אלפרד האיוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלפרד האיוש
Hajós Alfréd
לידה 1 בפברואר 1878
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בנובמבר 1955 (בגיל 77)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
שם לידה Guttmann Arnold עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט שחייה תחרותית, אתלטיקה, כדורגל עריכת הנתון בוויקינתונים
הישגים
פרסים והוקרה פרס מיקלוש איבל (2010) עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
שחייה
מתחרה עבור הונגריה (1867–1918)הונגריה (1867–1918) הונגריה
המשחקים האולימפיים
זהב אתונה 1896 100 מטר חופשי
זהב אתונה 1896 1200 מטר חופשי
אומנויות
כסף פריז 1924 תכנון ערים ומתקני ספורט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אלפרד האיוש מעוטר במגוון המדליות שזכה בהן

אלפרד האיושהונגרית: Alfréd Hajós‏; 1 בפברואר 187812 בנובמבר 1955) היה שחיין יהודי-הונגרי, אדריכל מפורסם והאלוף האולימפי הראשון בשחייה. הוא זכה בשתי מדליות זהב באולימפיאדת אתונה הראשונה בעידן המודרני בשנת 1896, והיה לזוכה הצעיר ביותר (בן 18) באותה אולימפיאדה. נוסף לכך, היה מאוחר יותר לאחד משני ספורטאים האולימפיים שזכה במדליה גם במקצוע ספורט אולימפי וגם באומנות, מדליית כסף באדריכלות (תכנון ערים ומתקני ספורט) באולימפיאדת פריז (1924).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיוש נולד בבודפשט, הונגריה בשם ארנולד גוטמן. בגיל 13 החל ללמוד שחייה תחרותית, לאחר שאביו טבע בנהר הדנובה. הוא בחר בשם המשפחה ההונגרי "האיוש" (Hajós) שהתאים, בצורה מסוימת, לעיסוקו הספורטיבי, ומשמעותו "מַלָּח".

בשנת 1896, בגיל 18, היה סטודנט לאדריכלות בהונגריה, בעת שהתקיימה האולימפיאדה הראשונה בעידן המודרני באתונה, יוון. האיוש התקבל לתחרויות האולימפיות, אולם האישור מטעם האוניברסיטה להיעדרותו לא הגיע בקלות. מסופר כי לאחר שהגיע למשרד דקאן האוניברסיטה כשבאמתחתו מדליות הזהב בהן זכה, לא בירך אותו הדקאן לשלום; במקום זאת אמר לו: "מדליות הזהב שלך אינן מעניינות אותי, אך אני להוט לדעת כיצד תעבור עכשיו את הבחינות".

תחרויות השחייה באולימפיאדת אתונה התקיימו בים התיכון; ואילו התקן לבריכת שחייה אולימפית נקבע רק מאוחר יותר. האיוש בן ה-18 זכה בשתי מדליות זהב בתנאי מזג אוויר קשים: טמפרטורת המים הייתה 10 מעלות, וגלים בגובה ארבעה מטר שהתנפצו על השחיינים. כל ארבעת מקצי השחייה נערכו באותו יום, ה-11 באפריל. עובדה זו פגעה בהאיוש, אשר לא זכה לאפשרות להתאושש בין המקצים, והוא נאלץ להתחרות בשני מקצים בלבד, ובשניהם זכה. את תחרות 100 מ' בסגנון חופשי ניצח בזמן של 1:22.2 דקות, ואת תחרות 1200 מטר ניצח ב-18:22.2 דקות.

כאחד הזוכים במדליית זהב הוזמן לארוחת ערב רשמית עם נסיך הכתר, לימים, קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון ששאל אותו "היכן למדת לשחות כל כך טוב?" תשובתו המפורסמת של האיוש לנסיך הייתה "במים". האיוש היה צעיר הזוכים באולימפיאדת אתונה.

עוד קודם לזכייה זו, זכה האיוש במקום הראשון באליפויות אירופה בשנים 1895 ו-1896, בתחרויות 100 מטר בסגנון חופשי. בהיותו אתלט רב תחומי, זכה בשנת 1898 במקום הראשון באליפות הונגריה בריצת 100 מטר, וכן בריצת 400 מטר משוכות ובזריקת דיסקוס. בשנים 19011903 שיחק בתפקיד חלוץ נבחרת הכדורגל הלאומית של הונגריה, ובשנת 1906 שימש מאמן הנבחרת ההונגרית.

בשנת 1924 כבר היה האיוש מוכר כאדריכל בעל שם בתכנון מתקני ספורט. הוא הוזמן להשתתף בתחרות לתכנון ערים ומתקני ספורט באולימפיאדת פריז (1924). בתחרות עצמה הוא זכה במדליית כסף (לא היה זוכה במדליית זהב). לפיכך הוא אחד משני זוכים אולימפיים בלבד שזכו מעולם במדליה אולימפית הן בספורט והן באומנויות[1]. האצטדיון האולימפי שהיה שותף בתכנונו נחשב כיצירה ארכיטקטונית מרשימה. מתקן הספורט המפורסם ביותר אותו תכנן היה היכל השחייה האולימפי באי מרגיט שבבודפשט. היכל זה שנבנה בשנת 1930 שימש באליפויות אירופה בשחייה, ב-1958, ב-2006, ב-2010 ובאליפות העולם בכדור-מים בשנת 2006.

אחיו הצעיר, הנריק האיוש, אף הוא שחיין אולימפי, זכה באולימפיאדת אתונה (1906) במדליית זהב במשחה שליחים 4x250 מטר חופשי.

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלפרד האיוש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו כאן
  2. ^ [1]