אנרי מתייה ברטלו
 | |
| לידה |
7 בדצמבר 1861 פיור, הקיסרות הצרפתית השנייה   |
|---|---|
| פטירה |
28 בינואר 1931 (בגיל 69) פריז, הרפובליקה הצרפתית השלישית |
| מדינה |
ממלכת רומניה, צרפת |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית סן-סיר |
| השתייכות |
 צבא צרפת |
| תקופת הפעילות | 1883–1926 (כ־43 שנים) |
| דרגה |
 גנרל של ארמייה |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-53 מפקד הקורפוס ה-32 ראש המשלחת הצבאית הצרפתית ברומניה מפקד הארמייה החמישית | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
|
הצלב הגדול של לגיון הכבוד צלב המלחמה (1914–1918) | |
  | |
גנרל של ארמייה אנרי מתייה ברטלו (בצרפתית: Henri Mathias Berthelot; 7 בדצמבר 1861 – 29 בינואר 1931) היה גנרל בצבא צרפת שפיקד על כוחות במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברטלו נולד ב-7 בדצמבר 1861 בעיר פיור, שהשתייכה אז לקיסרות הצרפתית השנייה. בשנת 1883 סיים ברטלו את האקדמיה הצבאית סן-סיר, לאחר מכן הוא נשלח לאלג'יריה ולאחר מכן נשלח להודו-סין הצרפתית.
בשנת 1907 הוא הועבר למטה הכללי. במהלך תקופה זו הוא שיתף פעולה עם הגנרל ז'וזף ז'ופר בתוכנית 17. זו הייתה אסטרטגיית מלחמה התקפית המבוססת על הטעויות שנעשו במלחמת צרפת-פרוסיה של 1870/1871. תוכנית התקפה זו שימשה את הגנרל ז'ופר נגד הצבאות התוקפים הגרמנים בקיץ 1914, אך נכשלה.
בשנת 1913 הוא הועלה לדרגת ג'נרל דה בריגדה ושימש כשלישו של הגנרל נואל דה קסטלנו במינהלת הצבא של משרד המלחמה.
מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה
בשנת 1914 שימש ברטלו כרמטכ"ל תחת גנרל ז'וזף ז'ופר במהלך הקרב הראשון על המארן. בנובמבר 1914, קיבל ברטלו את הפיקוד על יחידות המילואים, שנכשלו בהתקפה בקרב סואסון (1915), ומאוחר יותר הוא קיבל את הפיקוד על הדיוויזיה ה-53 והקורפוס ה-32.
במהלך קרב ורדן בשנת 1916, התבלט ברטלו בכך שהסתער בהצלחה על גבעת האיש המת יחד עם כוחותיו.
לאור המצב הקשה בחזית הרומנית החדשה שנפתחה, מונה ברטלו לראש המשלחת הצבאית הצרפתית ברומניה ב-16 באוקטובר 1916. משימתו הראשונה הייתה לתמוך בהגנה על הבירה בוקרשט. הוא היה גורם מרכזי בתוכניות לתקוף את ארמיית הדנובה, שהגיעו לשיא בקרב על הארג'ש. לאחר הקרב האבוד וכיבוש בוקרשט על ידי חיילי מעצמות המרכז, התרכז ברטלו בארגון מחדש והכשרת הצבא הרומני. בקיץ 1917, ניצחו חייליו של הגנרל אלכסנדרו אברסקו בקרב מרשטי ופתחו במתקפת נגד במטרה לכבוש מחדש כמה שיותר שטח רומני. מערכה זו נעצרה על ידי האבדות הכבדות בקרבות Mărăşeşti ואויטוז. לאחר מהפכת אוקטובר הרוסית, חתמו הרוסים על הסכם שביתת נשק. רומניה, שהופרדה כעת מבעלי בריתה, נאלצה לחתום על הסכם שביתת הנשק עם מעצמות המרכז בדצמבר 1917. כתוצאה מכך נאלצה לבטל את המשלחת הצבאית הצרפתית והצרפתים נאלצו לעזוב את הארץ.
לאחר שובו לצרפת, הופקד ברטלו על ארגון משלוחי החיילים האמריקאים לצרפת. ב-5 ביולי 1918 הוא מונה למפקד הארמייה החמישית על ידי הגנרל פרדיננד פוש, עליה פיקד בגזרת ריימס במהלך מתקפת מאה הימים נגד צבאות גרמניה.
לאחר המתקפה המוצלחת בחזית סלוניקי, שאילצה את בולגריה להיכנע, נכנסה רומניה מחדש למלחמה נגד מעצמות המרכז ב-10 בנובמבר 1918. יממה לאחר מכן הסתיימה המלחמה במערב אירופה.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-11 בנובמבר 1919, במהלך מצעד הניצחון של בעלות הברית בפריז, הגנרל ברתלוט, לאחר שראה את המשלחת הרומנית, אמר לגנרל פוש:
”פוש, תצדיע! זו המשפחה [שלנו].”
בין השנים 1919–1922 שירת ברטלו כמושל הצבאי של מץ וכמפקד העליון בלורן. מ-1920 עד 1926 היה חבר ב-Conseil supérieur de la guerre (מועצת המלחמה העליונה), והיה מעורב בתכנון בניית קו מז'ינו. מ-1923 עד 1926 כיהן כמושל הצבאי של שטרסבורג. בשנת 1926 פרש ברטלו לגמלאות, וב-29 בינואר 1931 הוא מת בפריז.
