ארטה (יוון)
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | |
| מדינה |
 יוון |
|---|---|
| מחוז | אפירוס |
| שטח | 436.76 קמ"ר |
| גובה | 30 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 24,079 (2021) |
| קואורדינטות | 39°09′54″N 20°59′15″E / 39.165°N 20.9875°E |
| http://www.arta.gr/ | |
  | |
ארטה (ביוונית: Άρτα) היא עיר בצפון-מערב יוון השייכת למחוז אפירוס.[1] היא שוכנת על גבעה בצד גשר האבן העתיק, על נהר הארכטוס (Arachthos) וחולשת עליה מצודה ביזנטית.[1][2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיירה העתיקה הוקמה בשנת 625 לפני הספירה,[3] כמושבה קורינתית, בשם הקדום אמבראיקה (Ambracia), ובשנת 1204, בתקופה הצלבנית, ניתן לה השם ארטה.[4] העיר שמשה בתקופה הביזנטית כמרכז המנהלי והמסחרי של המחוז.[5] בשנת 1449 נכבש חלק גדול מחבל אפירוס שכלל גם את ארטה על ידי העות׳מנים אשר שלטו במקום עד שנת 1881 - תחילת מלחמת העצמאות היוונית.[2] באותה שנה, על פי החלטת קונגרס ברלין, סופחה העיר ליוון, יחד עם חלק קטן ממחוז אפירוס. אזור העיר שכלל מספר כפרים נקרא מחוז ארטה, והיא שמשה כעיר הבירה של המחוז.[6] ארטה הייתה העיירה הראשונה שהצטרפה לממלכת יוון לאחר שהשתחררה מעֻלָּם של העות׳מנים.[4]
בפאתי העיר גדלים פרדסים של תפוזים וכרמי זיתים, ומצפונה פרוסים כפרים קטנים ששימשו מקומות מסתור לתנועת ההתנגדות הפעילה מאוד בזמן הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה.[7]
הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קהילת יהודי ארטה
היהודים התגוררו בארטה מאז המאה ה-11, תקופת השלטון הביזנטי, והתרכזו סביב בית הכנסת שהיה ידוע בשם "קהילת קודש תושבים".[8] בשנת 1173 ביקר בעיר בנימין מטודלה ומצא בה 100 משפחות יהודיות.[8] הקהילה היהודית בארטה נחשבה במאה ה-16, תקופת האימפריה העות׳מנית, אחת הקהילות החשובות, העשירות והמבוססות שבחבל אפירוס ביוון, ובאימפריה.[5] בתקופה זו הגיעו אליה פליטים מספרד, מסיציליה, מפורטוגל,[9] מקלבריה, מאפוליה, מקמפניה (נאפולי) וכן יהודים מעיירות אחרות השוכנות במחוז אפירוס.[5] במאה ה-17 היגרו רבים מיהודי ארטה ליואנינה ולערים אחרות כדי להקים קהילות רומניוטיות גם שם.[3] מלחמת טורקיה-יוון ערערה את המצב הכלכלי באזור, ולקראת סוף המאה החלה הגירה של יהודים בעיקר לצפון אמריקה.[6]
בתחילת המאה ה-20 מנתה ארטה כ-100–200 משפחות יהודיות. בשנת 1920 קיבלה הקהילה הכרה רשמית מממשלת יוון.[6] בשנים אלה נהנו היהודים מחופש דת ומעצמאות כלכלית[8] ואף מונו למועצת העיר.[3] בשנת 1940 חיו בארטה, תחת שלטון הכיבוש האיטלקי, כ-384–400 תושבים יהודים.[10][6] בספטמבר 1943 נכנסו הגרמנים לארטה, וב-24 במרץ 1944 הגיעה מחלקה של הגסטפו מאגריניון[6] לעיר. רוב היהודים נעצרו, ונשלחו ברכבות למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.[10][3] מספר צעירים הצליחו להסתתר.[8]
לאחר המלחמה שרדו בארטה כ-50 יהודים. 30 שבו לעיירה וכ-20 הצליחו להינצל מאחר שהתחבאו בכפרים השונים באזור.[11] משנת 1959 לא נותרו יהודים בעיר, והקהילה היהודית פורקה באופן רשמי על ידי ממשלת יוון.[12]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ארטה
- ארטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אתרים נבחרים ביוון: ארטה, באתר החברה הגאוגרפית
- ^ 1 2 ארטה - Arta יוון, באתר יוון והאיים
- ^ 1 2 3 4 Elias Messinas, The Jewish community of Arta, Greece – fables, memories and the Holocaust, The Jerusalem Post, 9 נובמבר 2019 (באנגלית)
- ^ 1 2 תיאוחאריס וואדיבוליס (Theocharis Vadivoulis), ארטה יוון – Arta, באתר לטייל ביוון - יוון בדרך שלך
- ^ 1 2 3 לאה בורנשטיין-מקובצקי, חיים וחברה בקהילת ארטה במאה השש-עשרה, פעמים, לחקר קהילות ישראל במזרח 45, סתיו תשנ״א, עמ' 155-126, JSTOR 23424976
- ^ 1 2 3 4 5 ברכה ריבלין, פנקסי הקהילות: יוון, כרך עשירי, ירושלים: יד ושם, תשנ״ט (1998), עמ' 59. (בעברית)
- ^ ARTA, greece.com (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 ארטה - Arta יוון, באתר איי יוון
- ^ אריה וינברגר, מדי חודש בחודשו, כרך גליון 178, ירושלים: משרד החינוך, האגף לתרבות תורנית, אדר א׳, אדר ב׳-ניסן תשס"ח, עמ' 34-33. (בעברית)
- ^ 1 2 Simon Marcus, Arta, Greece, Jewish Virtual Library A Project of Aice (באנגלית)
- ^ Arta, Jewish Museum of Greece, 29 ספטמבר 2017 (באנגלית)
- ^ פולק יוסף, ארטא (ARTA), באתר ארגון יוצאי יוון
