לדלג לתוכן

ארטה (יוון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ארטה
Άρτα
מדינה יווןיוון יוון
מחוז אפירוס
שטח 436.76 קמ"ר
גובה 30 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 24,079 (2021)
קואורדינטות 39°09′54″N 20°59′15″E / 39.165°N 20.9875°E / 39.165; 20.9875 
http://www.arta.gr/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארטהיוונית: Άρτα) היא עיר בצפון-מערב יוון השייכת למחוז אפירוס.[1] היא שוכנת על גבעה בצד גשר האבן העתיק, על נהר הארכטוס (Arachthos) וחולשת עליה מצודה ביזנטית.[1][2]

העיירה העתיקה הוקמה בשנת 625 לפני הספירה,[3] כמושבה קורינתית, בשם הקדום אמבראיקה (Ambracia), ובשנת 1204, בתקופה הצלבנית, ניתן לה השם ארטה.[4] העיר שמשה בתקופה הביזנטית כמרכז המנהלי והמסחרי של המחוז.[5] בשנת 1449 נכבש חלק גדול מחבל אפירוס שכלל גם את ארטה על ידי העות׳מנים אשר שלטו במקום עד שנת 1881 - תחילת מלחמת העצמאות היוונית.[2] באותה שנה, על פי החלטת קונגרס ברלין, סופחה העיר ליוון, יחד עם חלק קטן ממחוז אפירוס. אזור העיר שכלל מספר כפרים נקרא מחוז ארטה, והיא שמשה כעיר הבירה של המחוז.[6] ארטה הייתה העיירה הראשונה שהצטרפה לממלכת יוון לאחר שהשתחררה מעֻלָּם של העות׳מנים.[4]

בפאתי העיר גדלים פרדסים של תפוזים וכרמי זיתים, ומצפונה פרוסים כפרים קטנים ששימשו מקומות מסתור לתנועת ההתנגדות הפעילה מאוד בזמן הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה.[7]

הקהילה היהודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קהילת יהודי ארטה

היהודים התגוררו בארטה מאז המאה ה-11, תקופת השלטון הביזנטי, והתרכזו סביב בית הכנסת שהיה ידוע בשם "קהילת קודש תושבים".[8] בשנת 1173 ביקר בעיר בנימין מטודלה ומצא בה 100 משפחות יהודיות.[8] הקהילה היהודית בארטה נחשבה במאה ה-16, תקופת האימפריה העות׳מנית, אחת הקהילות החשובות, העשירות והמבוססות שבחבל אפירוס ביוון, ובאימפריה.[5] בתקופה זו הגיעו אליה פליטים מספרד, מסיציליה, מפורטוגל,[9] מקלבריה, מאפוליה, מקמפניה (נאפולי) וכן יהודים מעיירות אחרות השוכנות במחוז אפירוס.[5] במאה ה-17 היגרו רבים מיהודי ארטה ליואנינה ולערים אחרות כדי להקים קהילות רומניוטיות גם שם.[3] מלחמת טורקיה-יוון ערערה את המצב הכלכלי באזור, ולקראת סוף המאה החלה הגירה של יהודים בעיקר לצפון אמריקה.[6]

בתחילת המאה ה-20 מנתה ארטה כ-100–200 משפחות יהודיות. בשנת 1920 קיבלה הקהילה הכרה רשמית מממשלת יוון.[6] בשנים אלה נהנו היהודים מחופש דת ומעצמאות כלכלית[8] ואף מונו למועצת העיר.[3] בשנת 1940 חיו בארטה, תחת שלטון הכיבוש האיטלקי, כ-384–400 תושבים יהודים.[10][6] בספטמבר 1943 נכנסו הגרמנים לארטה, וב-24 במרץ 1944 הגיעה מחלקה של הגסטפו מאגריניון[6] לעיר. רוב היהודים נעצרו, ונשלחו ברכבות למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.[10][3] מספר צעירים הצליחו להסתתר.[8]

לאחר המלחמה שרדו בארטה כ-50 יהודים. 30 שבו לעיירה וכ-20 הצליחו להינצל מאחר שהתחבאו בכפרים השונים באזור.[11] משנת 1959 לא נותרו יהודים בעיר, והקהילה היהודית פורקה באופן רשמי על ידי ממשלת יוון.[12]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארטה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אתרים נבחרים ביוון: ארטה, באתר החברה הגאוגרפית
  2. ^ 1 2 ארטה - Arta יוון, באתר יוון והאיים
  3. ^ 1 2 3 4 Elias Messinas, The Jewish community of Arta, Greece – fables, memories and the Holocaust, The Jerusalem Post, ‏9 נובמבר 2019 (באנגלית)
  4. ^ 1 2 תיאוחאריס וואדיבוליס (Theocharis Vadivoulis), ארטה יוון – Arta, באתר לטייל ביוון - יוון בדרך שלך
  5. ^ 1 2 3 לאה בורנשטיין-מקובצקי, חיים וחברה בקהילת ארטה במאה השש-עשרה, פעמים, לחקר קהילות ישראל במזרח 45, סתיו תשנ״א, עמ' 155-126‏, JSTOR 23424976
  6. ^ 1 2 3 4 5 ברכה ריבלין, פנקסי הקהילות: יוון, כרך עשירי, ירושלים: יד ושם, תשנ״ט (1998), עמ' 59. (בעברית)
  7. ^ ARTA, greece.com (באנגלית)
  8. ^ 1 2 3 4 ארטה - Arta יוון, באתר איי יוון
  9. ^ אריה וינברגר, מדי חודש בחודשו, כרך גליון 178, ירושלים: משרד החינוך, האגף לתרבות תורנית, אדר א׳, אדר ב׳-ניסן תשס"ח, עמ' 34-33. (בעברית)
  10. ^ 1 2 Simon Marcus, Arta, Greece, Jewish Virtual Library A Project of Aice (באנגלית)
  11. ^ Arta, Jewish Museum of Greece, ‏29 ספטמבר 2017 (באנגלית)
  12. ^ פולק יוסף, ארטא (ARTA), באתר ארגון יוצאי יוון