אליזבט ויז'ה-לה ברן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליזבט ויז'ה-לה ברן
Self-portrait in a Straw Hat by Elisabeth-Louise Vigée-Lebrun.jpg
דיוקן עצמי משנת 1782
תאריך לידה 16 באפריל 1755
מקום לידה פריז
תאריך פטירה 30 במרץ 1842 (בגיל 86)
מקום פטירה פריז
תחום יצירה ציור
זרם באמנות רוקוקו
יצירות ידועות דיוקן הברונית מקרוסול, מארי אנטואנט עם ורד, מארי אנטואנט וילדיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מארי אליזבט-לואיז ויז'ה-לֶה בּרֶןצרפתית: Élisabeth-Louise Vigée-Le Brun; ‏16 באפריל 1755 - 30 במרץ 1842) הייתה ציירת צרפתייה.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליזבט ויז'ה נולדה בפריז לצייר לואי ויז'ה. כבר בימי ילדותה אביה התלהב מציוריה והתנבא כי תהיה ציירת. ב- 1768 אביה נפטר ואמה נישאה לז'אק פרנסואה לה סאבר, שהיה תכשיטן עשיר. אליזבט החליטה ללכת בדרכו של אביה ולהיות ציירת. בגיל חמש עשרה כבר הייתה ציירת מבוקשת, וציירה דיוקנאות של אנשי האצולה של תקופתה. ב- 1775 הציגה בפני האקדמיה המלכותית לציור ולפיסול שתי תמונות של דיוקנאות, והוזמנה להשתתף בתערוכה של האקדמיה. ב-7 באוגוסט של אותה שנה נישאה לז'אן-בטיסט פייר לה ברן, שהיה צייר אך עסק בעיקר במסחר בתמונות. ב- 1781 נסעה עם בעלה לפלנדריה ולהולנד, עקבה אחרי הטכניקה של הציירים הפלמים וההולנדים, וציירה שם דיוקנאות של אנשי אצולה. שמה הלך לפניה והיא הוזמנה לארמון ורסאי כדי לצייר את דיוקנה של המלכה מארי אנטואנט. היא ציירה גם את המלכה בחברת ילדיה ואת אנשי האצולה של בית המלכות. ב-31 במאי 1783 התקבלה כחברה באקדמיה המלכותית לציור ולפיסול, בהמלצת לואי השישה עשר מלך צרפת.

באוקטובר 1789, בעטיה של המהפכה הצרפתית, נמלטה אליזבט ויז'ה לה ברן מפריז עם בתה ג'ולי (שנולדה בשנת 1780), והשאירה מאחריה את בעלה, את כל ציוריה ואת כל רכושה. היא התגוררה לחלופין ברומא, וינה ובסנקט פטרבורג, שם ציירה את דיוקנה של יקתרינה הגדולה מלכת רוסיה, והתקבלה לאקדמיה לאמנות של העיר. ב-1802 שבה לצרפת וב- 1805 ציירה את דיוקנה של קרולין מורה, שהייתה אחת מאחיותיו של נפוליאון הראשון. היא ביקרה באנגליה וציירה את דיוקניהם של אנשי אצולה בריטיים, ובהם את זה של המשורר לורד ג'ורג' ביירון.

אליזבט ויז'ה לה ברון רכשה בית בעיירה לובסיין שבקרבת פריז והתגוררה שם עד 1814, כאשר שבה להתגורר בפריז. ב-1835 וב- 1837 פרסמה את זכרונותיה שהפכו למסמך בעל חשיבות רבה במה שנוגע לחייהם של אמנים בני תקופתה. היא נפטרה בפריז ב-1842 ונקברה בבית העלמין של לובסיין.

מציוריה החשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דיוקן עצמי (1782)
  • מארי אנטואנט וילדיה (1787)
  • דיוקן עצמי עם בתה (1789)
  • דיוקן עצמי (1790)
  • דיוקנה של מאדאם דה סטאל (1808)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]