וחטנג צ'בוקיאני

וחטנג צ'בוקיאני
ვახტანგ ჭაბუკიანი

וחטנג צ'בוקיאני בשנות ה-20 בטביליסי
לידה	27 בפברואר 1910 (יוליאני) טביליסי, האימפריה הרוסית
פטירה	6 באפריל 1992 (בגיל 82) טביליסי, גאורגיה
שם לידה	ვახტანგ ჭაბუკიანი
מדינה	ברית המועצות, גאורגיה
מקום קבורה	פנתאון מתאצמינדה
השכלה	אקדמיית וגנובה של הבלט הרוסי
מעסיק	תיאטרון מרינסקי
תפקיד	חבר הסובייט העליון
פרסים והוקרה	פרס סטלין, דרגה 1 (1941) פרס סטלין, דרגה 1 (1948) אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הסוציליסטית של גאורגיה (1941) פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה (1940) פרס סטלין, דרגה 2 (1951) עיטור לנין (1958) עיטור לנין (1950) עיטור לנין (1990) עיטור הדגל האדום של העמל (1966) פרס לנין (1958) אמן העם של ברית המועצות (1950) אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית (1939) גיבור העמל הסוציאליסטי (19 במאי 1990) עיטור הדגל האדום של העמל (1939) עיטור אות הכבוד (1937) עיטור לנין (1946) מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין

וַחטַנג צַ'בּוּקיאני (בגאורגית: ვახტანგ ჭაბუკიანი‏; 12 במרץ 1910 - 6 באפריל 1992) היה רקדן בלט וכוריאוגרף גאורגי.

ביוגרפיה

וחטנג צ'בוקיאני נולד בשנת 1910 בטביליסי, כאשר גאורגיה הייתה חלק מהאימפריה הרוסית; הוריו - נגר ותופרת - פרנסו בדוחק את חמשת ילדיהם.

בילדותו, צ'בוקיאני למד בבית הספר היסודי מס' 3 של שכונת וֵרַה, ובמקביל עבד כשוליה בבית מלאכה להכנת צעצועים; הוא שימש גם כנער שליחויות, שהעביר את התוצרת ללקוחות, וכך הגיע לבית הספר לבלט של מַריַה פֵּריני (רקדנית בלט איטלקייה, שהקימה בשנת 1910 את בית הספר הראשון לבלט בגאורגיה); צ'בוקיאני התעקש, שאביו ירשום אותו לבית ספר זה והחל ללמוד בלט.

בשנת 1920 הפך בית הספר לבלט של מריה פריני מבית ספר פרטי לבית הספר של תיאטרון הבלט והאופרה של טביליסי; צ'בוקיאני המשיך ללמוד בבית ספר זה בהדרכתה של פריני, סיים אותו בשנת 1924 והתחיל לרקוד בתיאטרון הבלט והאופרה.

בשנים 1926–1929 למד צ'בוקיאני בבית הספר לבלט של לנינגרד (בהדרכתם של הרקדנים-כוריאוגרופים ויקטור סמיונוב, ולדימיר פונומריוב ואלכסנדר שיראייֵב); בשנת 1929 הוא החל לרקוד בלהקת קירוֹב שבתיאטרון הבלט והאופרה של לנינגרד (שבה נשאר עד שנת 1941).

ב-16 בנובמבר 1930 הופיע בתפקיד הנסיך זיגפריד בהצגת הבלט "אגם הברבורים" מאת פיוטר צ'ייקובסקי; הופעתו בתפקיד בַּזיל בהצגה "דון קישוט" מאת לודוויג מינקוס זיכתה אותו בהערכה רבה בקרב חובבי מחול ברחבי ברית המועצות.

בשנת 1932 הוזמן למסע הופעות בארצות הברית יחד עם חברתו ללהקת בלט קירוב, טטיאנה וייצ'סלובה. בדרכם לאמריקה, צ'בוקיאני ווייצ'סלובה ערכו הופעות בלטביה ובאסטוניה (שמונה שנים לפני סיפוחן לברית המועצות); השניים ביצעו דואטים מתוך הצגות הבלט "להבות פריז" מאת בוריס אספייב, "הפריבטיר" מאת אדולף אדם ו"דון קישוט" מאת לודוויג מינקוס. צ'בוקיאני ווייצ'סלובה הגיעו לארצות הברית בשנת 1933 וערכו בה למעלה מ-30 הופעות.

בשנת 1936 ביים צ'בוקיאני ככוריאוגרף את הצגת הבלט "עלם שמש" מאת אנדריה בלנצ'יוודזה, שהועלתה בתיאטרון הבלט והאופרה של טביליסי (הצגת הבלט הגאורגית הראשונה); בשנת 1938 צ'בוקיאני ביים הצגה זו גם בלנינגרד - עבור להקת בלט קירוב, שבה רקד. בשנת 1939 צ'בוקיאני ביים בלנינגרד את הצגת הבלט "לאורנסיה" מאת אלכסנדר קריין - לפי המחזה "מעיין הכבשים" מאת לופה דה וגה.

בשנת 1941, עקב המתקפה הגרמנית על ברית המועצות, תיאטרון הבלט והאופרה של לנינגרד פונה לעיר פרם; צ'בוקיאני חזר לגאורגיה והשתלב בתיאטרון הבלט והאופרה של טביליסי כרקדן ראשי וככוריאוגרף; במהלך פעילותו המחודשת בטביליסי, הוא הופיע כרקדן בשמונה הצגות בלט וביים 27 הצגות ככוריאוגרף.

בין השאר, צ'בוקיאני שימש ככוריאוגרף וכרקדן בהצגות הבלט "לאורנסיה" מאת אלכסנדר קריין (1948) ו"אותלו" מאת אַלֵכּסי מַצַ'ווַריאני - לפי מחזהו של ויליאם שייקספיר (1957); בין הצגות הבלט שביים בטביליסי: "דון קישוט" מאת לודוויג מינקוס, "אימזרלדה" מאת צ'זרה פוני (לפי הרומן "הגיבן מנוטרדם" מאת ויקטור הוגו - 1944), "אגם הברבורים" מאת פיוטר צ'ייקובסקי (1945).

מלבד מסע ההופעות בארצות הברית בשנת 1933 (יחד עם ט' וייצ'סלובה), צ'בוקיאני ערך מופעים נוספים מחוץ לברית המועצות: פעמיים נוספות לארצות הברית (1934 ו-1964), באיטליה (1934), באיראן (1942), בארצות אמריקה הלטינית (1958), באוסטריה (1958) ועוד.

בשנת 1955 ביים צ'בוקיאני ככוריאוגרף את הצגת הבלט "לאורנסיה" מאת אלכסנדר קריין בהפקת תיאטרון הבלט והאופרה של לנינגרד; בשנת 1956 הוא ביים הצגה זו גם בהפקת תיאטרון בולשוי במוסקבה; במרץ 1958 צ'בוקיאני הופיע על בימת אותו תיאטרון בתפקיד הראשי בהצגת הבלט שביים בעצמו - "אותלו" מאת אַלֵכּסי מַצַ'ווַריאני (לפי מחזהו של שייקספיר) בהפקת תיאטרון הבלט והאופרה של טביליסי (ההצגה הועלתה במסגרת אירועי עשור [עשרת ימי] התרבות הגאורגית בבירת ברית המועצות); בשנת 1960 צ'בוקיאני ביים הצגה זו (לפי המוזיקה של מצ'ווריאני) גם בהפקה של תיאטרון הבלט והאופרה של לנינגרד.

בשנים 1951–1973 ניהל את בית הספר לכוריאוגרפיה של טביליסי ולימד מחול קלאסי בכיתות הגבוהות של המוסד (משנת 1982 הוא שימש כיועץ ראשי של בית הספר); בשנים 1965–1970 עמד צ'בוקיאני בראש מחלקת המחול במכון התיאטרלי של טביליסי על שם שותא רוסתוולי.

בשנים 1958–1962 היה צ'בוקיאני חבר במועצה העליונה של ברית המועצות (במושב החמישי).

צ'בוקיאני הפסיק להופיע כרקדן בלט בשנת 1968 (בגיל 58).

צ'בוקיאני זכה בחייו בפרסים ובתארים הבאים: אות כבוד של ברית המועצות (1937), פעיל אמנות נכבד של רוסיה הסובייטית (1939, עיטור הדגל האדום של העמל (1939), אמן נכבד של רוסיה הסובייטית (1940, אמן העם של גאורגיה הסובייטית (1941), שני פרסי סטלין מדרגה ראשונה (1941 ו-1948), ארבעה עיטורי לנין (1946, 1950, 1958 ו-1990), אמן העם של ברית המועצות (1950), פרס סטלין מדרגה שנייה (1951), פרס לנין (1958) וגיבור העמל הסוציאליסטי של ברית המועצות (1990).

צ'בוקיאני מת בשנת 1992 בטביליסי, ונקבר בפנתאון מתאצמינדה שבעיר.

ריקוד

תפקידים בתיאטרון הבלט והאופרה של לנינגרד

• אחד מרקדני הוואלס במערכה השנייה בהצגה "מפצח האגוזים" מאת פיוטר צ'ייקובסקי (1929)
• ציפור חורפית בהצגה "בתולת הקרח" מאת אדוורד גריג (1929)
• הנסיך זיגפריד בהצגה "אגם הברבורים" מאת פיוטר צ'ייקובסקי (1930)
• אחד מעופות החול בהצגה "הפרג האדום" מאת ריינהולד גליאר (1930)
• פולו בהצגה "כרמן" מאת ז'ורז' ביזה (1930)
• תפקיד בהצגה "תור הזהב" מאת דמיטרי שוסטקוביץ' (1930)
• בַּזיל בהצגה "דון קישוט" מאת לודוויג מינקוס (1930)
• המבצע של הריקוד ההונגרי בהצגה "ריימונדה" מאת אלכסנדר גלאזונוב (1930)
• סוחר בהצגה "הפריבטיר" מאת אדולף אדם (1930)
• גאון המים בהצגה "הסוסון הגיבן" מאת צ'זרה פוני (1931)
• האקרובט בהצגה "הפרג האדום" מאת ריינהולד גליאר (1931)
• העבד בהצגה "הפריבטיר" מאת אדולף אדם" (1931)
• העלם בהצגה "שופניאנה" ("הסילפידות") מאת מיכאיל פוקין (1931)
• הרוזן אלברט בהצגה "ז'יזל" מאת אדולף אדם (1932)
• הציפור הכחולה בהצגה "היפהפייה הנרדמת" מאת פיוטר צ'ייקובסקי (1932)
• ז'ילבר בהצגה "להבות פריז" מאת בוריס אספייב (1932)
• הרוזן פון שטיין בהצגה "אגם הברבורים" מאת פיוטר צ'ייקובסקי (1933)
• ואצלב בהצגה "מזרקת בחצ'יסראי" מאת בוריס אספייב (1934)
• ליצן בהצגה "קרנבל" לפי יצירה לפסנתר מאת רוברט שומאן (1934)
• אקטאון בהצגה "איזמרלדה" מאת צ'זרה פוני (1935)
• המתפלל בהצגה "אשליות אבודות" מאת לאוניד דסיאטניקוב (1935)
• ולדימיר בהצגה "קטרינה" לפי המוזיקה מאת אדולף אדם ואנטון רובינשטיין (1935)
• ז'רום בהצגה "להבות פריז" מאת בוריס אספייב (1936)
• קֵרים בהצגה "ימי הפרטיזנים" מאת בוריס אספייב (1937)
• קולומן בהצגה "ריימונדה" מאת אלכסנדר גלאזונוב (1937)
• גַ'רג'י בהצגה "לב ההרים" מאת אנדריה בלנצ'יוודזה (1938)
• פרונדוסו בהצגה "לאורנסיה" מאת אלכסנדר קריין (1939)
• אנדריי בהצגה "טאראס בולבה" מאת וסילי סולוביוב-סדוי (1939)
• סולור בהצגה "הביידרית [רקדנית המקדש]" מאת לודוויג מינקוס (1940)

תפקידים בתיאטרון הבלט והאופרה של טביליסי

• גַ'רג'י בהצה "לב ההרים" מאת אנדריה בלנצ'יוודזה (1941)
• אַוותַנדיל בהצגה "האור" מאת גריגוֹל קילַדזֵה (1947)
• פרונדוסו בהצגה "לאורנסיה" מאת אלכסנדר קריין (1948)
• גוֹרדַה בהצגה "גורדה" מאת ד' תוֹרַדזֵה (1949
• סוקולוב בהצגה "בעד השלום!" מאת ד' תורדזה (1953)
• אותלו בהצגה "אותלו" מאת אַלֵכּסי מַצַ'ווַריאני (1957)
• השד בהצגה "שד" מאת סוּלחַן צינצַדזֵה (1961
• אביר ספרדי בהצגה "בולרו" לפי המוזיקה של מוריס ראוול (1962)

כוריאוגרפיה

עבודות בימוי בתיאטרון הבלט והאופרה של לנינגרד

• "לב ההרים" מאת אנדריה בלנצ'יוודזה (1938)
• "לאורנסיה" מאת אלכסנדר קריין (1939)
• "לאורנסיה" מאת אלכסנדר קריין (1955)
• "אותלו" מאת אַלֵכּסי מַצַ'ווַריאני (1960)

עבודות בימוי בתיאטרון הבלט והאופרה של טביליסי

• "עלם שמש" מאת אנדריה בלנצ'יוודזה (1936)
• "לב ההרים" מאת אנדריַה בַּלַנצ'יווַדזֵה (עיבוד ל"עלם שמש" - 1941)
• "ז'יזל" מאת אדולף אדם (1942)
• "שופניאנה" ("הסילפידות") מאת מיכאיל פוקין (1942)
• "ליל ולרפוגה" לפי קטע הבלט בהצגת האופרה "פאוסט" (בגרסתה מ-1869) מאת שארל גונו (1942)
• "דון קישוט" מאת לודוויג מינקוס (1943)
• "איזמרלדזה" מאת "צ'זרה פוני (1944)
• "אגם הברבורים" מאת פיוטר צ'ייקובסקי (1945)
• "האגדה אודות טַריאֵל" מאת שַלווַה משווֵלידזֵה (עיבוד כוראוגרפי להצגת אופרה - 1946)
• "האור" מאת גריגוֹל קילַדזֵה (1947)
• "לאורנסיה" מאת אלכסנדר קריין (1948)
• "גוֹרדַה" מאת ד' תוֹרַדזֵה (1949)
• "אורחים בלתי-מוזמנים" מאת א' בּוּקיַה (1950)
• "בעד השלום!" מאת ד' תורדזה (1953)
• "אותלו" מאת אַלֵכּסי מַצַ'ווַריאני (1957)
• "היפהפייה הנרדמת" מאת פיוטר צ'ייקובסקי (1959)
• "שד" מאת סוּלחַן צינצַדזֵה (1961)
• "בולרו", לפי המוזיקה של מוריס ראוול (1962)
• "סינדרלה" מאת סרגיי פרוקופייב (1966)
• "השחר" מאת פּ' ר'לוֹנטי (1967)
• "הביידרית [רקדנית המקדש]" מאת לודוויג מינקוס (1968)
• "המלט" מאת ר' גַבּיצ'ווַדזֵה (1971)
• "לאורנסיה" מאת אלכסנדר קריין (1978)
• "אפאסיונטה", לפי סונאטה מס' 23 לפסנתר מאת לודוויג ואן בטהובן (1980)
• "פואמה-בלט", לפי הפואמות הסימפוניות מאת פרנץ ליסט
• "בחיפוש אחר האושר", לפי "הרפסודיה הכחולה" מאת ג'ורג' גרשווין
• "הזמנה למחול", לפי הקונצרט-ואלס לפסנתר סולו מאת קרל מריה פון ובר

עבודת בימוי בתיאטרון בולשוי במוסקבה

• "לאורנסיה" מאת אלכסנדר קריין (1956)

סרטים

תפקידים בסרטים

• רוקד בקטעי הצגות הבלט "הביידרית [רקדנית המקדש]" ו"לב ההרים" ב"קונצרט על המסך" (סרט-הצגה, 1940)
• תפקיד בסרט-קונצרט (1941)
• הסיס בסרט הקולנוע "המגן של ג'וּרר'אי" (1944)
• פיליפ בקטעי הצגת הבלט "להבות פריז" בסרט-הצגה "אמני הבלט הרוסי" (1953)
• פרונדוזו, אַוותַנדיל וְוַרַזי בסרט-הצגה "אמני הבלט הגאורגי" (1955)
• אותלו בסרט-הצגה "המורי מוונציה" מאת אַלֵכּסי מַצַ'ווַריאני (גרסה מצולמת להצגת בלט בבימויו של צ'בוקיאני - 1960)

כתיבת תסריט ובימוי סרטים

• "אמני הבלט הגאורגי" (סרט-הצגה, 1955)
• "המורי מוונציה" (סרט-הצגה, 1960)

הופעה בסרט תיעודי

• "מלכת בלגיה אליזבט בברית המועצות" (תיעוד ביקורהּ של סבת המלך בודואן, שהייתה ידועה כפטרונית של אמנויות - 1958)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וחטנג צ'בוקיאני בוויקישיתוף

• וחטנג צ'בוקיאני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)