להקות צבאיות בישראל

להקת פיקוד דרום בחזרות, 1973. האישה בתחתית התמונה היא חנה לסלאו.

להקת הנח"ל בתוכניתה "לא לצאת מן הכלים", 1959. שורה ראשונה מימין לשמאל: אריק איינשטיין, עמי גלעד (באקורדיון), עמירם ספקטור, יוסי פרוסט וגברי בנאי. שורה שנייה מימין לשמאל: עליזה רוזן, יהורם גאון, דרורה שחורי (חבר). שורה שלישית מימין לשמאל: אברהם סגל ותובל פטר (באקורדיון)

להקות צבאיות בישראל וצוותי בידור במדים ליוו את החיילים העבריים של היישוב היהודי מאז מלחמת העולם השנייה – תחילה בארץ ישראל המנדטורית – ולאחר מכן במדינת ישראל ולאורך כל שנות עצמאותה. שיא פריחתן היה בשנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-70. להקות וצוותי הווי צבאיים ממשיכים לפעול גם כיום אך בתחומי צה"ל, ולא בבולטות ציבורית כבעבר.

היסטוריה

תקופת היישוב

שתי להקות צבאיות הוקמו למען מתנדבי היישוב כבר בימי מלחמת העולם השנייה, והופיעו בעיקר בפני החיילים העבריים בנכר: "הלהקה הצבאית" בפיקודו של צבי פרידלנד, שהוקמה ב-1942, ולהקת "מעין זה" של הבריגדה היהודית.

הלהקה הצבאית הראשונה שפעלה בארץ ישראל היא כפי הנראה הצ'יזבטרון, להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח, שפעלה בעיקר בתקופת מלחמת העצמאות. בזמן מלחמת השחרור ואחריה פעלו גם הלהקות "החישטרון" (של חטיבת גבעתי והחי"ש), "להקת השרון" (של חטיבת אלכסנדרוני), "הלהקה הצבאית הארצית" (הלהקה המרכזית של המחת"ר -מחלקת התרבות), "להקת הכרמל" ו"להקת איילון", שפעלה גם כגוף אזרחי. כל אחת מהן הוקמה במסגרת יחידתית עצמאית, פעלה כלהקה יחידתית והאחראי עליה היה קצין התרבות (ק"ת) של היחידה. בשלב מסוים הצטרפו חברי הלהקות (כולל הצ'יזבטרון) אל "הלהקה הצבאית הארצית". לאחר מכן שבו ופעלו בנפרד.

לאחר הקמת המדינה

לאחר קום המדינה פעלו במסגרת צה"ל כמה להקות צבאיות. בשנות ה-50 וה-60 התבלטה מאוד להקת הנח"ל שהכניסה סגנון צעיר ומרענן למוזיקה הישראלית וכמה מבוגריה הקימו להקות בסגנון דומה לאחר שחרורם ("בצל ירוק", "התרנגולים"). תקופת הזוהר של הלהקות הצבאיות הייתה ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים, אז הורחב מספרן של הלהקות עד שלכל חיל וחטיבת חי"ר הייתה להקה משלהם. הבולטות שבין אלה היו להקות הפיקודים: להקת פיקוד צפון, מרכז ודרום וכן להקת חיל הים. להקות אלו זכו להצלחה תוך זמן קצר הן בקרב החיילים והן בקרב האזרחים. הן קיימו הופעות רבות גם מחוץ לצה"ל ואף הקליטו תקליטים. כמה משיריהן זכו להשמעות רבות בתחנות הרדיו והיו ללהיטים. תוכניותיהן של להקות אלה כללו שירים עבריים, רובם מקוריים, שעסקו לעיתים בהווי השירות בצה"ל, וביניהם שובצו קטעי מעבר קומיים קצרים. במאי הלהקות הדגישו במיוחד את ההעמדה של השירים, שתנועות גופם של הזמרים יבטאו את משמעות מילות השירים בעזרת משחק ופנטומימה. סגנון העמדה זה התקבע בלהקות הצבאיות במשך שנים רבות. היו מספר ניסיונות ליצור להקות דומות ללהקות הצבאיות בשוק האזרחי, עם משוחררים טריים מהלהקות עצמן: בצל ירוק בסוף שנות החמישים, התרנגולים בתחילת שנות השישים, להקת פיקוד דיזנגוף בסוף שנות ה-60 ובצל ירוק 80 בתחילת שנות ה-80.

ללהקות הצבאיות תרמו מיטב יוצרי הזמר העברי. עם הפזמונאים שכתבו עבור הלהקות הצבאיות אפשר למנות את חיים חפר, נתן אלתרמן, יחיאל מוהר, דן אלמגור, נעמי שמר (שגם הלחינה) ויורם טהרלב. המלחינים הידועים שחיברו שירים ללהקות אלה כללו בין היתר את סשה ארגוב, משה וילנסקי, יאיר רוזנבלום, בני נגרי, מוני אמריליו ונורית הירש.

הלהקות הצבאיות הגיעו לשיא הפופולריות שלהן בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים. במצעד השנתי של קול ישראל לסיכום שנת תשכ"ט, דורגו 10 שירים של להקות צבאיות בין 22 המקומות הראשונים - ואילו ב-9 מתוך 12 המקומות הנותרים הופיעו יוצאי להקות צבאיות. הקצין רחבעם זאבי שבאותה תקופה היה אלוף פיקוד מרכז, ראה בלהקת הפיקוד את הדבר העיקרי שצריך לקדם בפיקוד. באופן כללי, מפקדי צה"ל קידמו את הלהקות לקהל הישראלי והבנ"ל.

בשנת 1978 יצא סרט הקולנוע המצליח "הלהקה" המספר את ספורה של להקה צבאית יוקרתית (שעוצבה בהשראת להקת הנח"ל), שאליה מגיעים חיילים חדשים המתקבלים בחשדנות מצד חברי הלהקה הוותיקים. סרט זה הציג לדעת רבים את הווי הלהקות הצבאיות, שלא היה נטול סערות ומאבקים על ביצועי סולו.

הלהקות הצבאיות פורקו בשנת 1978 בהוראת הרמטכ"ל דאז, רפאל איתן. מאז ועד 1985 הופיעו בפני החיילים צוותי הווי קטנים שלא בצעו חומר מקורי, והתאחדו לפרקים במסגרת "מקהלת צה"ל" שהופיעה בטקסים צה"ליים ובטלוויזיה. חברי ההרכב הזה היו מדי פעם מתאחדים לצוותים קטנים יותר וכך הוקמו צוותים כמו "100 שנות התיישבות", "צוות הווי אלתרמן", "פלפל ממולא" ו"צה"ל 84".

בשנת 1985 הלהקות הוקמו מחדש, ובמהלך המחצית השנייה של שנות השמונים אף הקליטו כמה שירים שהיו ללהיטים.

כיום

אוטובוס הלהקות הצבאיות

בעשור הראשון של המאה ה-21 חל שינוי משמעותי במתכונת הפעילות של הלהקות הצבאיות: נוספו תקנים לתפקידים נוספים, הורחבה פעילותן בתחומי הצבא והן מופיעות דרך קבע באירועים וטקסים בכלל יחידות צה"ל, ערבי התרמה ברחבי העולם ובאירועים ממלכתיים, תוך שהם משרתים בתפקידי שירה ונגינה בקלידים, גיטרה, גיטרה בס או תופים, תחת ניהולם של מפיקים מוזיקליים המוכרים כאזרחים עובדי צה"ל. ישנם אף תקנים מיוחדים לתפקידים כגון קוסם, סטנדאפיסט ודי ג'יי ושיתופי פעולה תכופים עם גופי בידור אחרים כגון תיאטרון צה"ל ותזמורת צה"ל. את פעילות הלהקות מרכז מדור הפקות בבסיס תל השומר, השייך למקח"ר (מפקדת קצין חינוך ראשי).

המיונים ללהקות הצבאיות מתאפיינים בסינון קפדני ודרישות סף מקצועיות, המביאים לאחוזי קבלה נמוכים של בודדים מתוך אלפי מועמדים מדי שנה.

הלהקות הצבאיות ממעטות להוציא חומרים מקוריים. ב-2011 הופק ללהקות הצבאיות האלבום "את הבית", שהכיל בעיקר חומרים מקוריים. שבע שנים מאוחר יותר, בשנת 2018, הקליטו הלהקות הצבאיות חומרים מקוריים לכבוד חגיגות ה-70 למדינת ישראל. במהלך מלחמת חרבות ברזל, הלהקות הצבאיות יצרו ביצועים מחודשים לשיריהן השונים, והוציאו שירים חדשים, חלקם בשיתופי פעולה עם אמני ישראל.

צה"ל מחזיק כיום כעשר להקות צבאיות עיקריות: להקת הנח"ל, להקת פיקוד הצפון, להקת פיקוד המרכז, להקת פיקוד הדרום, להקת חיל האוויר, להקת חיל הים, להקת חיל התקשוב, להקת חיל המודיעין, להקת מג"ב ומקהלת הרבנות הצבאית. בנוסף, פועלים תחת חיל החינוך והנוער מספר הרכבים מוזיקליים עצמאיים.

ראו גם

• יורים ושרים

• חיל החינוך והנוער
• תזמורת צה"ל

לקריאה נוספת

• שמואליק טסלר, שירים במדים - סיפורן של הלהקות הצבאיות, יד יצחק בן-צבי, 2007.
• נתן שחר, "הלהקות הצבאיות ושיריהן", בתוך צ. צמרת וח. יבלונקה (עורכים), העשור הראשון: תש"ח-תשי"ח, עמ' 318-299, יד יצחק בן צבי, 1997.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא להקות צבאיות בישראל בוויקישיתוף

• שרים במדים, אתר לשימור מורשת הלהקות הצבאיות
• סדרת תוכניות הרדיו "הלהקות חוזרות: שירים במדים", רשת ג' של "קול ישראל", 2001-2002.
• סקירה על הלהקות הצבאיות הראשונות, באתר זמרשת
• שירי הלהקות הצבאיות בישראל, באתר שירונט
• שיר השירים - מצעד הלהקות הצבאיות, בארכיון האינטרנט (מאתר MOOMA - המוזיקה של ישראל)
• ערן סויסה, שירה בלי ציבור, באתר ישראל היום, 19 בינואר 2017
• ורד ליון ירושלמי, הביטלס במדים - כך הפכו הלהקות הצבאיות לכלי יחסי הציבור הכי טוב של צה"ל. חלק א', בהסכת "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אורח: ד"ר מרדכי נאור, ספוטיפיי, אפל. 2023.
• ורד ליון ירושלמי, הביטלס במדים - גיא מזיג מחזיר את תור הזהב של הלהקות הצבאיות. חלק ב', בהסכת "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אורח: גיא מזיג, ספוטיפיי, אפל. 2023
• משה גלעד, מה תפקידן של הלהקות הצבאיות אם איש לא יודע על קיומן?, באתר הארץ, 16 בינואר 2025