אריה לייב שמעוני-מקלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

ד"ר אריה לייב שמעוני-מקלר (1872–1949) היה מראשוני רופאי העיניים ואף אוזן גרון במדינת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריה לייב שמעוני-מקלר נולד בעיר אופה שלרגלי הרי אורל, למד רפואה בדורפאט, בעבר באסטוניה והיום ברית-המועצות.

סיים את לימודיו בשנת 1900, התמחה בניו-יורק בעיניים ואף-אוזן גרון (1904), עלה לארץ ישראל בשנת 1912 והתיישב בירושלים.

פרט לשמעוני-מקלר היה בארץ ישראל באותן שנים רק רופא א.א.ג נוסף אחד, ד"ר משה שרמן שעבד ביפו ובתל אביב .

ב-1911 החל שמעוני-מקלר לעבוד ב"תחנת הבריאות העברית" שנפתחה בשנה זו על ידי נתן שטראוס[1], עבד ביחד עם ד"ר אריה פייגנבאום בבית מרפא לעיניים בעיר העתיקה.

ב-1913 היה בין מייסדי האגודה הרפואית הירושלמית "אגודת רופאים מדברי עברית" (ארמ"ע), (אחד מ"ארבעת האריות" עם ד"ר אריה בהם, ד"ר אריה גולדברג וד"ר אריה פייגנבאום ויחד עם ד"ר זאב ברין וד"ר מרים נופך )[2]. היו"ר שנבחר היה ד"ר אהרן מאיר מזי"א, ד"ר אברהם אבושדיד נבחר לגזבר, והמזכיר ד"ר א. ל. שמעוני-מקלר[3]. ב-1914 היה ממארגני הוועידה הראשונה של רופאי הארץ, (ועידת הגרענת)[4]. הוועידה התכנסה בד' בניסן תרע"ד ב"בית חולי עיניים העברי", בירושלים, ונמשכה שלושה ימים. במהלכה התקיימו חמש ישיבות ובוצעו הדגמות של ניתוחים בבית החולים, "למען ציון". בוועידה השתתפו 24 רופאים מרחבי הארץ, לאו דווקא רופאי עיניים, וביניהם: משולם ליבונטין, אריה גולדברג, יהודה לייב פוחובסקי ו-דב מאיר קרינקין מיפו, אברהם אבושדיד, משה וולך, חנה ו-נפתלי וייץ, מרים נופך, אברהם טיכו, זאב ברין, אהרן יוסף ירמנס, אריה פייגנבאום וקורבקוב מירושלים. לוועידה הוזמנו גם מורים. ד"ר הלל יפה, מעמודי התווך במאבק בגרענת, שהיה פעיל בגיבוש המדיניות להדברת המחלה וממוקירי רעיון הוועידה, לא נכח בה והרצאתו הוקראה על ידי ד"ר יעקב סגל. בין ההרצאות בלטה הרצאתו של שמעוני-מקלר על : "היחס בין מחלות האף ובין המחלות המדבקות של העין".

ב-1914 מילא את מקומו של ד"ר אברהם טיכו בבית המרפא "למען ציון", עם יציאתו לאירופה[5].

ב-1921 נשלח לעבוד כרופא עיניים ואף-אוזן-גרון בבית החולים הדסה בצפת, לאחר שנה פוטר בשל קיצוצים שהנהיגה "הדסה" במוסדותיה. מחלקת העיניים ואף-אוזן-גרון נסגרה[6].

ב-1921 התקיימה בביתו של ד"ר הלל יפה בחיפה הישיבה המדעית הראשונה של רופאי חיפה, ומקלר-שמעוני היה בין המשתתפים. היה בין מייסדי סניף ההסתדרות הרפואית בעיר, ד"ר הלל יפה נבחר ליו"ר הסניף, ד"ר נחום שימקין לסגנו, ושמעוני-מקלר לגזבר[7].

ב-1922 עבר להתגורר בחיפה, פתח מרפאה פרטית ועבד בקופת חולים כללית.

מקלר-שמעוני היה חבר המערכת הראשונה של כתב העת הרפואה שיצא לראשונה בשנת 1924, ומאמרים פרי עטו פורסמו בעיתון הארץ עם יציאתו לאור כיומון בשנת 1919[8].

שמעוני-מקלר כתב בשנת 1919 את המחזה: "פילגש בגבעה" שהוצג בהבימה[9].

ספרו "על הכנרת", דרמה מחיי הארץ הומחז והוצג ברחבי ישראל על ידי שחקני "הבימה הדרמטית חיפה", שהוא עמד בראשה[10].

בשנת 1931 נבחר למועצת קרן היסוד.

בראשית שנות השלושים עבר להתגורר במושבה ירקונה בשרון. במאי 1937 התאלמן מאשתו שושנה שהייתה רופאה אם כי לא עסקה במקצוע.

נפטר ב-1949.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

[11]

  • היחס בין מחלות האף ובין המחלות המדבקות של העין, נערך והוצא לאור על ידי מחלקת הגרענת של תחנת הבריאות העברית < מיסודו של נתן שטרויס >, בית הבריאות על שם נתן ולינה שטראוס (ירושלים), תרע"ו, 1914, (הדפסה מיוחדת מהדו"ח של ועידת הגרענת הראשונה של הרופאים העברים בא"י. ירושלם, תרע"ד).
  • על הכנרת: רומן, חבורה על ידי דביר, תל אביב, תרצ"ח, 1937, (227 עמודים).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיטר גלבי (יחידת אף-אוזן-גרון וניתוחי ראש וצוואר, מרכז רפואי זיו, צפת, הפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר-אילן, צפת), יוסף פיקל, (מחלקת עיניים, מרכז רפואי זיו, צפת, הפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר-אילן, צפת), אברהם נצר, (מחלקת אף-אוזן-גרון וניתוחי ראש וצוואר, רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם, חיפה, הפקולטה לרפואה הטכניון), אבישי גולץ, (מחלקת אף-אוזן-גרון וניתוחי ראש וצוואר, רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם, חיפה, הפקולטה לרפואה הטכניון), ד"ר אריה לייב שמעוני-מקלר - רופא עיניים ואף-אוזן-גרון, "הרפואה", אפריל 2016, אדר ב'-ניסן תשע"ו, כרך 155, חוברת 4, עמודים 238–240.
  • נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל, 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך: שמעוני מקלר, אריה, עמוד 418.
  • אורית נבו, אברהם גרוס, המלחמה בגרענת, אבן דרך בתולדות הרפואה בארץ ישראל : ועידת הגרענת למיגור מגפה שפשתה בארץ בראשית המאה ה-20, "MEDICINE - עיניים", רבעון בנושא רפואת עיניים, אפריל-יוני 2007, גיליון מספר 1, עמודים 6–11.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר אפרים סיני,"במלוא העין מעולמו של רופא", הוצאת צ'ריקובר,1984, עמוד 145
  2. ^ ההסתדרות הרפואית בישראל תולדות הארגון
  3. ^ דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, ערך : ד"ר אברהם אבושדיד, כרך 1, עמוד 470
  4. ^ אורית נבו ואברהם גרוס, "המלחמה בגרענת", Medicine - עיניים: רבעון בנושא רפואת עיניים 1, 2007, עמ' 6-11
  5. ^ מוריה, 28.1.1914
  6. ^ מירב גרץ-רונן, "מאה שנה לבית החולים בצפת 2010-1910", איתי בחור, הוצאה-לאור, 2010, עמוד 28, עמוד 190
  7. ^ נסים לוי, "פרקים בתולדות הרפואה בארץ-ישראל 1948-1799", הוצאת הקיבוץ המאוחד והפקולטה לרפואה על שם ברוך רפפורט, הטכניון, חיפה, 1988, עמוד 151
  8. ^ דואר היום, 13.6.1929
  9. ^ דבר,2.3.1931
  10. ^ דואר היום, 10.12.1919
  11. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : אריה לייב שמעוני-מקלר