אלימלך אבנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלימלך אבנר
אלימלך זליקוביץ (אבנר).jpg
לידה 23 בספטמבר 1897
האימפריה הרוסית
פטירה 24 בפברואר 1957 (בגיל 59)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא האימפריה העות'מאנית
הגדודים העברייםהגדודים העבריים  הגדודים העבריים
Hahagana.jpg  ההגנה
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
תפקידים אזרחיים
מנהל מחלקת השיכון בעיריית תל אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלימלך אבנר (כונה גם זליג או זליק; 23 בספטמבר 1897 - 24 בפברואר 1957) היה מהמפקדים הראשונים של ארגון ההגנה, מדריך ראשי בארגון ומפקדה של העיר תל אביב, אלוף בצה"ל, עמד בראש הממשל הצבאי על ערביי ישראל.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבנר נולד בפלך וילנה שבטריטוריית האימפריה הרוסית בשם אלימלך זליקוביץ', למד ב"חדר" ובישיבה. לארץ ישראל עלה בשנת 1913 והמשיך את לימודיו בגימנסיה העברית "הרצליה". התגייס לצבא האימפריה העות'מאנית ונשלח ללימודים צבאיים בקושטא, במלחמת העולם הראשונה שירת כמפקד פלוגה בקרבות בחזית מקדוניה ובקרבות בחזית עזה. לאחר תבוסת הטורקים נהיה לפועל חקלאי. ב-1918 התגייס לגדודים העבריים, שירת בגדוד הראשון ליהודה במשך שנתיים והשתחרר בדרגת סרג'נט. היה חבר בקבוצת באר טוביה, עבד בחוות הניסיונות החקלאית בסמוך לכפר הנוער בן שמן, והיה חבר בקבוצת גבע. ב-1928 נטל חלק בהתיישבות ברמתיים כחלק מ"קבוצת האוטהקר". בהמשך עבר להתגורר בתל אביב.

בעקבות פרעות תרפ"א (1921) הזמינו אליהו גולומב לעמוד בראש ועדה שתגבש את קווי ההדרכה והארגון של ההגנה, בוועדה שכונתה "ועידת קצינים וסמלים" והתכנסה בעין גנים היו חברים יוצאי הגדודים העבריים, צבאות האימפריה העות'מאנית, האימפריה האוסטרו-הונגרית והקיסרות הגרמנית, לאחר בחינה של שיטות אימון והפעלת כלי נשק הוחלט לאמץ את תורת הקרב וההדרכה הבריטית. ועד הצירים גייס מימון לייסוד קורס הדרכה ראשון למפקדי הארגון ואבנר מונה למדריך הראשי. לימודי הקורס החלו בבניין גימנסיית הרצליה ואימונים נערכו בחולות תל אביב, קבוצת החניכים מנתה 30 בחורים ו-3 בחורות. בהמשך הועברו הלימודים לכפר גלעדי בו זכו החניכים לכינוי המזלזל "קומדיאנצ'יקים" שניתן להם על ידי ותיקי השומר. אבנר היה אחראי גם לקורס השני של מפקדי ההגנה שהתקיים ב-1925, הקורס התקיים על הר הכרמל וכונה "איטליה" משום שהחניכים נדרשו להשיב כי נסעו לאיטליה במידה וישאלו לפשר העדרם. לאחר מכן פיקד על קורסים שונים כולל קורס מפקדי המחלקות שהתקיים ב-1935 בגבת.

באוגוסט 1931 קיבל את המינוי של מפקד ראשי תל אביב בארגון ההגנה תפקיד בו כיהן עד 1941. אבנר ערך מחדש את התוכנית להגנת העיר שהייתה בצמיחה מתמדת, מנתה ומצבת הכוח שמנתה עם כניסתו לתפקיד כ-480 חברים גדלה תוך שנה לכאלף[1]. בעקבות מסקנות ועדת פיל ב-1937, מונה אבנר לעמוד בראש מחלקת התכנון של המפקדה הארצית, על אבנר הוטל לגבש תוכנית להגנה על היישוב היהודי בארץ. התוכנית שכתב, המוכרת בשם תוכנית אבנר, הייתה התוכנית האסטרטגית הראשונה להגנת גבולות מדינה יהודית אפשרית ברמה הארצית. התוכנית נדחתה על ידי המטה הכללי של ארגון ההגנה ונגנזה. בשנים 1941 עד 1944 שימש מפקד אזור גליל דרום ואחר כך הועבר למטה הכללי של ההגנה.

בשנת 1944 החל לעבוד בעיריית תל אביב כמנהל מחלקת השיכון העירוני, במסגרת תפקידו יזם את הקמת שכונת יד אליהו עבור משוחררי הצבא הבריטי.

באוגוסט 1948 נקרא על ידי דוד בן-גוריון לעמוד בראש הממשל הצבאי כמחלקה במשרד הביטחון. אבנר מונה לדרגת אלוף ולחבר המטה הכללי של צה"ל ונדרש לארגן את הממשל בכל הערים והכפרים שנכבשו, להקים את הכוח המזוין שייקים בהם את הביטחון, השמירה על הסדר והבטחת השירותים.[2]

אבנר היה נשוי בפעם השנייה ואב לשני ילדים. נפטר בפברואר 1957 ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק. על שמו קרויים יד אבנר (שבו שוכן כיום החוג לגאוגרפיה ולסביבת האדם של אוניברסיטת תל אביב) ורחוב זליג בשכונת אפקה בתל אביב. בנו, אלוף-משנה מרדכי נדיבי, נהרג בעלותו על מוקש ב-1971 בעת שירותו הצבאי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קיצור תולדות ההגנה, כתב יהודה סלוצקי; בעריכת - שאול אביגור, יהודה סלוצקי, גרשון ריבלין. הוצאת משרד הביטחון, 1984. עמ' 158
  2. ^ אמנון לין, בטרם סערה - יהודים וערבים בישראל בין תקוות לאכזבות, הוצאת קרני, 1999, עמ' 122