לקשאדוויפ

לקשאדוויפ (טריטוריית איחוד)
ലക്ഷദ്വീപ്‌
	סמל לקשאדוויפ
מדינה	הודו
בירת הטריטוריית איחוד	קאוואראטי
תאריך ייסוד	1956
שטח	32.7 קמ"ר
גובה	16 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בטריטוריית איחוד	65,473 (2011)
קואורדינטות	10°36′N 72°36′E / 10.6°N 72.6°E
	אתר האינטרנט הרשמי של לקשאדוויפ
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה מפת לקשאדוויפ

לקשאדוויפ (באנגלית: Lakshadweep ; במלאיאלאם: ലക്ഷദ്വീപ്) היא טריטוריית האיחוד הקטנה מבין מדינות וטריטוריות הודו. בירת הטריטוריה היא קאוואראטי. מקור שמה הוא מהכינוי "לקשאדוויפה" שמשמעותו בסנסקריט: לקשא=מאה אלף, דוויפ=איים, כלומר "מאה אלף איים".

זהו ארכיפלג המונה 36 איים ששטחם הכולל כ-32 קמ"ר, הנמצאים באוקיינוס ההודי 200-300 ק"מ ממערב למדינת קרלה. כתריסר מהאיים הם אטולי אלמוגים, שלושה - שוניות אלמוגים, והשאר איים בגדלים שונים.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רק 11 מהאיים מיושבים במהלך כל השנה. כ 60 אלף התושבים, שרובם מוסלמים, מדברים בעיקר בשפת מלאיאלאם, הנפוצה גם בקרלה הסמוכה. האוכלוסייה מחולקת לשלושה מעמדות סוציו-חברתיים (קאסטות) - ימאים, בעלי אדמה ואיכרים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכיפלג מחולק לשתי קבוצות איים ואי שאינו שייך לאף אחת מהקבוצות:

קבוצת איי אמיני: כוללת את אמיני, קדמט, קילטאן, צ'טלאט וביטרה.
קבוצת איי לאקדיוו: כוללת את אגאטי (בו נמצא שדה התעופה היחיד), אנדרוט, באנגאראם, קלפני וקאוואראטי (בו שוכנת עיר הבירה של הטריטוריה).
מיניקוי: אי בודד, הדרומי מבין כל האיים. תושביו מדברים בשפת מאהאל, הדומה לשפת דיבהי המדוברת באיים המלדיביים הסמוכים.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי האיים מתפרנסים בעיקר מדיג, מעט מחקלאות, תיירות (בעיקר צלילה) ושזירת חבלים מסיבי קוקוס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערבי הראשון שהגיע לאיים אלו היה ככל הנראה ואסקו דה גאמה. בעקבותיו הגיעו הפורטוגזים, שהשתלטו על האיים, הקימו נמל והשליטו משטר דיכוי. ב-1787 השתלט על האיים שליט מייסור, הסולטאן חיידר עלי (سلطان حیدر علی) באמצעות בנו טיפו סאהיב (ٹیپو سلطان), אולם כעבור זמן קצר איבד את השליטה לבריטים, כחלק מתוצאות המלחמה האנגלו-מיסורית השלישית (1789–1792).

רק ב-1956 העבירו הבריטים את השליטה על הטריטוריה לידי ההודים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של לקשאדוויפ
לקשאדוויפ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

המדינות והטריטוריות של הודו
מדינות	אוטר פרדש • אוטראקהאנד • אודישה • אנדרה פרדש • אסאם • ארונאצ'ל פרדש • ביהר • ג'הרקאנד • גואה • גוג'ראט • הימאצ'ל פרדש • הריאנה • טאמיל נאדו • טלנגאנה • טריפורה • מאדהיה פרדש • מניפור • מגהלאיה • מהאראשטרה • מיזוראם • מערב בנגל • נאגאלנד • סיקים • פנג'אב • צ'האטיסגאר • קרנאטקה • קרלה • ראג'סטאן
טריטוריות איחוד	איי אנדמן וניקובר • ג'אמו וקשמיר • דאדרה ונאגר הבלי • דאמאן ודיו • טריטוריית הבירה הלאומית דלהי • לדאק • לקשאדוויפ • פודוצ'רי • צ'אנדיגאר

האימפריה הפורטוגזית
צפון אפריקה	אגוז (1506-1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458-1550) • ארזילה (1471-1550, 1577-1589) • אזמור (1513-1541) • סאוטה (1415-1640) • מזאגאן (1485-1550, 1506-1769) • אסואירה (1506-1525) • ספים (1488-1541) • אגאדיר (1505-1769) • טנג'יר (1471-1662) • ואדאן (1487-אמצע המאה ה-16)
אפריקה שמדרום לסהרה:	אקרה (1557-1578) • אנגולה (1575-1975) • אנובון (1474-1778) • ארגן (1455-1633) • קבינדה (1883-1975) • כף ורדה (1642-1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482-1637) • ביוקו (1478-1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482-1642) • גינאה ביסאו (1879-1974) • מלינדה (1500-1630) • מומבסה (1593-1698, 1728-1729) • מוזמביק (1501-1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505-1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680-1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753-1975 • סוקוטרה (1506-1511) • זנזיבר (1503-1698) • זיגינשור (1645-1888)
מערב אסיה:	בחריין (1521-1602) • הורמוז (1515-1622) • מסקט (1515-1650) • בנדר עבאס (1506-1615)
תת-היבשת ההודית:	ציילון הפורטוגזית (1518-1658) • לקשאדוויפ (1498-1545) • האיים המלדיביים (1518-1521, 1558-1573) • וסאי-ויראר (1535-1739); מומבאי (1534-1661); קז'יקוד (1512-1525); קנאנור (1502-1663); צ'אול (1521-1740); צ'יטגונג (1528-1666); קוצ'י (1500-1663); קנור (1536-1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779-1954); דמאן (1559-1962); דיו (1535-1962); גואה וגואה העתיקה (1510-1962); הוגלי (1579-1632); נגפטינאם (1507-1657); פוליקאט (1518-1619); פאליפורם (1502-1661); סלסט (1534-1737); מצ'יליפטנאם (1598-1610); מנגלור (1568-1659); סוראט (1540-1612); טהואוטהוקודי (1548-1658); סן תומא דה מליאפור (1523-1662; 1687-1749)
מזרח אסיה:	איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה-16 עד המאה ה-19) • מקאו (1557-1999) • מקאסאר (1512-1665) • מלאקה (1511-1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576-1605, טרנאטה 1522-1575, טידורה 1578-1650) • נגסאקי (1571-1639) • טימור הפורטוגזית (1642-2002)
צפון אמריקה:	ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501-1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?)
מרכז ודרום אמריקה:	ברזיל (1500-1822) • ברבדוס (1536-1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808-1822) • גיאנה הצרפתית (1809-1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680-1777)
מדיירה והאיים האזוריים	שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים.

שפות