אלן פרייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלן פרייס
Ellen Müller-Preis
לידה 6 במאי 1912
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בנובמבר 2007 (בגיל 95)
וינה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט סיף עריכת הנתון בוויקינתונים
הישגים
פרסים והוקרה אות כבוד כסוף על שירות למען אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
סיף
מתחרה עבור אוסטריהאוסטריה אוסטריה
המשחקים האולימפיים
זהב לוס אנג'לס 1932 רומח אישי
ארד ברלין 1936 רומח אישי
ארד לונדון 1948 רומח אישי
אליפות העולם בסיף
זהב ליסבון 1947 רומח אישי
זהב קהיר 1949 רומח אישי
זהב מונטה קרלו 1950 רומח אישי
ארד פריז 1937 רומח אישי
ארד פריז 1937 רומח קבוצתי
אליפות אירופה בסיף
כסף קופנהגן 1932 רומח קבוצתי
כסף לוזאן 1935 רומח אישי
כסף לוזאן 1935 רומח קבוצתי
ארד וינה 1931 רומח אישי
ארד סן רמו 1936 רומח קבוצתי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלן מילר-פרייסגרמנית: Ellen Müller-Preis; ‏6 במאי 191218 בנובמבר 2007) הייתה סייפת אוסטרית ממוצא יהודי. אלופה אולימפית בעלת 3 מדליות מהן אחת זהב ו-3 פעמים אלופת העולם ברומח.[1] היא השתתפה ב-5 אולימפיאדות בתקופה של 24 שנים, במשך אותה תקופה, שתי אולימפיאדות התבטלו בעקבות מלחמת העולם השנייה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרייס נולדה בשרלוטנבורג-וילמרסדורף, ברלין לאמא גרמניה ואבא אוסטרי. בגיל 13 היא החלה ללמוד סיף בבית הספר לסיף של דודתה ויליאמינה וורדינק בווינה ובגיל 18 החלה להתאמן. לאחר שהוועד האולימפי הגרמני לא גילה בה עניין, עקב ריבוי סייפות מצטיינות גרמניות, הוועד האולימפי האוסטרי דווקא כן בחר בה.

באליפות אירופה בסיף שנערכה בווינה בשנת 1931 זכתה פרייס במדליית ארד.

אלופה אולימפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרייס (משמאל) על דוכן המנצחים עם אילונה אלק והלנה מאייר באולימפיאדת ברלין (1936)

באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) זכתה פרייס במדליית זהב בתחרות הרומח האישית. במדליית כסף זכתה ג'ודי גינס פן-יוז מבריטניה ובמדליית ארד זכתה ארנה בוגן מהונגריה.

באולימפיאדת ברלין (1936) זכתה פרייס במדליית ארד בתחרות הרומח האישית. במדליית הזהב זכתה אילונה אלק מהונגריה ובמדליית הכסף זכתה הלנה מאייר מגרמניה, שלוש המנצחות הן יהודיות.

באליפות העולם הראשונה בסיף שנערכה בפריז, צרפת בשנת 1937 זכתה פרייס בשתי מדליות ארד, אחת ברומח אישי ואחת ברומח קבוצתי.

באליפות העולם בסיף, הראשונה לאחר מלחמת העולם השנייה שנערכה בליסבון, פורטוגל בשנת 1947 זכתה פרייס במדליית זהב בתחרות הרומח האישית.

באולימפיאדת לונדון (1948) זכתה פרייס במדליית ארד בתחרות הרומח האישית. במדליית הזהב זכתה אילונה אלק מהונגריה ובמדליית הכסף זכתה קארן לחמן מדנמרק.

באליפות העולם בסיף שנערכה בקהיר, מצרים בשנת 1949 זכתה פרייס במדליית זהב בתחרות הרומח האישית.

באליפות העולם בסיף שנערכה במונטה קרלו, מונקו בשנת 1950 זכתה פרייס במדליית זהב בתחרות הרומח האישית.

באולימפיאדת הלסינקי (1952) סיימה פרייס במקום 11 בתחרות הרומח האישית.

באולימפיאדת מלבורן (1956) בגיל 44 סיימה פרייס במקום שביעי בתחרות הרומח האישית.

אחרי הקריירה הספורטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרשה מספורט תחרותי התעסקה פרייס במוזיקה. היא פיתחה טכניקות נשימה ותנועה, המאפשרות לשחרר את הגוף ממתח נפשי. לאחר פרישתה, היא המשיכה כפרופסור אמריטוס פעילה באוניברסיטה למוזיקה ואומנויות הבמה בווינה ואימנה בשיעורים פרטיים את הבמאים, השחקנים, הזמרים ועוזריהם באופרה של וינה ובבורגתיאטר, על מנת להבטיח שהופעת הסיף שלהם תהיה ראויה.

ב-18 בנובמבר 2007 נפטרה פרייס מאי-ספיקת כליות, בת 95 הייתה במותה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלן פרייס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אליפות העולם הראשונה בסייף נערכה בשנת 1937 בפריז. באופן רשמי, התחרויות הבינלאומיות שקדמו לה, אינן נחשבות כאליפות עולם בסיף, בין השאר מכיוון שהמדינות שהשתתפו בהן כללו אך ורק מדינות מאירופה. למרות זאת, ניתן להתייחס אליהן כאליפות עולם בסיף או כאליפות אירופה בסיף.