לקשאדוויפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיקום לקשאדוויפ במפת הודו
לחצו כדי להקטין חזרה
דלהי גואה דאדרה ונאגר הבלי טאמיל נאדו קרלה אנדרה פרדש ארונאצ'ל פרדש אסאם ביהר צ'האטיסגאר גוג'ראט הריאנה הימאצ'ל פרדש ג'אמו וקשמיר ג'הרקאנד קרנאטקה מאדהיה פרדש מהאראשטרה מניפור מגהלאיה מיזוראם נאגאלנד אודישה פנג'אב ראג'סטאן סיקים טלנגאנה טריפורה אוטראקהאנד אוטר פרדש מערב בנגל איי אנדמן וניקובר לקשאדוויפ אזור בשליטת הודו במדינת ארונאצ'ל פרדש, סין טוענת לבעלות אזור בשליטת הודו במדינת אוטראקהאנד, סין טוענת לבעלות בשליטת סין העממית, הודו טוענת לבעלות בשליטת סין העממית, הודו טוענת לבעלות בשליטת פקיסטן, הודו טוענת לבעלות בשליטת פקיסטן, הודו טוענת לבעלות קרחון סיאצ'ן - במחלוקת בין הודו ופקיסטן ג'אמו וקשמיר - בשליטת הודו דה פקטו, פקיסטן טוענת לבעלות האיים המלדיביים סרי לנקה אינדונזיה אפגניסטן נפאל בהוטן בנגלדש פקיסטן הרפובליקה העממית של סין מיאנמר תאילנד טג'יקיסטןLakshadweep in India (disputed hatched).svg
אודות התמונה
מפת לקשאדוויפ

לקשאדוויפמלאיאלאם: ലക്ഷദ്വീപ്) היא טריטוריית האיחוד הקטנה מבין מדינות וטריטוריות הודו. בירת הטריטוריה היא קאוואראטי. מקור שמה הוא מהכינוי "לקשאדוויפה" שמשמעותו בסנסקריט: לקשא=מאה אלף, דוויפ=איים, כלומר "מאה אלף איים".

זהו ארכיפלג המונה 36 איים ששטחם הכולל כ-32 קמ"ר, הנמצאים באוקיינוס ההודי 200-300 ק"מ ממערב למדינת קרלה. כתריסר מהאיים הם אטולי אלמוגים, שלושה - שוניות אלמוגים, והשאר איים בגדלים שונים.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רק 11 מהאיים מיושבים במהלך כל השנה. כ 60 אלף התושבים, שרובם מוסלמים, מדברים בעיקר בשפת מלאיאלאם, הנפוצה גם בקרלה הסמוכה. האוכלוסייה מחולקת לשלושה מעמדות סוציו-חברתיים (קאסטות) - ימאים, בעלי אדמה ואיכרים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכיפלג מחולק לשתי קבוצות איים ואי שאינו שייך לאף אחת מהקבוצות:

  • קבוצת איי אמיני: כוללת את אמיני, קדמט, קילטאן, צ'טלאט וביטרה.
  • קבוצת איי לאקדיוו: כוללת את אגאטי (בו נמצא שדה התעופה היחיד), אנדרוט, באנגאראם, קלפני וקאוואראטי (בו שוכנת עיר הבירה של הטריטוריה).
  • מיניקוי: אי בודד, הדרומי מבין כל האיים. תושביו מדברים בשפת מאהאל, הדומה לשפת דיבהי המדוברת באיים המלדיביים הסמוכים.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי האיים מתפרנסים בעיקר מדיג, מעט מחקלאות, תיירות (בעיקר צלילה) ושזירת חבלים מסיבי קוקוס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערבי הראשון שהגיע לאיים אלו היה ככל הנראה ואסקו דה גאמה. בעקבותיו הגיעו הפורטוגזים, שהשתלטו על האיים, הקימו נמל והשליטו משטר דיכוי. ב-1787 השתלט על האיים שליט מייסור, הסולטאן חיידר עלי (سلطان حیدر علی) באמצעות בנו טיפו סאהיב (ٹیپو سلطان), אולם כעבור זמן קצר איבד את השליטה לבריטים, כחלק מתוצאות המלחמה האנגלו-מיסורית השלישית (1789–1792).

רק ב-1956 העבירו הבריטים את השליטה על הטריטוריה לידי ההודים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]