אלון אלטרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

אלון אלטרס (נולד ב-1960) הוא סופר, משורר ומתרגם ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלטרס נולד ביפו בשנת 1960, להורים יוצאי רומניה. הוא למד רומנית בבית הוריו ופנה ללימודי איטלקית, בהתבססו על הדמיון בין שתי השפות. הוא זוכה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2001, ופרס שר התרבות האיטלקי ב-2003 על תרומתו להפצת הספרות האיטלקית בישראל. כתב ארבעה רומנים וארבעה ספרי שירה. זכה במענק פיתוח לכתיבת תסריט לפי הרומן השני שלו, 'השמלה השחורה של אודליה', מטעם המיזם לפיתוח תסריטים של קרן דן דוד. הוא מתרגם בעיקר מאיטלקית (מספריהם של נטליה גינצבורג, בריקו, קאלאסו, טאבוקי, אלנה פרנטה, פזוליני ואחרים, שירים של זנזוטו ואחרים) כמו כן יש בין תרגומיו גם תרגום מאנגלית לספרו של ארנסט המינגוויי "הזקן והים".

אלטרס נשוי ואב לבן ובת. הוא חי באיטליה ובישראל ומלמד באיטליה באוניברסיטת סיינה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אקלים הבית (עכשיו-סתוית, 1982)
  • בתים באי (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1985)
  • האש המעדנת (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990)
  • קפיצת הדרך (זמורה, ביתן, 1996)

מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קובי נסים, "חיים ארציים מאוד", מאזנים, כרך ע"ד, גל' 8 (2000), עמ' 62. על: אלון אלטרס, הנקמה של מאריצ'יקה (תל אביב : זמורה, ביתן, תשנ"ט 1999)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.