אליהו ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליהו ישראל
לידה 1715
תע"ה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בפברואר 1784 (בגיל 69 בערך)
תקמ"ד
אלכסנדריה, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות אלכסנדריה במצרים
תקופת הפעילות ? – 1 בפברואר 1784 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רב, דיין, דרשן.
רבותיו אביו רבי משה ישראל.
חיבוריו חיבוריו הידועים קול אליהו - שני חלקים, שני אליהו, כיסא אליהו, אדרת אליהו, עוגת אליהו.
אב משה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ידידיה שלמה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי אליהו ישראל (תע"ה, 1715 - תקמ"ד, 1 בפברואר 1784) היה שד"ר, רב, אב בית דין באלכסנדריה שבמצרים ובירושלים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אליהו נולד בשנת תע"ה, 1715 ככל הנראה ברודוס, לרבי משה שהיה רבה הראשי של רודוס. בשנת תק"ד, 1744 עלה רבי אליהו לארץ ישראל והגיע לירושלים, למד בישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה, הקים בית כנסת והיה חברותא לחיד"א. בשנת תקכ"ג, 1763 יצא רבי אליהו, כאחיו ר' חיים, לשליחות (שד"ר) בתחילה נסע למצרים ולאחר מכן יצא לשליחות באירופה ושם סבב בערים רבות ובהן: ונציה, ליבורנו, אמסטרדם, בורדו, פרנקפורט. בימי שליחותו כתב רבי אליהו על המצוקה הרוחנית הקשה שבה נמצאו הערים אליהן הגיע עד כי ספרי קודש כגון: גמרא וספרי הלכה לא היו מצויים. בשנת תקכ"ט, 1769, הגיע רבי אליהו לרודוס ובשנת תקל"ב, 1772, עבר לאלכסנדריה שבמצרים. כעבור שנה התמנה לדיין ולאב בית הדין של אלכסנדריה, תפקיד שבו כיהן עד ימי מותו. בתקופת כהונתו שימש גם כדרשן וכך אמר לבני קהילתו בדרשה לשבת תשובה (מספרו "שני אליהו", דרוש ט"ו, דף נ"ב.)

נאמן הדיין כי לבי כאש בוער מראות ברע אלו הדברים אשר לא יעשו ואיני יכול לסבול עוד ולא אוכל שאת... וכבר עלה בדעתי שלא לדבר שום תוכחה כי כבר יצאתי ידי חובה כמה פעמים אכן לאהבת הקהל הקדוש חוזרני להזהיר אתכם למען תעזבו את המדות הרעות

נפטר בט' בשבט, בשנת תקמ"ד, 1 בפברואר 1784, ונקבר באלכסנדריה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אליהו כתב ספרים רבים אך רובם נשארו בכתב יד, חלקם מוזכרים בספריו ובספרי בנו רבי ידידיה שלמה ישראל שהודפסו, בהם: "דבר המלך" - על הלכות מאכלות אסורות לרמב"ם, "צפחת אליהו" - חידושים על פרשיות השבוע, "כיסא אליהו" - על ספר התרומה לרבי ברוך מגרמייזא, "מזבח אליהו" - על מסכת גיטין, "אזור אליהו" - על ספר מקח וממכר לרב האי גאון, "מערת אליהו" - על מאמר תיקון סופרים לרשב"ץ, "נחל אליהו", "דבר אליהו", ו"דרושים נחמדים".

ספרים שהודפסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אליהו לא זכה לראות את ספריו יוצאים לאור, רק אחרי מותו ערך בנו, רבי ידידיה שלמה, את ספריו והביא אותם לדפוס לאחר עמל רב על העריכה ועל גיוס כספי ההדפסה.

  • קול אליהו - שו"ת בשני חלקים על ארבעת חלקי השולחן ערוך, חלק א' נדפס בליבורנו בשנת תקנ"ב, 1792, חלק ב' נדפס בליבורנו בשנת תקס"ז, 1807, בחלק ב' צורף גם שו"ת "מחנה ישראל".
  • שני אליהו - כ"ה דרושים לשבתות וחגים, שדרש באלכסנדריה בין השנים תקל"ג, 1773 - תקמ"ד, 1784, נדפס בליבורנו בשנת תקס"ו, 1806. בספר זה נכלל גם קונטרס "ארעא דישראל".
  • כסא אליהו - חידושי דינים על ספר הטור. נדפס בשנת תקע"א, 1811, ובהדפסה חוזרת בשנת תש"ס, 2000.
  • אדרת אליהו - חידושים וביאורים על הסמ"ג והרא"ם, נכתב בירושלים בשנת תקי"א, 1751, ונדפס בליבורנו בשנת תקפ"ח, 1828.
  • עוגת אליהו - שו"ת וביאורי סוגיות הלכתיות, נדפס בליבורנו בשנת תק"צ, 1830.


תקופת חייו של הרב אליהו ישראל על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]