פרשת אילן גרפל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המפגש בלשכת ראש הממשלה לאחר שחרור אילן גרפל, במצולמים (מימין לשמאל): דן שפירו שגריר ארצות הברית בישראל, עו"ד יצחק מולכו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, אילן גרפל, חבר הכנסת ישראל חסון, איירין גרפל, וחבר הקונגרס האמריקאי גארי אקרמן
המפגש בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לאילן גרפל בעת שובו לישראל לאחר שחרורו מן השבי.

פרשת אילן גרפל היא פרשה שבה עצרו שלטונות מצרים אזרח ישראלי-אמריקני בשם אילן גרפל ב-12 ביוני 2011, והאשימו אותו בפעילות חשאית כסוכן "המוסד" בעקבות ההפיכה במצרים. הממשל המצרי לא סיפק ראיות שתומכות בהאשמות, והשלטונות בישראל ומשפחתו של גרפל דחו אותן בתוקף.

לאחר ארבעה וחצי חודשים במעצר, במסגרת עסקה שעשתה ממשלת ישראל עם מצרים, שוחרר גרפל והושב לישראל ב-27 באוקטובר 2011, תמורת שחרור 25 עצירים ואסירים פליליים מצריים שהוחזקו בבתי הכלא בישראל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן גרפל נולד וגדל ברובע קווינס שבניו יורק, והוא בעל אזרחות ישראלית ואמריקנית.

בקיץ 2002 גרפל עבד ברובע קווינס כמתמחה במשרדו של חבר הקונגרס הדמוקרטי גארי אקרמן, שבהמשך פעל למען שחרורו של גרפל ממצרים.

בשנת 2005 סיים גרפל את לימודיו באוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבבולטימור, מרילנד וקיבל תואר ראשון. לאחר מכן עלה לישראל ושירת בצה"ל בגדוד 101 של חטיבת הצנחנים. במהלך מלחמת לבנון השנייה נפצע בהיתקלות עם אנשי חזבאללה בכפר טייבה.[1] בתום שירותו הצבאי חזר לארצות הברית, שם התקבל לבית הספר למשפטים באוניברסיטת אמורי בג'ורג'יה.

בקיץ 2010 התנדב בישראל בבית המשפט העליון אצל השופט חנן מלצר.[2]

במאי 2011 נכנס למצרים באמצעות דרכונו האמריקני, כשליח מטעם אוניברסיטת אמורי שבג'ורג'יה במטרה לסייע לפליטים הנמצאים בקהיר.[2][1]

מעצרו של גרפל וההאשמות בדבר ריגול והסתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 ביוני 2011 נעצר גרפל על ידי שלטונות מצרים בחשד לריגול לטובת ישראל, וכן בחשד שניסה לפגוע בביטחונה של מצרים ולגייס צעירים כדי ללבות סכסוך בין עדתי.[1]

בישראל הכחישו בתוקף את ההאשמות נגד גרפל ואת הטענה שפעל כסוכן חשאי ישראלי. חבריו וקרובי משפחתו ציינו בתקשורת כי הוא למעשה סטודנט למשפטים בעל עניין אישי רב במזרח התיכון, ואינו סוכן "המוסד" שניסה לתמוך בהפיכה במצרים, כפי שטענו השלטונות המצריים. אמו ציינה שהוא הגיע לקהיר במהלך מאי 2011 ודחתה בתוקף את ההאשמות לפיהן היה מעורב בפעולות מחאה כבר בפברואר 2011. מעצרו של גרפל עורר חששות בישראל לגבי עתידו לנוכח ההרעה ביחסים בין ישראל למצרים כתוצאה מההפיכה במצרים ומהדחתו של חוסני מובארכ.

לאחר מעצרו התפרסמו בתקשורת המצרית תמונות של גרפל שנלקחו ממחשבו האישי בו הוא נראה משתתף בהפגנות של ההפיכה במצרים, ליד הפירמידות במצרים וגם תמונות שלו במדי צה"ל.[1]

ממשלת מצרים לא סיפקה מעולם ראיות כלשהן שתומכות בטענות הקשות שהפנו נגד גרפל, ואפילו במצרים הפך מעצרו המפוקפק של גרפל במהרה מושא ללעג רב במדיה המצרית.[3]

בתחילת אוקטובר 2011, לאחר שהתקשורת החלה לדווח בהרחבה על כך שגרפל ישוחרר בקרוב, הודה גורם מצרי בכיר בעיתון הלונדוני אל-חיאת כי גרפל לא היה מרגל. הגורם הרשמי הבכיר ציין כי "מה שעשה גרפל בימי המהפכה לא הגיע עד לכדי ריגול, ומתוך ההגיון הזה ניתן לשחררו בתמורה להשגת רווחים כלכליים שיועילו למצרים".[4]

עסקת השחרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ביצוע מוצלח של יישום השלב הראשון של עסקת שליט ב-18 באוקטובר 2011, ישראל ומצרים הגיעו להסכמה על שחרורו של גרפל תמורת 25 אסירים ועצירים מצרים. ב-25 באוקטובר 2011, את ישראל ייצגו במגעים אלה עו"ד יצחק מולכו וח"כ ישראל חסון.[5]

הקבינט הביטחוני הישראלי אישר פה אחד את עסקת החילופים. לאחר חתימת העסקה ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה לארצות הברית על הסיוע בהשגת עסקת גרפל. ממשלת ישראל הצהירה כי אף אחד מהמשוחררים המצריים שישוחררו במסגרת העסקה אינו אסיר ביטחוני, אך עיתון מצרי טען שיש מחבלים בין המשוחררים.[6]

ח"כ מיכאל בן ארי ואחרים עתרו לבג"ץ נגד העסקה, אך העתירות נדחו, בנימוק:

"אין זה ראוי כי נתערב בהחלטה שנתקבלה על ידי מי שבידיו כל הנתונים המדיניים והביטחוניים, ועליו גם מוטלת האחריות לתוצאות. בענייננו מדובר בעסקה שנעשתה מול המשטר הנוכחי במצרים ונראה שאין צריך להכביר מילים על הרגישות המדינית המתבקשת בכגון דא, ובפרט בעת הנוכחית. בהחלטות מדיניות שכאלה, הכרוכות ביחסי החוץ של המדינה, שיקול דעתה של הרשות המבצעת הוא רחב ביותר, ובהתאמה, מתחם ההתערבות של בית משפט זה הוא מצומצם עד מאוד ושמור לנסיבות חריגות ביותר."[7]

עסקת חילופי האסירים בוצעה בהצלחה ב-27 באוקטובר כאשר אילן גרפל הועבר ממצרים לישראל, בליווי מולכו וחסון, ובמקביל שחררה ישראל את האסירים והעצירים המצרים. לאחר שגרפל נחת בישראל ונפגש עם משפחתו הוא נסע לירושלים לפגוש את ראש הממשלה נתניהו, שבירך אותו.[8]

התייחסות לעסקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוגי הימין הקיצוני בישראל היו התנגדויות לעסקה בטענה שגרפל היה פעיל שמאל קיצוני שהשתתף בהפגנות בנעלין, בבילעין ובשייח ג'ראח.[9] מנגד, ידידיה מאיר, בטורו השבועי בעיתון בשבע, חלק על קביעתם וטען שגרפל הוא אדם דתי ובעל קשר עמוק עם מדינת ישראל ועם ישראל. מאיר גם טען שגרפל העיד על עצמו שהוא אינו שמאלני אנרכיסט אלא אדם השואף לתקן את העולם.[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרשת אילן גרפל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 הישראלי העצור: אילן גרפל, באתר גלובס
  2. ^ 2.0 2.1 רונן מדזיני ואביאל מגנזי, הקונסול האמריקני נפגש עם "המרגל" אילן גרפל, באתר ynet, 13 ביוני 2011
  3. ^ "Israel approves swap deal for jailed US-Israeli". The Wall Street Journal. Associated Press. 25 באוקטובר 2011. בדיקה אחרונה ב-25 באוקטובר 2011. 
  4. ^ רועי נחמיאס, "גורם מצרי: גרפל לא ריגל, פאנטה יאסוף אותו", באתר ynet, 2 באוקטובר 2011
  5. ^ אביאל מגנזי, "הוריו של גרפל עודכנו על העסקה: "תודה לרה"מ"", באתר ynet, 24 באוקטובר 2011
  6. ^ עמית כהןדיווח: בין המשוחררים בעסקת גרפל ישנם מספר מחבלים, באתר nrg‏, 24 באוקטובר 2011
  7. ^ בג"ץ 7793/11 מיכאל בן ארי ואחרים נגד ראש ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-26 באוקטובר 2011
  8. ^ ברק רביד, יהונתן ליס, נטשה מוזגוביה, רפל שוחרר מהכלא המצרי ונחת בנתב"ג, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2011
  9. ^ מעריב nrg ח"כ בן ארי נגד עסקת גרפל: "הוא אנרכיסט" 24 באוקטובר 2011.
  10. ^ ידידיה מאיר, הילד של כולנו, באתר ערוץ 7, 15 בדצמבר 2011