אנה הקדושה, הבתולה וישו הילד (דה וינצ'י)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | לאונרדו דה וינצ'י |
| תאריך יצירה | בין השנים 1503–1519 |
| טכניקה וחומרים | שמן על עץ צפצפה |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
130 ס״מ  |
| גובה |
168 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
רנסאנס, הרנסנס הגבוה |
| מספר יצירה |
INV 776 (מחלקת הציורים של הלובר) |
| מיקום |
מוזיאון הלובר פריז שבצרפת |
  | |
אנה הקדושה, הבתולה וישו הילד (באיטלקית: Sant'Anna, la Vergine e il Bambino con l'agnellino) הוא ציור שמן על עץ צפצפה, מעשה ידי הצייר לאונרדו דה וינצ'י, שצויר בין השנים 1503–1519 ומתאר את ישו הילד בחברת אמו וסבתו. היצירה מוצגת במוזיאון הלובר בפריז.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התמונה הוזמנה על ידי לואי השנים עשר, מלך צרפת כדי לחגוג את הולדת בתו היחידה, קלוד, נסיכת צרפת בשנת 1499. אנה היה שמה של אשתו ושל פטרונית הנשים העקרות וההרות. עם זאת, התמונה מעולם לא הועברה ללואי השנים עשר והיא נצפתה בסדנתו של דה וינצ'י בשנת 1517, כאשר האמן גר בקלו לוסה ליד אמבואז.[1]
נוכחות הציור בפאלה רויאל בשנת 1651 הביאה להשערה שהתמונה צורפה לאוסף המלכותי באמצעות הקרדינל רישלייה. אך ככל הנראה היה זה פרנסואה הראשון, מלך צרפת שרכש אותה מעוזרו של דה וינצ'י תמורת סכום נכבד שנרשם בארכיונים.[1]
התמונה השפיעה באופן מכריע על אמני הדורות הבאים, הן על ציירים קלאסיים כמו רפאל, והן על מנייריסטים כמו אנדריאה דל סרטו.[1]
בשנת 2011 בוצע שחזור מקיף ביצירה, אשר לווה במחלוקת ובטענה שגרם לצבעי היצירה להיות הרבה יותר בהירים מכפי שהיו במקור.[2] המחלוקת גרמה להתפטרות מנהלת מחלקת השימור במוזיאון הלובר.[3]
תיאור היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כפי שעשה בציור המדונה בין הסלעים, דה וינצ'י הציג סצנה דתית בנוף פנטסטי והציב תהום בין הצופה לדמויות. המרחק ההררי מועבר על ידי פרספקטיבה אטמוספירית עם דגשים כחלחלים וגבישיים המשקפים את התעניינותו בגאולוגיה ובתופעות מטאורולוגיות. הספומאטו, האפקט הציורי של דה וינצ'י, מאחד את הקומפוזיציה בכך שהוא עוטף את הדמויות והנוף באובך ההולך ונעלם, אשר משרה עדינות על הפנים רבות ההבעה. העבודה מקרינה הילה של מוזרות אשר, בשילוב עם ההבעות העדינות ומצבה הבלתי גמור, הולידה מספר פרשנויות פסיכואנליטיות מאז זיגמונד פרויד.[1]
כמה עבודות הכנה, כמו הקרטון (רישום מפורט) בגלריה הלאומית בלונדון (אנ'), עוקבים אחר ההתפתחות ההדרגתית של היצירה. דה וינצ'י החליף את יוחנן המטביל הצעיר בגרסה הראשונה בסמל: כבש האלוהים, והעביר את ישו התינוק מברכי אמו לעבר האדמה. הוא העניק חשיבות רבה יותר לאנה הקדושה, שהופכת לציר של קומפוזיציה פירמידלית. המחוות הטבעיות של הדמויות משתלבות זו בזו: זרועה הימנית של אנה משתלבת עם זו של מרים, שראשה מסתיר את כתפה של אמה, וזרועה השמאלית של מרים מוארכת על ידי בנה. יחסי גומלין אלה הם בעלי משמעות: רעיון אילן היוחסין והאינקרנציה של ישו, שגורלו, הפסיון של ישו, מיוצג על ידי הכבש. מקוריותו של דה וינצ'י כאן נעוצה באיקונוגרפיה שלו (תוספת הכבש) ובקומפוזיציה הגאומטרית והדינמית.[1]
הציור של לאונרדו הוא נעים ורגוע, אך לאחר בחינה מדוקדקת גם מבלבל. הקומפוזיציה של שלוש הדמויות הדוקה, כאשר מרים מתקשרת באופן ברור עם ישו התינוק. לאחר בחינה מעמיקה של מיקומה ניכר כי היא יושבת על ברכיה של אמה, אנה הקדושה. אין לנשים שיושבות זו בחיקה של זו שום הקבלה ביצירות אמנות אחרות, כך שלא ברור איזו משמעות דה וינצ'י התכוון להביע עם התנוחה הזו. כמו כן, אף על פי שגודלן המדויק של מרים ואמה אינו ידוע, ניתן להסיק מן הציור כי אנה גדולה משמעותית ממרים. עיוות עדין אך מורגש זה בגודלן שימש את דה וינצ'י להדגשת יחסי האם והבת בין שתי הנשים, למרות היעדרם של רמזים חזותיים לגילה הגדול יותר של אנה.
התיאוריות של פרויד[עריכת קוד מקור | עריכה]
זיגמונד פרויד ערך בדיקה פסיכואנליטית של דה וינצ'י במאמרו "לאונרדו דה וינצ'י, זיכרון ילדותו" (אנ'). לדברי פרויד, הבגד של הבתולה מתאר נשר כאשר מסתכלים עליו מהצד. פרויד טען שמדובר בביטוי לפנטזיית ילדות "פסיבית הומוסקסואלית" עליה כתב לאונרדו ב"קודקס אטלנטיקוס" (אנ'), ובה הוא מספר שהותקף כתינוק בעריסתו בידי נשר.
לרוע מזלו של פרויד, המילה "נשר" הייתה תרגום מוטעה של המתרגם הגרמני של הקודקס, והציפור שציין דה וינצ'י היא למעשה נץ, עוף דורס. עם זאת, כמה חוקרים פרוידיאנים עשו ניסיונות לתקן את התיאוריה על ידי שילוב הנץ.
תיאוריה אחרת שהציע פרויד מנסה להסביר את חיבתו של דה וינצ'י לתיאור מרים הבתולה עם אמה. דה וינצ'י גודל בתחילה על ידי אמו הביולוגית, אולם לאחר מכן אומץ על ידי אשת אביו סר פיירו. הרעיון לתאר את מרים עם אמה היה אם כן קרוב לליבו של לאונרדו דה וינצ'י כי במובן מסוים היו לו "שתי אמהות". כפי שצוין, בשתי גרסאות הקומפוזיציה (הציור בלובר והקרטון בגלריה הלאומית בלונדון) קשה להבחין אם אנה מבוגרת ממרים בדור שלם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 "Saint Anne, the Virgin Mary and the Infant Jesus". מוזיאון הלובר. (באנגלית)
- ^ "Leonardo Painting's Restoration Bitterly Divides Art Experts". הניו יורק טיימס. (באנגלית)
- ^ "Louvre experts quit over Leonardo da Vinci work". BBC. (באנגלית)