ילנה דמנטייבה
 | |||||||||||||||||
| ילנה דמנטייבה באליפות וימבלדון, 2009 | |||||||||||||||||
| לידה |
15 באוקטובר 1981 (בת 42) מוסקבה, רוסיה | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 רוסיה | ||||||||||||||||
| מקום מגורים | מונטה קרלו, מונקו | ||||||||||||||||
| בן או בת זוג |
Maxim Afinogenov (16 ביולי 2011–?)  | ||||||||||||||||
| גובה | 1.80 מטר | ||||||||||||||||
| יד חובטת | ימין | ||||||||||||||||
| פעילות כמקצוענית |
1998 – 29 באוקטובר 2010 (כ־12 שנים) | ||||||||||||||||
| סה"כ פרסים שצברה |
14,867,437 דולר אמריקאי | ||||||||||||||||
| יחידים | |||||||||||||||||
| מאזן קריירה |
576–273 | ||||||||||||||||
| דירוג שיא | 3 (6 באפריל 2009) | ||||||||||||||||
| זכיות בטורנירים | 19 (16 WTA ו-3 ITF) | ||||||||||||||||
| זוגות | |||||||||||||||||
| מאזן קריירה |
152–86 | ||||||||||||||||
| דירוג שיא | 5 (14 באפריל 2003) | ||||||||||||||||
| זכיות בטורנירים | 9 (6 WTA ו-3 ITF) | ||||||||||||||||
| שיאי גראנד סלאם | |||||||||||||||||
| זכיות 0 | |||||||||||||||||
| אליפות אוסטרליה הפתוחה | חצי גמר (2009) | ||||||||||||||||
| אליפות צרפת הפתוחה | גמר (2004) | ||||||||||||||||
| וימבלדון | חצי גמר (2008) | ||||||||||||||||
| אליפות ארצות הברית הפתוחה | גמר (2004) | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
ילנה ויאצ'סלוונה דמנטייבה, (ברוסית: Елена Вячеславовна Дементьева; ⓘ?; ידועה בעברית גם בשם אלנה דמנטייבה; נולדה ב-15 באוקטובר 1981 במוסקבה) היא טניסאית מקצוענית במסגרת סבב ה-WTA בעבר (2010-1997), דורגה בשיאה במקום שלישי בעולם. היא אלופה אולימפית של טורניר הנשים ליחידות (בייג'ינג 2008) ובעלת מדליית כסף (סידני 2000). כמו כן, היא הגיעה פעמיים למשחק הגמר בטורנירי גראנד סלאם. דורגה עם פרישתה מטניס (אוקטובר 2010) במקום ה-9 בדירוג ה-WTA.
קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1995 שיחקה דמנטייבה לראשונה בטורניר בסבב ה-ITF במוסקבה. בשנת 1996 היא המשיכה לשחק בסבב ה-ITF ואף זכתה בתואר יחידות ראשון בטורניר שנערך בעיר יורמלה שבלטביה. ב-1997 דמנטייבה שיחקה לראשונה בסבב ה-WTA בטורניר מוסקבה (דרג 1). היא הפסידה בסיבוב ה-1 לפטי שנידר לאחר שעברה את סיבובי המוקדמות. בנוסף זכתה דמנטייבה בשנה זו בתואר יחידות נוסף באיסטנבול ובשלושה תוארי זוגות ראשונים באיסטנבול, טביליסי ובתומי, כולם בצוותא עם אנסטסיה מיסקינה. כל התארים היו בסבב ה-ITF. ב-1998 שיחקה דמנטייבה בעוד שני טורנירים מסבב ה-WTA והפסידה בהם בסיבוב הראשון. בטורניר פראג (דרג 4) הפסידה דמנטייבה לאמלי מורסמו ובטורניר מוסקבה היא הפסידה לסאבינה אפלמנס.
1999[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנת 1999 הייתה השנה המלאה הראשונה של דמנטייבה בסבב הנשים הבכיר, ה-WTA. את השנה סיימה דמנטייבה כאחת ממאה השחקניות הטובות בעולם. הישגי השיא שלה בשנה זו היו הגעה לשלב חצי הגמר בטורניר פלרמו (דרג 4; הפסידה לאנסטסיה מיסקינה) ולרבע גמר בטורניר טשקנט (דרג 4). כמו כן ערכה דמנטייבה בשנה זו הופעות בכורה בכל ארבעת טורנירי הגראנד סלאם, ואף הגיעה לסיבוב השלישי באליפות ארצות הברית הפתוחה. בשנה זו שיחקה דמנטייבה לראשונה גם בגביע הפדרציה, שם ניצחה את ונוס ויליאמס במה שהיה הניצחון היחיד של נבחרת רוסיה בגמר הגביע מול נבחרת ארצות הברית.
2000[עריכת קוד מקור | עריכה]
גולת הכותרת של שנת 2000 עבור דמנטייבה הייתה הזכייה במדליית הכסף בטורניר הטניס של אולימפיאדת סידני. דמנטייבה הפסידה במשחק הגמר לוונוס ויליאמס. בשנת 2000 הגיעה דמנטייבה ארבע פעמים לשלב חצי הגמר בטורנירים מסבב ה-WTA : באינדיאן וולס מאסטרס (דרג 1; הפסידה ללינדזי דבנפורט), לוס אנג'לס (דרג 2; הפסידה ללינדזי דבנפורט), אליפות ארצות הברית הפתוחה (הפסידה ללינדזי דבנפורט) ואליפות סבב ה-WTA (הפסידה למוניקה סלש). את השנה סיימה דמנטייבה כאחת מבין 20 הטניסאיות הטובות בעולם.
2001[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2001 הגיעה דמנטייבה פעמיים לשלב הגמר בטורנירים מסבב ה-WTA. הטורניר הראשון היה באקפולקו שבמקסיקו (דרג 3; הפסידה לאמנדה קוצר) והשני היה במוסקבה, שם ניצחה דמנטייבה את מרטינה הינגיס (שדורגה אז במקום הראשון בעולם) לפני שהפסידה לילנה דוקיץ' בגמר. כמו כן הגיעה דמנטייבה פעמיים לשלב חצי הגמר, במיאמי (דרג 1; הפסידה לג'ניפר קפריאטי) ובלייפציג (דרג 2; הפסידה לקים קלייסטרס). ב-2001 דמנטייבה שיחקה שנה שנייה ברציפות באליפות סבב ה-WTA, אך הפסידה בסיבוב הראשון לקים קלייסטרס. בשנה זו דמנטייבה דורגה לראשונה כאחת מעשר הטניסאיות הטובות בעולם כאשר עלתה בחודש פברואר של אותה השנה מהמקום ה-11 למקום ה-10.
2002[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2002 הגיעה דמנטייבה פעם נוספת לשלב הגמר, הפעם בטורניר ס'הרטוחנבוס שבהולנד (דרג 3; הפסידה לאלני דנילידו). פעמיים נוספות בשנה זו הגיעה דמנטייבה לשלב חצי הגמר. הפעם הראשונה הייתה בטורניר באקפולקו (הפסידה לפאולה סוארס) והשנייה הייתה בפילדרשטאט (דרג 2; הפסידה לדניאלה האנטוחובה). באליפות סבב ה-WTA שנערכה בסוף שנת 2002 הפסידה דמנטייבה בסיבוב הראשון לז'וסטין הנין. כמו כן זכתה דמטייבה בשנה זו בארבעה תוארי זוגות ראשונים בסבב ה-WTA - בברלין (דרג 1), סן דייגו (דרג 2), מוסקבה ובאליפות סבב ה-WTA. כל הזכיות היו עם יאנטה הוסארובה הסלובקית.
2003[עריכת קוד מקור | עריכה]
2003 הייתה השנה בה זכתה דמנטייבה בשלושה תוארי יחידות ראשונים בסבב ה-WTA. הזכיות היו באיי אמלייה (דרג 2; ניצחה את לינדזי דבנפורט בגמר), באלי (דרג 3; ניצחה את צ'אנדה רובין בגמר) ושאנגחאי (דרג 2; ניצחה את צ'אנדה רובין בגמר). דמנטייבה הגיעה בארבע פעמים נוספות לשלב חצי הגמר : בפריז (דרג 2; הפסידה לאמלי מאורסמו), טורונטו (דרג 1; הפסידה לז'וסטין הנין), ניו הייבן (דרג 2; הפסידה ללינדזי דבנפורט) ומוסקבה (הפסידה לאמלי מורסמו). מאליפות סבב ה-WTA נשרה דמנטייבה בשלב הבתים, לאחר שניצחה משחק אחד והפסידה בשניים. בשנה זו הוסיפה לעצמה דמנטייבה תואר זוגות נוסף, בס'הרטוחנבוס ביחד עם לינה קראסנורוצקאיה.
2004[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2004 המשיכה דמנטייבה להיות מדורגת בין עשר הראשונות, כאשר היא מגדילה לעשות ומגיעה פעמיים לשלב הגמר בטורנירי גראנד סלאם, באליפות צרפת הפתוחה (הפסידה לאנסטסיה מיסקינה) ובאליפות ארצות הברית הפתוחה (הפסידה לסבטלנה קוזנצובה). בנוסף זכתה דמנטייבה בשנת 2004 בתואר WTA נוסף, בהאסלט שבבלגיה (דרג 4; ניצחה את ילנה בובינה בגמר) והגיעה עוד פעמיים לשלב הגמר. הפעם הראשונה הייתה בטורניר מיאמי (הפסידה לסרינה ויליאמס) והשנייה הייתה במוסקבה (הפסידה לאנסטסיה מיסקינה). לשלב חצי הגמר הגיעה דמנטייבה ארבע פעמים, בלוס אנג'לס (הפסידה לסרינה ויליאמס), סן דייגו (הפסידה ללינדזי דבנפורט), ניו הייבן (הפסידה לילנה בובינה) וציריך (דרג 2; הפסידה למריה שראפובה). באליפות סבב ה-WTA נשרה דמנטייבה לאחר שלב הבתים, בו הפסידה בכל שלושת משחקיה. בשנה זו הגיעה דמנטייבה למיקום שיא בקריירה עד לאותה התקופה - מקום 4 בעולם.
2005[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2005 המשיכה דמנטייבה במשחקה היציב וסיימה עונה שלישית ברציפות בה דורגה בין 10 הראשונות בעולם. היא הגיעה בשנה זו פעמיים לשלב הגמר, בטורניר צ'ארלסטון (דרג 1; הפסידה לז'וסטין הנין) ובפילדלפיה (דרג 2; הפסידה לאמלי מורסמו). שש פעמים הגיעה דמנטייבה בשנה זו לשלב חצי הגמר, כאשר הפעם המשמעותית ביותר הייתה באליפות ארצות הברית הפתוחה, בה ניצחה את לינדזי דבנפורט שהייתה אז במקום הראשון בעולם. בחצי הגמר הפסידה דמנטייבה למארי פירס. חמש הפעמים הנוספות היו בסידני (דרג 2; פרשה במהלך המשחק מול סמנתה סטוסור עקב מכת חום), אינדיאן וולס (הפסידה לקים קלייסטרס), לוס אנג'לס (הפסידה לדניאלה האנטוחובה), שם היא זכתה בתחרות הזוגות בצוותא עם פלאביה פנטה ופילדרשטאט (הפסידה לקים קלייסטרס). מאליפות סבב ה-WTA נשרה דמנטייבה בשלב הבתים לאחר שהפסידה בשלושת משחקיה.
2006[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2006 זכתה דמנטייבה בתארים מספר 5 ו-6 בקריירה. התואר החמישי היה בטוקיו (ניצחה את מרטינה הינגיס בגמר) והשישי היה בלוס אנג'לס (ניצחה את ילנה יאנקוביץ' בגמר). בטורניר אינדיאן וולס הגיעה דמנטייבה לשלב הגמר (הפסידה למריה שראפובה). לשלב חצי הגמר הגיעה דמנטייבה במהלך 2006 ארבע פעמים : באנטוורפן ובוורשה (שניהם מדרג 2) היא הפסידה לקים קלייסטרס, בס'הרטוחנבוס היא הפסידה למיכאלה קרייצ'ק ובמוסקבה לאנה צ'קבטדזה. מאליפות סבב ה-WTA נשרה דמנטייבה לאחר שלב הבתים, בו הפסידה בכל שלושת משחקיה.
2007[עריכת קוד מקור | עריכה]
גם בשנת 2007 דמנטייבה זכתה בשני תארים בסבב ה-WTA, באיסטנבול (ניצחה את ארוואן רזאי בגמר) ובמוסקבה (ניצחה את סרינה ויליאמס בגמר). בשלוש פעמים דמנטייבה הגיעה לשלב חצי הגמר : בטוקיו (הפסידה למרטינה הינגיס), סן דייגו (הפסידה לפטי שנידר) ובניו הייבן (פרשה במהלך המשחק מול סבטלנה קוזנצובה). את השנה סיימה דמנטייבה במקום ה-11, ולראשונה לאחר ארבע שנים רצופות לא סיימה את שנת המשחקים כחלק מן העשירייה המובילה. כמו כן בפעם הראשונה מאז 1999 לא העפילה דמנטייבה ב-2007 לאליפות סבב ה-WTA.
2008[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלופה אולימפית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2008 הגשימה דמנטייבה חלום כאשר זכתה במדליית זהב אולימפית בטורניר הטניס של אולימפיאדת בייג'ינג לאחר ניצחון על בת ארצה דינארה סאפינה. בשנה זו היא זכתה בשני תארים נוספים בסבב ה-WTA, בדובאי לאחר ניצחון על סבטלנה קוזנצובה ובלוקסמבורג לאחר ניצחון על קרוליין ווזניאקי. היא הגיעה לשלב הגמר בשני טורנירים נוספים: בברלין (הפסידה לדינארה סאפינה) ובאיסטנבול (הפסידה לאגניישקה רדוונסקה). כמו כן, הגיעה דמנטייבה בשנה זו שבע פעמים לשלב חצי הגמר: בפריז (הפסידה לאגנש סאבאי), צ'ארלסטון (הפסידה לורה זבונרבה), ס'הרטוחנבוס (הפסידה לדינארה סאפינה), אליפות וימבלדון (הפסידה לאלופה בדיעבד ונוס ויליאמס), אליפות ארצות הברית הפתוחה (הפסידה לילנה יאנקוביץ'), מוסקבה (הפסידה לילנה יאנקוביץ') ובאליפות סבב ה-WTA (הפסידה לורה זבונרבה). את השנה סיימה דמנטייבה במקום ה-4 והשוותה את דירוג השיא שלה עד לאותו הרגע.
2009[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2009 זכתה דמנטייבה בשלושה תארים, שניים מהם בזה אחר זה. הראשון היה באוקלנד (הקטגוריה הבינלאומית; ניצחה את ילנה וסנינה בגמר) והשני בסידני (הקטגוריה העליונה; ניצחה את דינארה סאפינה בגמר). התואר השלישי היה בטורונטו (הקטגוריה העליונה; ניצחה את מריה שראפובה בגמר). דמנטייבה הגיעה פעם אחת לשלב הגמר, בטורניר פריז (הקטגוריה העליונה; הפסידה לאמלי מורסמו) ושש פעמים לשלב חצי הגמר : באליפות אוסטרליה הפתוחה (הפסידה לאלופה בדיעבד סרינה ויליאמס), בצ'ארלסטון (הקטגוריה העליונה; הפסידה לקרוליין ווזניאקי), בשטוטגרט (הקטגוריה העליונה; הפסידה לאלופה בדיעבד סבטלנה קוזנצובה), באליפות וימבלדון (הפסידה לאלופה בדיעבד סרינה ויליאמס), בסטנפורד (הקטגוריה העליונה; הפסידה לוונוס ויליאמס) ובסינסינטי (הקטגוריה העליונה; הפסידה לאלופה בדיעבד ילנה יאנקוביץ'). בסוף שנת 2009 העפילה דמנטייבה לאליפות סבב ה-WTA, ממנה נשרה לאחר שלב הבתים. בחודש אפריל העפילה דמנטייבה למקום ה-3 בעולם, שהיווה מיקום שיא עבורה.
2010[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2010 זכתה דמנטייבה בשני בטורנירים מסבב ה-WTA. הזכיות היו בטורנירים שנערכו בסידני (ניצחה את סרינה ויליאמס בגמר) ובפריז (ניצחה את לוציה שפרובה בגמר). בשני טורנירים נוספים בסבב ה-WTA הגיעה דמנטייבה עד לשלב הגמר. הטורניר הראשון השתייך לקטגוריה הבינלאומית ונערך בקואלה לומפור, ודמנטייבה הפסידה בו לאליסה קלייבאנובה. הטורניר השני נערך בטוקיו, ודמנטייבה הפסידה בו לקרוליין ווזניאקי. בטורניר ניו הייבן (הקטגוריה העליונה) הגיעה דמנטייבה לשלב חצי הגמר, והפסידה בו לקרוליין ווזניאקי. בשל פציעה פרשה דמנטייבה במהלך משחק חצי גמר רולאן גארוס, ופרשה מטורניר וימבלדון, ובכך נקטע רצף של 46 טורנירי גראנד סלאם בהם השתתפה. בסוף שנת 2010 העפילה דמנטייבה לאליפות סבב ה-WTA, ממנה נשרה לאחר שלב הבתים, והודיעה לאחר משחקה האחרון באליפות על פרישתה מטניס.
גביע הפדרציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הופעת הבכורה של דמנטייבה בגביע הפדרציה הייתה ביולי 1999, אז היא הפסידה בצוותא עם ילנה מאקרובה לדניאלה האנטוחובה ולודמילה צרבנובה במשחק הזוגות במסגרת התמודדות בין הנבחרת הרוסית לזו של סלובקיה. דמנטייבה זכתה כחלק מנבחרת רוסיה בגביע הפדרציה פעם אחת (ב-2005; רוסיה ניצחה את צרפת 3-2) והגיעה פעמיים נוספות לשלב הגמר (ב-1999 מול ארצות הברית וב-2001 מול בלגיה).
המאזן של דמנטייבה בגביע הפדרציה עומד על 26 ניצחונות (22 ביחידות ו-4 בזוגות) מול 9 הפסדים (5 ביחידות ו-4 בזוגות).
פרישתה מטניס[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר משחקה האחרון בשלב הבתים של אליפות סבב ה-WTA לשנת 2010, בו הפסידה לפרנצ'סקה סקיאבונה, הודיעה דמנטייבה על פרישתה מטניס. דמנטייבה זכתה בקריירה שלה ב-16 תוארי WTA ליחידות וב-6 תוארי WTA לזוגות. דירוג השיא שלה בסבב היחידות היה המקום ה-3 בעולם, אליו הגיעה בשנת 2009. בסבב הזוגות דורגה בשיאה במקום ה-5, בשנת 2003. זכתה גם במדליית זהב באולימפיאדת בייג'ינג .
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זכתה בתואר "השחקנית המשתפרת של השנה" בשנת 2000 מטעם ארגון ה-WTA.
- זכתה בתואר "אשת השנה ברוסיה" בשנת 2001.
- זכתה בפרס "Karen Krantzcke Sportsmanship Award" בשנת 2008.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ילנה דמנטייבה (ברוסית)- ילנה דמנטייבה, באתר olympedia.org
- ילנה דמנטייבה, באתר ה-WTA
- ילנה דמנטייבה, באתר ה-ITF
- ילנה דמנטייבה, באתר גביע הפדרציה
ילנה דמנטייבה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
