אם ננעלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אִם נִנְעֲלוּ

אִם נִנְעֲלוּ דַּלְתֵי נְדִיבִים    
דַּלְתֵּי מָרוֹם לֹא נִנְעֲלוּ
אֵל חַי מְרוֹמָם עַל כְּרוּבִים    
כֻּלָם בְּרוּחוֹ יַעֲלוּ

לַאכּרַמְהוּ אַלכֻּלּ אוּגַּדּ
סֻבּחַנְהוּ אַללַּהּ אְחַדּ
רַבּ אַלגְּלַאלִי אַלמֻמַגּדּ
אַחסַאנְהוּ מִן גַיר חַדּ

תחילת הבית הראשון (העברי) והבית השני (ערבי) בשיר

אִם נִנְעֲלוּ הוא פיוט כתוב עברית ויהודית-תימנית מאת המשורר התימני בן המאה ה-17 רבי שלום שבזי. השיר, הנכלל בדיוואן, הוא שיר מרכזי במסורת השירה התימנית, ומושר בשמחות, ובעיקר בטקסי הנישואין השונים, ובראשם החתונה.

בשנת 1975 הוציא יגאל בשן את האלבום "יגאל בשן וחברים טובים", ובו וחידוש לשיר זה, בו שרה עפרה חזה קולות רקע.

בשנות השמונים הקליטה עפרה חזה את השיר בעיבוד מודרני, והוא זכה להצלחה בינלאומית רחבה. השיר יצא בשם לועזי, "Im Nin'alu".

תוכן ומבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט הוא במבנה ה"שירה" התימני, הוא ה"מֻוַַשַּׁח" בעל המבנה הייחודי של אזור כפול. השיר הוא בן שבעה בתים, בית עברי ובית ערבי לסירוגין, ונחתם על ידי שבזי באקרוסטיכון ראשי הבתים כ"אלשבזי". שמו של שבזי מוזכר פעם נוספת בשיר, כאשר בשורה ה-55 מופיעות המילים "סִינֻן אַלִף וַאללַּאם וַאלְמִים", כלומר ס' א' ו-ל' ו-מ', היוצרות את שמו הפרטי – "סאלם".

את השיר פותח שבזי בדברי שבח לאל, באמצעות תיאור גרמי השמיים, ש"יַעְנוּ בְּקוֹל שִׁירִים עֲרֵבִים".[1] הבית הערבי שלאחר מכן מציג את תולדות עם ישראל: בריאת העולם, בחירת ארץ ישראל מכל המקומות והענקתה לעם ישראל, מתן תורה ונביאותו של משה רבנו. בבית העברי שלאחר חרוזה ערבית זו מתאר המשורר את הקשר של הנפש עם הקב"ה ואת הקשר שבין עם ישראל לאלוהיו, כמעין-משל לחתן והכלה הארציים. החרוזה הערבית הבאה פותחת בהזכרת מקום החתונה ("חַית אַלעְרַאיִס וַאלשְׁרַאבּ" משמעו "במקום החתונה והמשתה"), אך גם חתונה ארצית זו הופכת למשל לשמחת הגאולה שמבוטאת בגעגועים לקודש ולארץ ישראל. רק בבית העברי שמגיע אחרי החרוזה הזו מתייחס לחתונה לא כמשל ולא כאלגוריה ליחסים רוחניים, אלא לשמחת החתן והכלה הארציים ולמסובים בשמחתם. מיד אחר כך עובר הפייטן לחרוזה ערבית המטיפה מוסר, ומבקש מן הנפש לשוב לדרך הישר לפני מותה. בחרוזה העברית שבה מסיים שבזי את השיר הוא מודה לאל ומשבחו, כפי שעשה בחרוזה הראשונה, ומסיים בברכה ל"בְנֵי מְסִבָּה הָאֲהוּבִים".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי המסורת הפילוסופית-מדעית שרווחה בימי הביניים, וממנה הושפעו רבנים תימנים בתפיסתם הפילוסופית, המוזיקה שמפיקים הגלגלים השמימיים בעת תנועתם היא הדרך בה הם עובדים את האל. התפישה הזו נקראת בפילוסופיה "Musica universalis" (אנ').