אלמגור - ארגון נפגעי טרור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלמגור - ארגון נפגעי הטרור
פעילות סיוע לנפגעי טרור ומאבק בארגוני טרור בזירה הציבורית והמשפטית, מחאה נגד שחרורי מחבלים
התאגדות מלכ"ר
מדינה ישראלישראל  ישראל
מייסדים סא"ל (מיל.) מאיר אינדור
יושב ראש סא"ל (מיל.) מאיר אינדור
תאריך הקמה ה'תשמ"ו (1986)
http://al-magor.com/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הפגנה של ארגון אלמגור נגד שחרור אסירים באוגוסט 2013

אלמגור - ארגון נפגעי הטרור הוקם בשנת ה'תשמ"ו (1986) על ידי קבוצה של נפגעי פעולות איבה (נפגעי טרור) בישראל. לארגון שתי מטרות: מאבק בארגוני הטרור ופעיליו בכלים משפטיים וציבוריים, וסיוע לנפגעי הטרור ומשפחותיהם.

מייסד ויו"ר הארגון הוא סא"ל (מיל.) מאיר אינדור. השם "אלמגור" (אל-פחד) ניתן לארגון על ידי אורי אורבך כתשובת נגד לאחת ממטרות הטרור- לזרוע פחד בקרב הציבור.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון אלמגור מציג קו השולל שחרור מחבלים, גם במסגרת שחרור שבויים ישראלים, בנימוק שבעבר הוכח שרבים מהם חוזרים לדרך הטרור.[1] במסגרת זו מבוצעים קמפיינים ציבורים נגד עסקאות לשחרור מחבלים, וכן מוגשות תביעות משפטיות בארץ ובעולם כנגד ארגוני הטרור. בעבר הוגשה תביעה כנגד יאסר ערפאת. ארגון אלמגור מצטרף לעיתים כמשיב כנגד עתירות שמטרתן למנוע הריסת בתי פלסטינים.

ב-6 באוגוסט 2003 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני שחרור אלפי פלסטינים העצורים בישראל כמחווה למנהיגי הרשות הפלסטינית. עקב עתירה של אלמגור, הורה בית המשפט הגבוה לצדק למדינה לפרסם את שמות העצורים והסיבה למעצרם, 48 שעות לפני שחרורם. לאחר מכן בדקו מתנדבי הארגון את שמות העצורים, וגילו ביניהם שלושה פעילי טרור שאינם עומדים בקריטוריונים לשחרור. משרד המשפטים הורה לבטל את שחרורם.

ב-2006 יצא הארגון במסע פרסום תחת הסיסמה "אסור לשחרר את גל הפיגועים הבא".

באוקטובר 2011 הגיש הארגון לבג"ץ עתירה נגד עסקת שליט, ועתירה נגד העסקה לשחרור אילן גרפל, שנעצר במצרים. שתי העתירות נדחו.

ב-31 במאי 2012 הוחזרו גופות של 91 מחבלים לידי הרשות הפלסטינית, אך רשימת השמות לא פורסמה מראש. ארגון אלמגור דרש שהרשימה תפורסם במלואה. דוברי הארגון אמרו: "צריך לאפשר דיון ציבורי בעניין. משפחות הנרצחים זכאים לכך והציבור הישראלי ראויים להיחשף לעובדות שידועות כבר לכל הציבור הפלסטיני."[2]

ב-2015 פנה הארגון בדרישה להסיר את שמו של הנער מוחמד אבו חדיר, אשר נרצח בפעולת טרור יהודי, משלט ההנצחה להרוגי פעולות האיבה באנדרטה בהר הרצל.[3][4]

סיוע לנפגעי הטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פעילות חברתית: טיולים לנוער ולמשפחות, הצמדת חונכים אישים לילדים נפגעי טרור.
  • סיוע משפטי: מתן סיוע משפטי לקבלת פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי, ייצוג בפני ועדת הנכות.
  • הנצחת נפגעי טרור: עריכת לוויות לחללים גלמודים, עזרה בהוצאת ספרי זיכרון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]