זאב ברין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זאב ברין (1884 - 19 ביוני 1949) רופא, חקלאי, איש עסקים שהיה חדור באמונה ציונית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברין נולד בפוזנן ולמד רפואה באוניברסיטת ברלין. לימודי דוקטורט השלים באוניברסיטת פרייבורג[1]. לאחר לימודי רפואה, נסע ברין במשלחת למושבות הגרמניות במזרח אפריקה. בשנת 1910 עלה ברין לארץ ישראל והחל לעבוד כרופא בחדרה[2]. לאחר שנה בחדרה נשלח לארבעה חודשי השתלמות בהמבורג על חשבון תחנת הנסיונות של אהרן אהרונסון. בשובו לארץ ישראל הביא איתו מעבדה למחקר המלריה ואהרונסון הקים את תחנת הבריאות העברית בראשות ברין, במימונו של נתן שטראוס, לטיפול במלריה בכל רחבי ארץ ישראל. ברין יצא שוב להשתלמות באיטליה ובאנגליה בתחילת שנת 1912[3][4] ובשובו העביר את תחנת הבריאות לירושלים, על פי בקשתו של שטראוס[5]. ברין המליץ על סתימת בורות המים בירושלים באופן שלא יאפשר ליתושים שמעבירים את המלריה להתרבות והטווה תכנית מפורטת להבראת ירושלים[6]. בדצמבר 1912 נסע לטבריה לסייע בטיפול במחלת הכולירה בעיר[7], אך ככל הנראה הגיע לאחר שוך המגפה[8]. ברין המליץ על חפירת באר מרכזית בטבריה כדי להמנע משתיית מי הכנרת שלטענתו היו מזוהמים[9]. בינואר 1913 הושגה הסכמה עם פטר מיהלנס על שיתוף פעולה במחקר המלריה[10]. אולם בעקבות סכסוך עם מחליפו של מיהלנס התחנות הופרדו[11]. במהלך 1913 נסע ברין לגרמניה[12] בה התקיים משא ומתן עם פטר מיהלנס על שיתוף פעולה בין יהודים לגרמנים במכון הרפואי בירושלים[13]. על פי ההסכם עמד מיהלנס בראש התחנה הרפואית המשותפת הכל-לאומית בירושלים וברין עמד בראש המחלקה להיגיינה[14][15].

ב-1913 היה ברין בין מייסדי האגודה הרפואית הירושלמית "אגודת רופאים מדברי עברית" (ארמ"ע), ביחד עם ד"ר אריה בעהם, ד"ר אריה לייב שמעוני-מקלר, ד"ר אריה גולדברג, ד"ר אריה פייגנבאום, וד"ר מרים נופך[16][17].

ד"ר ברין עסק בחקר מחלת המלריה שהייתה נפוצה מאד בארץ ישראל באותה עת ולקה אף הוא במחלה תוך כדי המחקר. בשל הכמויות המוגזמות של חינין שקיבל ד"ר ברין כטיפול במחלה, חצי מפניו שותקו והוא נשלח לירושלים לטיפולו של ד"ר טיכו. אחת האחיות הצעירות אשר טיפלה בו שם הייתה רבקה מרקס, בת למשפחה חרדית וגיסתו של הסופר ש"י עגנון. הם נישאו ונסעו לגרמניה לאחר לידת בנם הבכור יונה, ושם גויס ד"ר ברין לשרות בצבא גרמניה כרופא. בתום מלחמת העולם הראשונה החליטו זאב ורבקה לשוב לארץ ישראל. ד"ר ברין ייסד בחדרה קואופרטיב בשם "החקלאי", והקים את סניף בנק "הלוואה וחסכון" עבור החקלאים בחדרה. הוא גם עסק בייבוש הביצות בסביבת חדרה[18]. לצורך כך הוא נסע לחוץ לארץ ושב בנובמבר 1921[19]. במאורעות תרפ"א ביתו בחדרה נשדד על ידי הפורעים הערבים[20]. בתחילת 1922 הוא ניהל משא ומתן עם פועלי חדרה לגבי דרישותיהם לאחר שהפועלים החרימו את חדרה[21].

בשל האבטלה ששררה בארץ ישראל באותה עת, התקשה ברין למצוא עבודה ושב לגרמניה, שם הקים חברת מניות שאיפשרה ליהודים לרכוש קרקע חקלאית בארץ ישראל. כל מניה כללה 10 דונם פרדס ו-7 דונם אדמת בור, מתוכם 2 דונם למגורים ו-5 דונם למשק עזר.

בשנת 1929 הקים את חברת "מטעי פרי הדר" שנטעה פרדסים באחוזת מגד[22].

בשנת 1931 היה שותף להקמת אגודת הפרדסנים בארץ ישראל[23]. בשנת 1934 היה ממקימי בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה[24].

בשנות ה-40 היה יו"ר המועצה של חקלאי חדרה[25]. עם הקמת המועצה הכפרית בחדרה התמנה ברין לנשיאה הראשון[26]. נפטר משבץ לב ביוני 1949[27].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר זאב ברין איש חדרה ז"ל, הבוקר, 20 ביולי 1949
  2. ^ נסיעה לחדרה, הצבי, 9 בנובמבר 1910
  3. ^ משרד הבריאות, הצבי, 19 באפריל 1912
  4. ^ בארצנו, הצבי, 19 ביולי 1912
  5. ^ אליעזר בן יהודההמשלחת המדעית היהודית, הצבי, 17 בספטמבר 1912
  6. ^ להבראת ירושלים, הצבי, 7 באוקטובר 1912
  7. ^ ירושלים יום יום, הצבי, 20 בדצמבר 1912
    החלירע בטבריה, הצבי, 1 בינואר 1913
    ירושלים יום יום, הצבי, 9 בינואר 1913
  8. ^ מטבריה, מוריה, 9 בינואר 1913
  9. ^ מי באר בטבריה, מוריה, 17 בינואר 1913
  10. ^ לתחנות חקירת המלריה, מוריה, 17 בינואר 1913
  11. ^ העלבון ועונשו, החרות ירושלים, 7 במרץ 1913
  12. ^ הד"ר ברין, החרות ירושלים, 6 באפריל 1913
  13. ^ ממחנה עבודתנו בברלין, הצבי, 11 במאי 1913
  14. ^ ירושלים, הפועל הצעיר, 27 ביוני 1913
  15. ^ ירושליםבאסיפת הרופאים, החרות ירושלים, 18 ביולי 1913
  16. ^ ניסים לוי, "פרקים בתולדות הרפואה בארץ-ישראל 1799-1948", הוצאת הקיבוץ המאוחד והפקולטה לרפואה ע"ש ברוך רפפורט, הטכניון, חיפה, 1988, עמודים 151, 155, 380
  17. ^ פיטר גילבי, יוסף פיקל, אברהם נצר, אבישי גולץ, "ד"ר אריה לייב שמעוני מקלר - רופא עיניים ואף-אוזן-גרון", הרפואה, כרך 155, חוברת 4, אדר ב'-ניסן תשע"ו, אפריל 2016, עמוד 238
  18. ^ חדרה, דואר היום, 18 במרץ 1921
  19. ^ שיבת הד"ר ברין, דואר היום, 22 בנובמבר 1921
  20. ^ בחדרה, הצפירה, 25 במאי 1921
  21. ^ אחרי האמור, דואר היום, 12 בינואר 1922
  22. ^ חדרהבעבודה, דבר, 19 בפברואר 1930
    נטיעה חדשה, דבר, 26 בינואר 1931
  23. ^ לשבוח תפוחי הזהב, דואר היום, 25 בפברואר 1931
  24. ^ הגמנסיון החקלאי נפתח, דואר היום, 1 באוגוסט 1934
  25. ^ א. י. בנעט, תתחיל תקופת שלום בחדרה, הבוקר, 4 ביולי 1947
  26. ^ נפתחה רשמית המועצה הכפרית בחדרה, הבוקר, 9 בספטמבר 1947
  27. ^ נעדרים, הבוקר, 20 ביוני 1949