אסלאם בהודו
 | |
| מסגד ג'האן-נמה, ניו דלהי | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| 172 מיליון | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
| לקשאדוויפ, ג'אמו וקשמיר, אסאם, קרלה, מערב בנגל | |
| שפות | |
| אורדו, קשמירית, ערבית | |
| דת | |
| אסלאם סוני, אסלאם שיעי |
האסלאם היא הדת השנייה בגודלה בהודו ומהווה כ-14.2% מהאוכלוסייה עם כ-172 מיליון[1] מוסלמים (על פי מפקד 2011).[2][3] רוב המוסלמים בהודו משתייכים לאסלאם הסוני, ומיעוטם לאסלאם השיעי. הודו מדורגת במקום השלישי בעולם מבחינת גודל אוכלוסיית המוסלמים.[3]
האסלאם הגיע לראשונה לחוף המערבי של הודו עם סוחרים ערבים כבר במאה השביעית, לחוף מלבר וקונקאן-גוג'ארט. מסגד צ'יר-אמאן ג'ומעה (אנ') בקרלה נחשב למסגד הראשון בהודו. הוא נבנה על ידי מאלכ אבן דינאר בשנת 629 לספירה.[4]
בעקבות המשלחת של מושל בחריין לבהרוץ' (אנ') במאה השביעית, מהגרים ערבים וסוחרים פרסים מדרום ערב (אנ') והמפרץ הפרסי החלו להתיישב לחופי גוג'ארט ולהקים שם קהילות.[5]
במחצית השנייה של המאה ה-8, היו מספר קרבות בין צבאות בית אומייה ובין הממלכות ההודיות שממזרח לנהר האינדוס.[6] במאה ה-10 התחזקו העימותים תחת שלטון הע'זנווים והתגברו אף יותר תחת השושלת הע'ורית, מה שהביא לכניסת האסלאם לצפון הודו ולהקמת סולטנות דלהי.[7] סולטנות דלהי שלטה במשך יותר מ-300 שנה, ואז החלה להתפרק ולהתפצל לסולטנויות מפורדות: סולטנות בנגל וסולטנויות הדקאן.[8] בשנת 1339, שמס א-דין שאה מיר היה לשליט המוסלמי הראשון של קשמיר, וייסד את השושלת המירשאהית.[9]
במהלך המאות ה-13 וה-14 הייתה סולטנות דלהי חזקה ויציבה, ואף הצליחה לעמוד מול תקיפות המונגולים.[10] בתקופה זו שגשגו המסחר והתעשייה, כנו גם האמנויות והתרבות.[11][12]
במאה ה-16 קמה האימפריה המוגולית, שהמשיכה בגישה המאחדת והצליחה ליצור תרבות וממשל רבגוניים וסובלניים.[13] תחת שלטונו של אורנגזב הוחלה השריעה החנפית ברחבי האימפריה; האימפריה המוגולית הייתה למעצמת המסחר והתעשייה הגדולה בעולם.[14] במהלך המאה ה-18 החלה האימפריה המוגולית לאבד מכוחה ומגדולתה. הקיסר המוגולי האחרון בהאדור שאה השני היה למעשה שליטה של העיר שאה-ג'האן-אבאד בלבד. הוא הוגלה ממקום מושבו לבורמה בידי הראג' הבריטי במהלך המרד ההודי הגדול בשנת 1857.
בשנת 1947 חולקה הודו הבריטית חלוקה מדינית-דמוגרפית. לאחר החלוקה נוצרו הישויות המדיניות פקיסטן והודו. לאחר החלוקה, כשני שלישים מהמוסלמים שגרו בהודו הבריטית עברו לפקיסטן, וכשליש בהודו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסלאם - הודו, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בהודו ובפקיסטן מספר דומה של מוסלמים כשרק באינדונזיה מצויים יותר מוסלמים כ-205 מיליון מוסלמים
- ^ Sagnik Chowdhury, Abantika Ghosh, Ruhi Tewari, Census 2011: Hindus dip to below 80 per cent of population; Muslim share up, slows down, The Indian Express, 25 באוגוסט 2015
- ^ 1 2 Muslim Population in India - Total Muslims in India, indiaonlinepages (באנגלית)
- ^ "Cheraman Juma Masjid: A 1,000-year-old lamp burns in this mosque", The Times of India, May 31, 2015.
- ^ Gokhale, Surat In The Seventeenth Century, Popular Prakashan, pp. 28-29. ISBN 978-8171542208.
- ^ Crawford, Peter (2013), The War of the Three Gods: Romans, Persians and the Rise of Islam, Barnsley, Great Britain: Pen & Sword Books, p. 216. ISBN 978-1-84884-612-8.
- ^ Ludden, D. (2002), India and South Asia: A Short History, One World, p. 68. ISBN 978-1-85168-237-9
- ^ Hermann Kulke and Dietmar Rothermund, A History of India, 3rd Edition, Routledge, 1998, pp 187–190, ISBN 0-415-15482-0.
- ^ Imperial Gazetteer of India, volume 15 (1908), Oxford University Press, pp. 93–95.
- ^ Asher, C. B.; Talbot, C (2008), India Before Europe, Cambridge University Press, pp. 19, 50–51. ISBN 978-0-521-51750-8
- ^ Pacey, Arnold (1991), Technology in World Civilization: A Thousand-Year History (First MIT Press paperback ed.), Cambridge MA: The MIT Press, pp. 23–24, 26–29.
- ^ Habib, Irfan (2011), Economic History of Medieval India, 1200-1500, Pearson Education India, p. 96. ISBN 9788131727911.
- ^ Asher & Talbot 2008, p. 152.
- ^ Jeffrey G. Williamson, David Clingingsmith (August 2005), "India's Deindustrialization in the 18th and 19th Centuries" (PDF), Harvard University.
