אפריקה דה לאס הראס גאווילן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפריקה דה לאס הראס גאווילן
לידה 27 באפריל 1909
סאוטה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 במרץ 1988 (בגיל 78)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה África de las Heras Gavilán עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה הספרדית השנייה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות חובאנסקויה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
    • Giovanni Antonio Bertoni
  • Felisberto Hernández עריכת הנתון בוויקינתונים
  • Ramón Mercader עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • דרגה שנייה במסדר המלחמה הפטריוטית
  • מדליית העוז
  • עיטור הכוכב האדום
  • עיטור לנין
  • מדליית "פרטיזן במלחמה הפטריוטית" דרגה 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אפריקה דה לאס הראס גאווילןספרדית: África de las Heras Gavilán;‏ 26 באפריל 19098 במרץ 1988) הייתה לוחמת קומוניסטית ספרדית ששינתה את הלאום שלה לסובייטי והפכה למרגלת ק.ג.ב. בולטת ששם הקוד שלה היה פטריה. היא גם השתמשה בשמות מריה לואיזה דה לאס, הראס מדרבאט, מריה דה לה סיירה, פטרישיה איבון, מריה דה לאס הראס, זנוי ומריה פבלובנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאווילן נולדה למשפחה עשירה, בתם של וירטודס גאווילן דה פרו ו-זוילו דה לאס הראס חימנס, פקיד צבאי.[1][2] קרובת משפחה של שני אישים מסאוטה, החייל מנואל דה לאס הראס חימנס,[3] גנרל הדיוויזיה שנהרג ב-1930 בג'אקה, לאחר שנורה במבצע צבאי נגד המורדים הרפובליקנים, ועורך הדין וראש עיריית סאוטה ג'וליאן פרנסיסקו דה לאס הראס. עד גיל 14 למדה במדריד במכללת הלב הקדוש של ישו, והמשיכה את השכלתה בקולג' המנזר בעיר מלייה.

הנתונים על השנים הראשונות לחייה דלים ולא ידוע עליה הרבה עד 1930, השנה שבה היא מופיעה כחברה במפלגה הקומוניסטית של ספרד (PCE). ארבע שנים מאוחר יותר, היא השתתפה באופן פעיל במהפכת אוקטובר של 1934 באסטוריאס, שם פגשה את המנהיג הקומוניסטי ההיסטורי סנטיאגו קאריו, שעשורים לאחר מכן יהפוך למזכיר הכללי של ה-PCE. נולדה לה בת עם רמון מרקאדר, רוצחו של לאון טרוצקי, שממנה היא התעלמה לאחר שמסרה אותה להוריה אחרי הלידה, כדי להיות פנויה מקשרים ולהתמסר לעשיית המהפכה בספרד באופן שתאם את עקרונותיה.

בשנת 1936, היא הצטרפה לנוער הסוציאליסטי המאוחד של קטלוניה (JSUC), ושנה לאחר מכן פיקדה על אחד מסיורי האזרחים של ברצלונה שבסיסו במועדון הריאל נאוטיקו. בשלב זה היא נישאה ללואיס גרסיה לאגו, עובד בנק לשעבר ולוחם קומוניסטי.

בשנה זו היא חזרה לסאוטה בפעם האחרונה כדי להודיע לדודה ג'וליאן פרנסיסקו על הסכנה שהוא נתון בה.

ריגול עבור ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1937 גויסה על ידי סוכני NKVD שונים בספרד - ליאוניד אייטינגון, ארנה גרו ההונגרי ואלכסנדר אורלוב הרוסי - ונשלחה למוסקבה להכשרה נוספת.

מאמינים כי מי שהכניסה אותה לעולם הריגול הייתה קארידד מרקאדר - אמו של רמון מרקאדר, המתנקש של לאון טרוצקי, שהייתה המאהבת של המרגל פאבל סודופלאטוב.

לאחר תקופת ההכשרה שלה, גאווילן קיבלה את המשימה הראשונה שלה ועברה לנורווגיה.

בנורווגיה, משימתה הייתה לבוא במגע עם חמושים טרוצקיסטים. כך, היא יצרה מערכת יחסים עם הצוות של טרוצקי, והצליחה לחדור לארגון ולהפוך להיות מזכירתו במקסיקו. גאווילן היא זו שארגנה את ניסיון ההתנקשות הראשון בטרוצקי. פעולה בה השתתפו האמן הפלסטי דייוויד אלפארו סיקווירו וכ-20 מחברי ה-PCE המקסיקני. היא התמסרה להעברת מידע ל-נ.ק.ו.ד., ובכך סייעה לרמון מרקאדר לארגן את ההתנקשות בקומוניסט הסובייטי בפקודה ישירה של יוסיף סטלין.

גאווילן עזבה את מקסיקו בחיפזון, חומקת משם כנוסעת סמויה במרתף של ספינה אחרי שגילתה שאלכסנדר אורלוב, ראש ה-NKVD בספרד, ערק מחשש לטיהור סטלין והיה בדרכו לארצות הברית.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1941 הגיעה גאווילן לברית המועצות וחזרה ל-נ.ק.ו.ד.. תחילה למדה סיעוד ואחר כך רדיוטלגרפיה, ומונתה לאחראית על שידורי הרדיו. לאחר סיום הלימודים, היא נשלחה במאי 1942 למחלקת הגרילה של לוס ונסדורס. היא צנחה לתוך יערות ויניצה (אוקראינה) מאחורי הקווים הגרמניים, יחד עם ספרדים אחרים, כדי ליירט תקשורת ולשלוח מסרים שגויים לגרמנים.

לאחר שנתיים כלוחמת גרילה עם הפרטיזנים, היא חזרה למוסקבה ב-1944 והשתתפה בקורס ריגול חדש.

המלחמה הקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום מלחמת העולם השנייה, היא החלה את עבודתה כמרגלת ב-ק.ג.ב. וחתמה על דוחותיה בכינוי "פטריה".

פריז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1946 היא התיישבה בפריז, אחרי שהגיעה מברלין, תחת השם מריה לואיזה דה לאס הראס, כשהיא מתחזה לפליטה ממשטר פרנסיסקו פרנקו. בעיר זו פגשה את הסופר האורוגוואי פליסברטו הרננדס, לו נישאה. בשנת 1947 היא עברה לספרד, ונשלחה לאורוגוואי בשנה שלאחר מכן.

דרום אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא נישאה לפליסברטו ב-1948, וכך הצליחה להגיע למונטווידאו בדצמבר אותה שנה. במונטווידאו עובדה כתופרת שמלות. נישואיה, מלבד הענקת אזרחות אורוגוואית,[4] עזרו לה לחדור למעמד הגבוה של אורוגוואי, ולרכוש חברים חדשים שלימים יעזרו לה בעבודתה הסודית. בשנת 1950, הנישואים התפרקו מבלי שבעלה ידע את המקצוע האמיתי של שלה.

בשנת 1956, היא עברה לבואנוס איירס כדי לשמש כקשרית של מפקד הריגול החדש שמונה בדרום קונוס, בשם ג'ובאני אנטוניו ברטוני ששם הכיסוי שלו היה ולנטינו מרצ'טי מרקו.[5] היא נישאה לו באותה שנה בפקודת הק.ג.ב., שראה בחתונה זו פתרון טוב לשפר ולהקל על עבודתם של שני המרגלים. בני הזוג פתחו עסק לעתיקות בעיר העתיקה של מונטווידאו.

בתקופתה באמריקה הדרומית, היא ביצעה מספר רב של משימות, וגם שימשה כאשת קשר בין המרגלים השונים לבין המטה במוסקבה. מאמינים שהיא זו שהעבירה את המידע על הפלישה למפרץ החזירים לק.ג.ב.

השנים האחרונות ומוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1967, היא חזרה לברית המועצות. לאחר מותו בנסיבות מחשידות של בעלה השלישי היא נאלצה לבצע שלוש משימות חדשות מחוץ למדינה, עד שבשנת 1971 שובצה להכשרת סוכנים חדשים בלוביאנקה, מטה הק.ג.ב, בעיקר לפעילות במדינות דוברות ספרדית.

ב-1985, שלוש שנים לפני מותה, היא עזבה רשמית את הק.ג.ב.

היא נפטרה במוסקבה ב-8 במרץ 1988 עקב בעיות לב, נקברה בהצטיינות צבאית בבית בית העלמין חובנסקויה במוסקבה, ועל מצבתה מופיעה המילה "PATRIA" כתובה בספרדית יחד עם הטקסט "קולונל אפריקה דה לאס הראס, 1909 - 1988" ברוסית.[6]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת עבודתה עבור הק.ג.ב היא הועלתה לדרגת קולונל, לאחר שהייתה אחראית ממלחמת העולם השנייה ועד לשנות ה--70 על מדיניות הסוכנות לאירופה ולאמריקה הלטינית.

על עבודתה קיבלה תריסר עיטורים והיא הספרדייה המעוטרת ביותר על ידי ברית המועצות. הבולטים מבין העיטורים הם:

  • על השתתפותה הפעילה במלחמה ובתנועת הגרילה, הוענק לה מסדר הכוכב האדום: מדליית גבורה ומדליית פרטיזנים של מלחמה פטריוטית בדרג ראשון.
  • על התוצאות שהושגו בעבודתה הסמויה ועל היוזמה וההתמדה שהפגינה, הוענק לה מסדר הכוכב האדום השני ועיטור החיל השני.
  • במרץ 1976, על פי צו הנשיאות של הסובייטי העליון של ברית המועצות, הוענק לה עיטור מסדר לנין על שירותים מיוחדים.
  • במאי 1985 הוענק לה מסדר המלחמה הפטריוטית של הדרג השני.
  • היא קיבלה את התואר הסובייטי "משתפת פעולה של כבוד של ארגוני ביטחון המדינה".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוארז, חוויאר (2008). מולדת ספרדי בק.ג.ב. ברצלונה: דיון עריכה. מסת"ב 978-84-8306-763-5
  • ולרינו, ראול (2006). שם המפתח: מולדת. מרגל ק.ג.ב. באורוגוואי. הוצאה לאור בדרום אמריקה. מסת"ב 9974-7974-7-0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אפריקה דה לאס הראס גאווילן, באתר האקדמיה המלכותית להיסטוריה (בספרדית)
  2. ^ פדרו גרסיה קוארטנגו, אפריקה דה לאס הראס, הקג"ב הספרדית שסייעה ברצח טרוצקי, באתר ABC תרבות, ‏18 פברואר 2019 (בספרדית)
  3. ^ פרנסיסקו סאנצ'ז מונטויה, אישה מסיוטה, קולונל של הצבא הרוסי, באתר אל פארו דה סאוטה, ‏16 אוגוסט 2015 (בספרדית)
  4. ^ פבלו אספרזה, אפריקה דה לאס הראס, הספרדיה שיצרה (מארוגוואי) את רשת הריגול KGB בדרום אמריקה, באתר BBC חדשות עולם, ‏3 באפריל 2017 (בספרדית)
  5. ^ Carnoli, Saturno. L'avventurosa vita del faentino Giovanni Bertoni, tenente colonnello del KGB
  6. ^ Tumba de África de las Heras en el cementerio Jovánskoye de Moscú