אניס פריחה

אניס פריחה

אין תמונה חופשית
לידה	21 בספטמבר 1903 לבנון, ראס אל-מתן
פטירה	1993 (בגיל 89 בערך) לבנון, ביירות
שם לידה	أنيس فريحة
עיסוק	חוקר
מקום לימודים	האוניברסיטה האמריקאית בביירות, אוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת טיבינגן

אניס אליאס פְרֵיחָה (בערבית: أنيس إلياس فريحة; 21 בספטמבר 1903 – 1993) היה חוקר ההיסטוריה של לבנון, חוקר שפות ופולקלור לבנוני. בעל תוארי דוקטור במדע המדינה ובשפות שמיות ומרצה באוניברסיטה. הוא שלט במספר שפות שמיות, כמו: סורית, ארמית, עברית עתיקה, כנענית ואוגריתית. נושאי המחקר שלו התמקדו בכמה היבטים של ההיסטוריה של לבנון, במורשת העממית, בדיאלקטים, פתגמים, אפוסים ומיתוסים עתיקים באזורים השונים בלבנון.

בנוסף, פריחה היה סופר ועיתונאי.

חייו והשכלה

הוא נולד ב-21 בספטמבר 1903 בראס אל-מתן בהר הלבנון, למשפחה נוצרית אורתודוקסית שהפכה לפרוטסטנטית.

פריחה למד במספר בתי ספר נוצרים זרים בלבנון ולאחר מכן למד באוניברסיטה האמריקאית בביירות ולאחר שסיים תואר ראשון ב-1927, הוא עבר ללמוד באוניברסיטת שיקגו, שם קיבל תואר דוקטור במדעי המדינה. למד באוניברסיטת טיבינגן, גרמניה אצל המזרחן אנו ליטמן : שפה ארמית, שפה עברית, ארכאולוגיה ותולדות האמנות.

בהמשך, הוא חזר ללמוד באוניברסיטת שיקגו וקיבל דוקטורט נוסף בשפות שמיות.

קריירה

פריחה הרצה באוניברסיטה האמריקאית של ביירות, אוניברסיטת פרנקפורט ובאוניברסיטת קליפורניה וכן היה פרופסור אורח במכון ללימודי המזרח ואפריקה באוניברסיטת לונדון.

הוא כתב וחיבר מאמרים ומחקרים רבים בעיתונות ובכתבי עת מקצועיים וחיבר כ-30 ספרים על היבטים שונים בתרבות הלבנונית. הוא התמקד בנושאי שפה וספרות, ובמיוחד בשפה המדוברת.

כתביו

אניס פריחה כתב ופרסם 30 ספרים וביניהם:

• "הרצאות על ניבים, סגנונות ולימודם" (محاضرات في اللهجات والأساليب ودراستها), הוצאת א-רסאלה, 1955.
• "דקדוק ערבי קל" (نحو عربية ميسّرة), 1955
• "הכפר הלבנוני: ציוויליזציה על סף היעלמות" (القرية اللبنانية: حضارة في طريق الزوال), 1957.
• "הומור אצל הערבים" (الفكاهة عند العرب), אוניברסיטת מישיגן, 1962.
• "האפוסים של אוגרית" (ملاحم أوغاريت), 1980. תרגומים מהשפה האוגריתית. אניס פריחה סבר שזה ספרו החשוב ביותר והצטער על כך שרק מעטים התעניינו בו.
• "מילון שמות הערים והכפרים בלבנון" (معجم أسماء المدن والقرى اللبنانية – مكتبة لبنان), ספריית לבנון, 1972.
• "מילון מילים בשפה המדוברת" (معجم الألفاظ العامية), ספריית לבנון, 1973.
• "מילון פתגמים לבנוניים מודרניים" (معجم الامثال اللبنانية الحديثة).
• "הבדיחה הלבנונית היא המשך של ציוויליזציה מתוקה" (النكتة اللبنانية تتمة لحضارة حلوة).
• "שמע יא ראדא" (اسمع يا رضا), 1956 – קובץ סיפורים.
• "לפני שאשכח" (قبل أن أنسى), 1983. המשך הספר "שמע יא ראדא". סיפורה של משפחה לבנונית ענייה שמתמודדת עם אסונות וייסורים ומבקשת להתפרנס בגאווה, בסבלנות ובהכרת תודה.