לדלג לתוכן

אנרי קונאן בדייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנרי קונאן בדייה
Henri Konan Bédié
אנרי קונאן בדייה, בשנת 2017
אנרי קונאן בדייה, בשנת 2017
אנרי קונאן בדייה, בשנת 2017
לידה 5 במאי 1934
בדדיקרו, נפת דאוקרו, חוף השנהב
פטירה 1 באוגוסט 2023 (בגיל 89)
אביג'אן, חוף השנהב
שם מלא Aimé Henri Konan Bédié
מדינה חוף השנהבחוף השנהב חוף השנהב
השכלה פוליטיקאי, נשיא חוף השנהב
מפלגה המפלגה הדמוקרטית של חוף השנהב- ההתלכדות הדמוקרטית האפריקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Henriette Konan Bédié עריכת הנתון בוויקינתונים
שגריר חוף השנהב הראשון בארצות הברית וקנדה
1960–1966
(כ־6 שנים)
שר הכלכלה והאוצר בממשלת חוף השנהב
1966–1977
(כ־11 שנים)
יושב הראש הראשון של ועדת הפיתוח המשותפת של קרן המטבע הבין-לאומית והבנק העולמי
1974–1976
(כשנתיים)
נשיא האספה הלאומית של חוף השנהב
1980–1993
(כ־13 שנים)
נשיא חוף השנהב
1993–1999
(כ־6 שנים)
רובר גאי ←
פרסים והוקרה
  • הצלב הגדול של מסדר התקווה הטובה (1998)
  • קצין גבוה במסדר הנסיך הנרי (8 באפריל 1991)
  • מסדר התקווה הטובה
  • המסדר הלאומי של חוף השנהב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אֵמֶה אנרי קונאן בדייה (בצרפתית: Aimé Henri Konan Bédié;‏ 5 במאי 1934 – 1 באוגוסט 2023) היה פוליטיקאי מחוף השנהב אשר כיהן כנשיא מדינה זו בשנים 1993–1999 ובהמשך כנשיא המפלגה הדמוקרטית של חוף השנהב, עצרת דמוקרטית אפריקאית (PDCI-RDA). לפני שהפך לנשיא, הוא היה חבר ונשיא האספה הלאומית של חוף השנהב. בבחירות לנשיאות ב-2020 הוא ניסה להיבחר לכהונה נוספת כנשיא, אך נכשל.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 במאי 1934 אנרי קונן בדייה נולד בדדיקרו, נפת דאוקרו. לאחר לימודיו בצרפת,[1] ולאחר עצמאות חוף השנהב בשנת 1960 הוא התמנה לשגריר הראשון של חוף השנהב בארצות הברית ובקנדה,[1] בין 1966 ל-1977 הוא כיהן בממשלת חוף השנהב כשר הכלכלה והאוצר.[2] במקביל לכהונתו כשר האוצר, בין השנים 1974 ועד 1976, בדייה כיהן גם כיושב ראש הראשון של ועדת הפיתוח המשותפת של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי.[3] בין השנים 1978 ועד 1980הוא היה יועץ מיוחד לתאגיד הפיננסים הבינלאומי של קבוצת הבנק העולמי[3]

ב-1980 נבחר בדייה לאספה הלאומית של חוף השנהב. לאחר מכן בדצמבר 1980, הוא נבחר לנשיא האספה הלאומית. הוא נבחר מחדש לנשיא האספה הלאומית גם בשנים ב-1985 וב-1990.[2]

נשיאות (1993–1999)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנשיא האספה הלאומית, ירש בדייה את הנשיא הוותיק פליקס הופואט-בויני.[4] ב-7 בדצמבר 1993, הוא הודיע שהוא לוקח על עצמו את תפקיד נשיא המדינה, בראיון בטלוויזיה הממלכתית, שעות ספורות לאחר מותו של הופואט-בויני.[4] כתוצאה ממהלך זה של בדייה, התפתח מאבק כוח קצר בין בדייה לראש הממשלה אלאסן ואטארה; במאבק בדייה גבר וואטארה התפטר מתפקיד ראש הממשלה ב-9 בדצמבר.[5] בדייה, נבחר לאחר מכן לנשיא מפלגת PDCI באפריל 1994.[6] על פי החוקה, הוא כיהן כנשיא בפועל במשך יתרת כהונתו השביעית של הופואט-בויני.

כנשיא, עודד בדייה יציבות לאומית, אך הואשם בדיכוי פוליטי ובשחיתות.[7] בבחירות לנשיאות באוקטובר 1995, תוקן חוק הבחירות שחייב את המועמדים לנשיאות, כאלה שנולדו לשני הורים מחוף השנהב ושחיו במדינה חמש שנים לפחות לפני הבחירות. תיקון החוק נועד כנגד ואטארה. באותה תקופה, ואטארה התגורר בארצות הברית מאז 1990 בזמן שכיהן כסגן מנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית ועל פי השמועות אביו הוא בורקיני מבורקינה פאסו. שתי מפלגות האופוזיציה העיקריות, עצרת הרפובליקנים (RDR) והחזית העממית של חוף השנהב (FPI), החליטו להחרים את הבחירות, ובדייה ניצח בבחירות אלה עם 96% מקולות הבוחרים.[8]

ב-24 בדצמבר 1999 הודח בדייה בהפיכה צבאית, לאחר שדחה את דרישותיהם של החיילים שמרדו בו יום קודם; אחת הדרישות הייתה לשחרר את חברי מפלגת RDR שהיו במעצר. בעקבות ההפיכה הצבאית הפך הגנרל בדימוס רוברט גואי (אנ') לנשיא המדינה. ב-26 בדצמבר 1999 נמלט בדייה לבסיס צבאי צרפתי לפני שעזב את חוף השנהב במסוק וטס לטוגו יחד עם בני משפחתו.[9] עם הגעתו לשדה התעופה בלומה, קיבל את פניו נשיא טוגו גנאסינגבה איאדמה.[9][10]

לאחר הנשיאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 בינואר 2000, בדייה עזב את טוגו ונסע לפריז.[11] במקביל הודיעה מפלגת PDCI בתחילת 2000 שתקיים בחירות לבחירת הנהגה חדשה למפלגה ובדייה גינה זאת כי ראה בפעולה זו כ"הפיכה" כנגדו;[12] עם זאת, המפלגה החליטה להשאיר את בדייה בהנהגה.[13] בתחילת יוני 2000 הוצא צו מעצר בינלאומי כנגד בדייה וניאמיאן נ'גורן, ששימש תחת בדייה כשר האוצר, בגין גניבה לכאורה של כספי ציבור. בשיחה בטלוויזיה הצרפתית אמר בדייה כי הוא אינו מודאג מכך שהוא עלול להיות מוחזר לחוף השנהב כדי לעמוד לדין בידי ממשלה שלדעתו לא חוקית, והביע את "אמונתו בחוק הצרפתי".

בדייה נרשם כמועמד לבחירות לנשיאות באוקטובר 2000, אף על פי שהפסיד לאמיל קונסטנט בומבט, ששימש כשר הפנים תחתיו בבחירות המקדימות של מפלגת PDCI לנשיאות באוגוסט. ב-10 באוקטובר, לאחר שבית המשפט החוקתי פסל את בומבט ואותו מלהתמודד בבחירות לנשיאות, קרא בדייה להחרימן.[14][15][16]

ב-23 ביוני 2001 נפגש לוראן גבאגבו, שנבחר לנשיאות בבחירות 2000, עם בדייה בפריז והפציר בו לחזור לחוף השנהב.[17] לאור פגישה זו, בדייה חזר למולדתו ב-15 באוקטובר 2001.[18][19][20] כמה ימים לאחר מכן נדחתה לבקשתו של בדייה האספה ה-11 של מפלגת PDCI ללא הגבלת זמן.[19]

ב-12 בנובמבר 2001, בדייה נאם בפורום פיוס לאומי. הוא ייחס את המשבר הפוליטי במדינה להפיכה שהתקיימה בדצמבר 1999 ודחק בכל הפוליטיקאים מחוף השנהב להוקיע את ההפיכה. הוא גם אמר כי התפיסה הלאומית של Ivoirité, שקודמה בתקופת נשיאותו, הייתה ניסיון לחזק את "הזהות התרבותית" ולא אמצעי להדרה פוליטית. לטענת מבקרי ה-Ivoriité, היא הייתה מפצלת, נגועה בשנאת זרים ונועדה לחסל תחרות פוליטית מצדו של ואטארה, שנטען כנגדו שהוא בן להורים בורקינים, אך בדייה דחה ביקורת זו.[20] באפריל 2002 התקיימו הבחירות במפלגת PDCI, בדייה ניצח את לורן דונה פולוגו על ראשות המפלגה כשזכה ב-82% מהקולות.[21]

מאוחר יותר הוא שהה שנה נוספת בצרפת וחזר לחוף השנהב ב-11 בספטמבר 2005. עם שובו הוא אמר שלנשיא גבאגבו אסור להישאר בתפקידו לאחר תום כהונתו באוקטובר 2005 וכי יש להקים ממשלת מעבר.[22]

ב-20 במאי 2007, בראיון לסוכנות הידיעות הצרפתית, הצהיר על מועמדותו מטעם מפלגת PDCI, לבחירות לנשיאות בשנת 2008.

ב-22 בספטמבר 2007 נאם בעצרת, בעיר דאבו (אנ'), בה הכריז על הצורך ב"טיפול בהלם" כדי להחזיר את המדינה לשגרה,[23] הוא הבטיח לחזק את הכלכלה,[23] ומתח ביקורת חריפה על גבאגבו.[24]

ביוני 2020 הודיע שיתמודד בבחירות לנשיאות באוקטובר מטעם המפלגה הדמוקרטית של חוף השנהב.[25] בבחירות אלה הוא הגיע רק למקום השלישי, לאחר שזכה רק ב-1.68% מהקולות.[26]

בדייה נפטר ב-1 באוגוסט 2023 בבית חולים פרטי באביג'אן, חוף השנהב, בגיל 89.[27][28]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנרי קונאן בדייה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Citation Award of the World Health Organization Health-for-All Gold Medal to His Excellency Mr Henri Konan Bédié President of the Republic of Côte d'Ivoire. World Health Organization, 15 May 1998.
  2. ^ 1 2 "Citation Award of the World Health Organization Health-for-All Gold Medal to His Excellency Mr Henri Konan Bédié President of the Republic of Côte d'Ivoire" (אורכב 27.06.2007 בארכיון Wayback Machine), World Health Organization, 15 May 1998.
  3. ^ 1 2 "Pages from World Bank History: The Development Committee, 1974–1984", World Bank website, 11 April 2003.
  4. ^ 1 2 "Décès de Henri Konan Bédié, ex-président de la Côte d'Ivoire, à 89 ans" (בצרפתית). Banouto. באוגוסט 2023. נבדק ב-1 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Parliament Leader Prevails In Ivory Coast", Associated Press (Tulsa World), 10 December 1993.
  6. ^ Mundt, Robert J. (1997). "Côte d'Ivoire: Continuity and Change in a Semi-Democracy". In Clark, John F.; Gardinier, David E. (eds.). Political Reform in Francophone Africa. Boulder, CO: Westview Press. pp. 194–197. ISBN 0-8133-2785-7.
  7. ^ "1994 Human Rights Report: COTE d'IVOIRE". אורכב מ-המקור ב-11 ביולי 2010. נבדק ב-4 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Mundt, Robert J. (1997). "Côte d'Ivoire: Continuity and Change in a Semi-Democracy". In Clark, John F.; Gardinier, David E. (eds.). Political Reform in Francophone Africa. Boulder, CO: Westview Press. pp. 194–197. ISBN 0-8133-2785-7.
  9. ^ 1 2 "Ousted leader, family, aides flee to Togo". The Washington Times. AFP. 27 בדצמבר 1999. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ McNeil, Donald G., Jr. (27 בדצמבר 1999). "Ousted Leader Of Ivory Coast Flees to Togo". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Deposed Ivorian president leaves Togo for France", AFP (nl.newsbank.com), 3 January 2000.
  12. ^ "Cote d'Ivoire: Ousted president accuses party of staging "putsch" against him", AFP (nl.newsbank.com), 29 February 2000.
  13. ^ "Ivorian former ruling party wants coup leader to stick to 'transition period'". Radio France Internationale. nl.newsbank.com. 11 באפריל 2000. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "Dictator has one credible foe in vote", The Washington Times, 22 October 2000.
  15. ^ Szajkowski, Bogdan, ed. (2005). Political Parties of the World (6th ed.). London: John Harper. p. 146. ISBN 0-9543811-4-9.
  16. ^ "Cote d'Ivoire: Former President Bedie calls for presidential election boycott", AFP (nl.newsbank.com), 10 October 2000.
  17. ^ "France: Cote d'Ivoire president asks predecessor to return home", AFP (nl.newsbank.com), 23 June 2001.
  18. ^ "Cote d'Ivoire: Ex-President returns home, wants to contribute to reconciliation", Radio Côte d'Ivoire (nl.newsbank.com), 16 October 2000.
  19. ^ 1 2 "Cote d'Ivoire: Former ruling party postpones ordinary congress indefinitely", Africa No 1 radio, Libreville (nl.newsbank.com), 19 October 2001.
  20. ^ 1 2 "COTE D'IVOIRE: Former, current presidents address reconciliation forum", IRIN, 14 November 2001.
  21. ^ Szajkowski, Bogdan, ed. (2005). Political Parties of the World (6th ed.). London: John Harper. p. 146. ISBN 0-9543811-4-9.
  22. ^ "COTE D'IVOIRE: Former president calls for Gbagbo to hand over to a transitional government", IRIN, 12 September 2005.
  23. ^ 1 2 Loucoumane Coulibaly, "Opposition leader unveils recovery plan", Reuters (IOL), 24 September 2007.
  24. ^ "Ex-Ivory Coast head in rare rally". BBC News. 23 בספטמבר 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "Ivory Coast Ex-President Bedie Says He Will Run in 2020 Election | Voice of America – English". 21 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Independent Electoral Commission
  27. ^ "Décès du Président Henri Konan Bédié à la Pisam : La Côte d'Ivoire perd une figure politique". Afrique Sur 7. 1 באוגוסט 2023. נבדק ב-1 באוגוסט 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ "Côte d'Ivoire: l'ancien président Henri Konan Bédié est mort à 89 ans" (בצרפתית). Le Figaro. נבדק ב-1 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אנרי_קונאן_בדייה&oldid=38787974"