אוגריתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוגריתית
מדינות אוגרית
דוברים נכחדה
כתב אלפבית אוגריתי
משפחה

אפרו אסיאתית
  שמית
    שמית תיכונה
      שמית צפון-מערבית
        כנענית[1]

          אוגריתית
קוד ISO 639-2 uga עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 uga עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
רשימת אלים אוגריתית

אוּגריתית היא ניב כנעני שדובר בעיר הנמל אוגרית, הנמצאת כיום בשטח סוריה. ניב זה קרוב לניב העברי (גם הוא כנעני), והספרות האוגריתית קרובה לספרות המקרא.

שיוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה דוד קאסוטו סיווג את השפה כ”ענף הגזע הכנעני [...] דיאלקט כנעני צפוני”, שההבדל בינו לבין דיאלקטים אחרים הוא בעיקר בשלב ההתפתחותי; אל ה"גזע הכנעני" שייכת גם העברית.[2] חוקרים רבים הסכימו עם קביעה זאת.[3] הבחנה בין האוגריתית ושאר הלשונות הכנעניות לניב העברי נובעת, על פי רוב, ממניעים רגשיים יהודיים־נוצריים ולא ממניעים בלשניים דווקא.[3] המסורת נוטה לראות בניב הכנעני של בני ישראל ה"כשרים" והחד אליים – עברית, ואילו בניבים שבפי העכו"ם – לא עברית, שפה נפרדת.[4] ראוי לציין שהכינוי "עברית" ללשון המקרא הוא סר עת, והוא מופיע לראשונה רק במבוא לתרגום היווני לבן סירא, בשנת 132 לפנה"ס.[5]

הכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אלפבית אוגריתי
לוח ובו האלף-בית האוגריתי. הצילום עבר היפוך על מנת להציג את הכתב מימין לשמאל כפי שמופיע במעט מקומות
לוח אותיות האלף-בית האוגריתי בגרסה מימין-לשמאל

השפה השתמשה בסוג מיוחד של כתב יתדות. האלפבית האוגריתי שבו 30 אותיות, היה כנראה מבוסס על אלפבית פיניקי של 22 אותיות.

לוח ובו אלף בית בכתב האוגריתי הוא מהקדומים בממצאים שבהם נמצא רישום אלף-בית על פי הסדר המקובל באלפבית העברי-פיניקי ובדומה לו היווני. בלוח זה חסרה האות למ"ד הנכתבת כשלושה קווים אנכיים (|||) ובמקומה נמצאת המקבילה לאות דל"ת דגושה. כמו כן, לפי הפירוש המקובל לאותיות אלו, הוחלפו סדר האותיות מ"ם ולמ"ד. בין מילה למילה הפסיק יתד. יש שלוש אותיות ששימשו כתנועה אך בדרך כלל אינן נוכחות בתעודות הכתובות. היו שסברו ששימשו לצורך ביטוי מילים מתורגמות מתעודות רשמיות בשפות זרות כאכדית, שומרית, בבלית ואשורית, ואילו פרופסור משה דוד קאסוטו סבר שאלו שימשו בסוף המילה להגדיר את התנועה המוטעמת של המילה. לפי תפיסתו זו, הכתב האוגריתי בא אחר הכתב הכנעני-פיניקי והותאם לשפה הפיניקית על ידי תוספת סימנים חדשים בסוף הרשימה.

תוכן כתבי האוגריתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתובת באוגריתית שנמצאה באוגרית. שעל פי הצעתו של קאסוטו יש לקוראה: "טבח' [גד] בחלב" (="בישלו גדי בחלב") ובהמשך: "אננח בח'מאת". אם הצעה זו נכונה הרי שיש לנו כאן אזכור למנהג כנעני קדום של בישול גדי בחלב, מקורו של האיסור המקראי על בשר בחלב.
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שירה אוגריתית

את רוב המסמכים בשפה זו אנו מוצאים בלוחות שנמצאו בעיר אוגרית, ובהם סיפורי מיתולוגיה ("עלילות בעל וענת", "המלך אקהת"), כתבים משפטיים, דתיים, מנהלתיים ועוד. להב עם כתב אוגריתי נמצא בנחל תבור.[6]

קרבה לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי משה דוד קאסוטו "הלשון האוגריתית היא אחת הלשונות השמיות הקרובות ביותר ללשון העברית, והספרות האוגריתית קרובה מאוד בצורתה לספרותו של עם ישראל".[7]

את הקרבה לעברית אפשר להדגים בצירופים הבאים הלקוחים מהשירה האוגריתית: ""כנפ נשרם" (=כנפי נשרים), "שליט ד שבעת ראשם" (=שליט בעל שבעה ראשים), "מלך אב שנם" (=מלך אבי שנים), "קרב אפק תהמתם" (=בקרב אפיקי תהומות), "ותען רבת את'רת ים" (=ותען רבתי=הגבירה אשרת-ים), "תצמת אדמ צאת שפש" (=תצמית/תשמיד אדם מצאת השמש), "דנ אלמנת ית'פט ת'פט יתם" (=דן אלמנות ישפוט משפט יתום), "אל ית'ב במרזחה" (=אל יושב במרזחו), "יתן כס בדה" (=יתן כוס בידו), "שת בעפרת דדים" (=שיתי בעפר אהבה), "טל שממ שמנ ארצ" (=טל שמים שמני ארץ), "אשהלכ שבתכ דממ" (=להוליך שיבתו בדם), "רכב ערפת" (=רוכב ערבות [במובן עננים]), "בנ קדש" (=בני קדוש), "מסדת ארצ" (=מוסדות ארץ).

בשירה האוגריתית קיים דמיון רב בסגנון השירה ובמשקלה לשירה הקיימת בתנ"ך. השוואה בין קטע מהעלילה לבין קטע מספר משלי תמחיש דמיון זה.

בשירה האוגריתית בספר משלי
שני זבחים שנא בעל,
ושלשה רוכב ערבות:

זבח בושת,
זבח מדון,
וזבח מדמנת אמהות.

שלשה המה נפלאו ממני,
וארבע[ה] לא ידעתים:


דרך הנשר בשמים,
דרך נחש עלי צור, דרך אניה בלב ים
ודרך גבר בעלמה

לוח KTU.1.4.III משלי, ל', י"חי"ט

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוגריתית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 8, 11
  2. ^ מ. ד. קאסוטו, האלה ענת, מוסד ביאליק, תשכ"ה, עמ' 10
  3. ^ 1 2 צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 11
  4. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 11–12
  5. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 12
  6. ^ ”לצלבעל בן פלצבעל“, כתובת על להב סכין, www.imj.org.il, ‏2022-01-25
  7. ^ משה דוד קאסוטו, האלה ענת, פרק פתיחה