שיתופית", באתר מגפון
  2. ^ An Alternative Voice in Israeli Media
  3. ^ עקרונות הקואופרטיב, באתר מגפון
  4. ^ http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/080911_I_am_not_a_thug.aspx
  5. ^ http://megafon-news.co.il/asys/wp-content/uploads/2012/04/first10-9-11a.jpg
  6. ^ http://megafon-news.co.il/asys/archives/37182
  7. ^ http://megafon-news.co.il/ideals.html
  8. ^ שוורץ-אלטשולר, ת. (2007). עיתונות דוט. קום עיתונות מקוונת בישראל. המכון הישראלי לדמוקרטיה ומרכז בורדה לתקשורת חדשנית באוניברסיטת בן–גוריון בנגב. שער ראשון – העיתונות המקוונת בישראל (ע"מ 31-51)
  9. ^ טוכמן, ג' (1995): "תהליכי העבודה בהפקת החדשות העיתונאיות: הפיכת הבלתי צפוי לשגרה". בתוך: ד. כספי (עורך), תקשורת המונים: זרמים ואסכולות מחקר - מקראה. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה. ע' 256-234.
  10. ^ http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2558
  11. ^ http://megafon-news.co.il/asys/archives/9581
  12. ^ http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/375/359.html?hp=47&cat=307&loc=1
  13. ^ שוורץ-אלטשולר, ת. (2007). עיתונות דוט. קום עיתונות מקוונת בישראל. המכון הישראלי לדמוקרטיה ומרכז בורדה לתקשורת חדשנית באוניברסיטת בן–גוריון בנגב. שער ראשון – העיתונות המקוונת בישראל (ע"מ 31-51)
  14. ^ http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1628,209,63384,.aspx