לומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לומה
Lomé
סמל העיר
Imagelomé20.jpg
מראה כללי של לומה
מדינה טוגוFlag of Togo.svg  טוגו
מחוז מריטיים
נפה לומה
שטח 345 קמ"ר
גובה 63 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

737,751‏  (נכון ל-2006)
2,174 נפש לקמ"ר (נכון ל-2006)
קואורדינטות 6°08′16″N 1°12′45″E / 6.13777777777778°N 1.2125°E / 6.13777777777778; 1.2125קואורדינטות: 6°08′16″N 1°12′45″E / 6.13777777777778°N 1.2125°E / 6.13777777777778; 1.2125
(למפת טוגו רגילה)
מיקום לומה במפת טוגו
 
סוקודה
סוקודה
קפאלימה
קפאלימה
קארה
קארה
דאפאונג
דאפאונג
לומה
לומה

לומה היא בירת טוגו. בעיר מתגוררים כ-738,000 תושבים (נכון לשנת 2006). העיר שוכנת בדרום מערב טוגו, לחוף מפרץ גינאה ובסמוך לגבול עם מדינת גאנה. היא מהווה מרכז השלטון, התעשייה, המסחר וכן הנמל המרכזי של טוגו מנמל זה מייצאים קפה, קקאו ותמרים. בעיר נמצאים בתי זיקוק גדולים.

לומה היא משכנה אוניברסיטת בנין, ושל משרדי הקהילייה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נוסדה במאה ה-18 בידי אנשי שבט האווא והפכה לבירת טוגו בסוף המאה ה-19. כאשר הגרמנים כבשו את האזור בשנת 1897 הם העבירו את הבירה לאנצ'ו. בשנת 1914, במסגרת מלחמת העולם הראשונה כבש הצבא הצרפתי את העיר.

ב- 28 בפברואר 1975 נכרת בעיר חוזה כלכלי בין האיחוד האירופי ו- 46 מדינות אפריקניות, קריביות ומדינות האוקיינוס השקט. חוזה זה נקרא ועדת לומה הראשונה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לומה היא עיר נמל חשובה, והיא כוללת אזור סחר חופשי שנפתח ב-1968. הנמל מייצא זרחה, קפה, קקאו, כותנה ושמן דקלים, בעיקר למדינות השכנות גאנה, מאלי, ניז'ר ובורקינה פאסו.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר נמצאת אוניברסיטת לומה.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר משורתת על ידי נמל התעופה הבינלאומי לומה-טוקויין.

שכונות בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין הקהילייה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה


Worldglobe.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.