ארז לאופר
 | |
| לידה |
23 ביוני 1962 (בן 58)  |
|---|---|
| סוגה מועדפת |
סרט תיעודי |
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק |
במאי קולנוע |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
| http://www.erezlauferfilms.com/ | |
  | |
ארז לאופר (נולד ב-23 ביוני 1962) הוא במאי סרטי תעודה ישראלי, בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית דרכו הקולנועית יצר סרטים דוקומנטריים על זהבה בן (1996) ויהודה פוליקר (1997).
כן הפיק ב-1996 את הסרט התיעודי "אדינבורו לא מחכה לי" שתיעד את העלאתה בפסטיבל אדינבורו של ההצגה "יש לו מלים משלו", מאת יאיר קדר ונעם מאירי, שהתבסס על מונולוגים שכתבו הומואים ישראלים.
סרטו "Laisse-Moi T’aimer", משנת 2002, שתיעד את חייו ומותו של מייק בראנט, נחשב לידוע שבסרטיו, ואף זכה בפרס אופיר של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה לסרט התיעודי הטוב ביותר באותה שנה.
יורים ושרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יורים ושרים
ערך מורחב – לאופר כתב, ביים וצילם בשנת 2004 את "יורים ושרים", סדרה היסטורית-דוקומנטרית בת ארבעה פרקים אודות תופעת הלהקות הצבאיות בישראל. הסדרה מספרת את סיפורם האישי-קבוצתי של היוצרים והמפקדים שהיו בלהקות הצבאיות; היא מצביעה על מקומם האידאולוגי והשפעתן הלאומית של הלהקות דרך ראיונות וקטעי ארכיון.
הסדרה הוקרנה בפסטיבל ירושלים ובפסטיבל חיפה, שודרה בערוץ 2 והייתה מועמדת לפרס הסדרה התיעודית הטובה ביותר מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גליה יהב, "מדברים בשם האמן המת. האמן החי מדבר: על סרטו של ארז לאופר 'לס מואה טמה' ועל סרטו של תומר הימן 'אביב'", מעין אמיר (עורך), דוקומנטלי, עמ' 180–191, עם עובד, 2007
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ארז לאופר- ארי קטורזה, איך זה שכוכב אחד העז, ומת, באתר ynet, 28 בנובמבר 2002
- טלי ליפקין-שחק, פרומו, הספינה שלא הגיעה, באתר nrg, 21 באפריל 2006
