לומה

לומה
Lomé
סמל
סמל לומה
מראה כללי של לומה
מראה כללי של לומה
מדינה טוגוטוגו טוגו
מחוז מאריטים
נפה לומה
שטח 345 קמ"ר
גובה 63 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 837,437 (נכון ל־2010)
 ‑ במטרופולין 1,477,660 (2010)
 ‑ צפיפות 9,305 נפש לקמ"ר (2010)
קואורדינטות 6°08′16″N 1°12′45″E / 6.13777777777778°N 1.2125°E / 6.13777777777778; 1.2125
אזור זמן UTC+0

לוֹמֶה היא בירת טוגו. בעיר מתגוררים כ-837,437 תושבים (נכון לשנת 2010). העיר שוכנת בדרום מערב טוגו, לחוף מפרץ גינאה ובסמוך לגבול עם מדינת גאנה. היא מהווה מרכז השלטון, התעשייה, המסחר וכן הנמל המרכזי של טוגו. מנמל זה מייצאים קפה, קקאו ותמרים. בעיר נמצאים בתי זיקוק גדולים.

לומה היא משכנה אוניברסיטת לומה, ושל משרדי הקהילייה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נוסדה במאה ה-18 בידי אנשי שבט האווא והפכה לבירת טוגו בסוף המאה ה-19. כאשר הגרמנים כבשו את האזור בשנת 1897, הם העבירו את הבירה לאנצ'ו. בשנת 1914, במסגרת מלחמת העולם הראשונה כבש הצבא הצרפתי את העיר.

ב־28 בפברואר 1975 נכרת בעיר חוזה כלכלי בין האיחוד האירופי ו- 46 מדינות אפריקניות, קריביות ומדינות האוקיינוס השקט. חוזה זה נקרא ועדת לומה הראשונה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לומה היא עיר נמל חשובה, והיא כוללת אזור סחר חופשי שנפתח ב-1968. הנמל מייצא זרחה, קפה, קקאו, כותנה ושמן דקלים, בעיקר למדינות השכנות גאנה, מאלי, ניז'ר ובורקינה פאסו.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר נמצאת אוניברסיטת לומה.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר משורתת על ידי נמל התעופה הבינלאומי לומה-טוקויין.

שכונות בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]