פרדיננד פוש
 | |||||||||
| פרדיננד פוש | |||||||||
| לידה |
2 באוקטובר 1851 טרבה, האימפריה הצרפתית השנייה  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
20 במרץ 1929 (בגיל 77) פריז, צרפת | ||||||||
| מקום קבורה |
קתדרלת סן-לואי-דז-אינווליד  | ||||||||
| שם לידה |
Ferdinand Jean Marie Foch | ||||||||
| מדינה |
צרפת | ||||||||
| מקום מגורים |
avenue de Saxe | ||||||||
| השכלה |
אקול פוליטקניק | ||||||||
| תקופת פעילות |
מ-1870 | ||||||||
| בת זוג |
Julie Bienvenüe | ||||||||
| ילדים |
Marie Foch, Anne Foch, Germain Jules Louis Foch | ||||||||
| פרסים והוקרה |
| ||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
| |||||||||
| שירות צבאי | |||||||||
| השתייכות |
 צבא צרפת | ||||||||
| דרגה |
 מרשל צרפת  מרשל פולין פילדמרשל בריטי | ||||||||
|
1871–1923 (כ־52 שנים) | |||||||||
| תפקידים בשירות | |||||||||
|
מפקד הקורפוס ה-20. מפקד הארמייה התשיעית. מפקד קבוצת הארמיות הצפונית. גנרליסימו של צבאות מדינות ההסכמה. | |||||||||
| פעולות ומבצעים | |||||||||
|
מלחמת פרוסיה צרפת מלחמת העולם הראשונה | |||||||||
| עיטורים | |||||||||
|
הצלב הגדול של לגיון הכבוד המדליה הצבאית | |||||||||
פרדיננד פוֹש (בצרפתית: Ferdinand Foch, נהגה: פרדינאן פוש; 2 באוקטובר 1851 – 20 במרץ 1929) היה מצביא צרפתי במלחמת העולם הראשונה, מרשל צרפת (1918), פילדמרשל בריטניה (1919) ומרשל פולין (1923).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרדיננד פוש נולד ב-2 באוקטובר 1851 בעיר טארב (Tarbes) בחבל דרום-פירנאים שבדרום מערב צרפת. בני משפחתו היו, מזה דורות, פקידי מדינה. בנעוריו למד במכללה הישועית בסנט אטיין ואחר כך, במכללה הישועית במץ[1]. בעודו תלמיד במץ, בשנת 1870, במהלך מלחמת צרפת–פרוסיה, התנדב לצבא הצרפתי, ושירת בחיל רגלים. לאחר סיום המלחמה, בה לא השתתף באופן פעיל, חזר ללימודיו במכללה במץ (עיר שעמדה להיספח לרייך הגרמני כתוצאה מהמלחמה). ב-1871, בשאיפתו לקריירה צבאית, הוא התקבל לאקול פוליטקניק. בשל מחסור בקצינים זוטרים, שנגרם עקב המלחמה, פוש הוצב לחיל תותחנים, בשנת 1873, לפני תום תקופת הלימודים.
עם הצבתו, הוענקה לו דרגת לוטננט, והוא נשלח לשרת ברגימנט תותחנים מס' 24. ב-1878, הוענקה לו דרגת קפטן. בעת שהוצב בעיר רן נישא. בשנת 1885 התקבל לאקדמיה צבאית, שאותה סיים בהצטיינות בשנת 1887. בעקבות פרשת דרייפוס קידומו עוכב, בגלל שהיה קתולי אדוק[1]. בשנים 1895–1901 לימד טקטיקה והיסטוריה באקדמיה הצבאית. בשנת 1901 חזר שוב לתפקידים פיקודיים. ב-1903 קיבל דרגת קולונל[1] והיה מפקד רגימנט התותחנים ה-35, וב-1905, התמנה לתפקיד ראש מטה הגיס החמישי באורליאן. בשנת 1907 הועלה לדרגת גנרל ומונה למפקד האקדמיה הצבאית École supérieure de guerre. בשנת 1911, נתמנה לתפקיד מפקד האוגדה ה-13 בשומון, ובשנת 1913 מונה למפקד הקורפוס ה-20 בננסי.
בסדרת הרצאותיו הנודעות באקדמיה ובספריו "עקרונות המלחמה" (1903, Les Principes de la guerre) ו"ניהול המלחמה" (1905, La Conduite de la guerre), העלה פוש על נס את הרצון לנצח כמפתח לניצחון. עקרון שנוסח בפתגמו "הניצחון הוא הרצון" (Victoire c'est la volonté). מתוך עיקרון זה נובעים הצורך בעידוד מורל הלוחמים, רוחם ההתקפית בכל תנאי ויכולתם לחשוב ולאלתר. בניגוד לאבי תורת הלחימה הגרמני קלאוזביץ, האמין פוש שלחייל בקרב חייב להיות מרחב תמרון מחשבתי שיחרוג מהתכנון. הוא לא זלזל בנוהל קרב מסודר אך הטיף לקציניו שעליהם ללמוד לחשוב, ליזום ולהתכונן לבלתי צפוי. זאת יכולים לעשות רק מי שבטוחים בניצחון, מאמינים בו ומשתוקקים לו.
קצין שדיווח לז'ורז' קלמנסו על שיעוריו של פוש טען ש"הקצין הזה מלמד מטפיזיקה מעורפלת". ואכן, רעיונות אלה, להם היו שותפים נוספים בפיקוד הצרפתי, הובילו למרחץ דמים איום בהתקפות הנגד הצרפתיות באוגוסט 1914, בגבולה עם גרמניה, עם זאת, רוח ההתקפה והנכונות ליזום באה לידי ביטוי בהתקפה הצרפתית אשר הובילה למפנה ולבלימת הצבא הגרמני בקרב הראשון על המארן שנודע כ"נס על המארן"[2].
מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה פיקד פוש על הקורפוס ה-20 שהיה חלק מהארמייה השנייה בקרבות נגד הצבא הגרמני בלורן. לאחר מכן פיקד על הארמייה התשיעית בקרב הראשון על המארן[1]. בשנת 1915 מונה למפקד קבוצת הארמיות הצפונית איתה השתתף בקרב על הנהר סום. בשנת 1917 מונה פרדיננד פוש לתפקיד ראש המטה הכללי של הצבא הצרפתי. ב-26 במרץ 1918 מונה לתפקיד המפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה. באוגוסט 1918 הוענקה לו דרגת מרשל של צרפת. בשיתוף עם הפילדמרשל הבריטי דאגלס הייג תכנן פוש את המתקפה הגדולה של בעלות הברית על גרמניה, אשר החלה ב-26 בספטמבר 1918 והביאה להתמוטטות האימפריה הגרמנית ולסיום מלחמת העולם הראשונה.
לאחר המלחמה ומותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר תום המלחמה היה פרדיננד פוש יועץ צבאי של צבא פולין בעת המלחמה הפולנית-סובייטית. על תפקיד זה הוענק לו בשנת 1923 תואר מרשל פולין. הוא ביקר את חוזה ורסאי על כך שלטענתו הקל מדי עם גרמניה, והעריך כי זהו ״אינו שלום, אלא הסכם הפסקת אש ל-20 שנה״. מילותיו היו ממש נבואיות: מלחמת העולם השנייה החלה 20 שנים ו-65 ימים לאחר מכן.[3]
פרדיננד פוש נפטר ב-20 במרץ 1929 בפריז[1]. הוא נקבר באינווליד, לצד נפוליאון ומצביאים צרפתים מפורסמים אחרים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרדיננד פוש, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פרדיננד פוש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פרדיננד פוש, ברשת החברתית Goodreads
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 5 המצביא פוש מת, דואר היום, 22 במרץ 1929
- ↑ ברברה טוכמן, אוגוסט 1914, הוצאת דביר 1999 עמ' 43-42
- ↑ Williamson Murray; Jim Lacey (2009). The Making of Peace: Rulers, States, and the Aftermath of War. Cambridge UP. p. 209.
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| אנציקלופדיות | |
| בקרת זהויות |
|
- מעוטרי אות השירות המצוין
- מרשלים צרפתים
- מרשלים פולנים
- פילדמרשלים בריטים
- מעוטרי אות לגיון הכבוד
- מסדר האמבט: אבירים וגבירות הצלב הגדול
- אישים הקבורים בארמון האינווליד
- מעוטרי צלב המלחמה
- חברי האקדמיה הצרפתית
- מעוטרי עיטור גיאורגי הקדוש
- מפקדי גייסות בצבא צרפת במלחמת העולם הראשונה
- בוגרי אקול פוליטקניק
- מפקדי ארמיות בצבא צרפת במלחמת העולם הראשונה
- מעוטרי מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)
- אבירי מסדר העיט הלבן
- מעוטרי צלב הגבורה
- צרפתים במלחמת צרפת–פרוסיה
- צרפתים שנולדו ב-1851
- צרפתים שנפטרו ב-1929