אריק בנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בנדר בינואר 2014

אריה (אריק) בנדר (נולד ב-1952) הוא הכתב הפרלמנטרי של מעריב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנדר יליד ראשון לציון, בוגר בית הספר חביב. נשוי ואב לשניים.

עם גיוסו לצה"ל בשנת 1970 שובץ בחיל השריון. בשריון עבר בנדר הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים. במלחמת יום הכיפורים לחם בנדר במסגרת חטיבה 7 בקרבות עמק הבכא[1]. בוגר האוניברסיטה העברית ביחסים בינלאומיים ובמדע המדינה.

בין השנים 1975 - 1978 ערך את "פי האתון", ביטאון הסטודנטים של האוניברסיטה העברית והפיק את תוכנית הבוקר "707" של אלכס אנסקי בגלי צה"ל. לאחר מכן שימש בתפקיד סגן דובר קרן קיימת לישראל, וכתב בעיתון "דבר" ובמוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות".

בשנת 1980 החל לעבוד בעיתון "מעריב" וכיהן בשורה ארוכה של תפקידים, בין היתר ככתב עירוני של "מעריב" בירושלים, כתב לענייני בית הנשיא, כתב לענייני בתי חולים, ממלא מקום רכז כתבים במערכת העיתון בתל אביב וכתב לענייני עלייה והעם היהודי. בשנת 2001 סיקר עבור "מעריב" את ועידת דרבן הראשונה, בדרום אפריקה.

במסגרת עבודתו ככתב במוסף "7 ימים" חשף את היומנים שכתב אדולף אייכמן בכלא. ביולי 1989 חשף ב"מעריב" לראשונה את כוונת נשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב להרים את מסך הברזל ולפתוח את שערי העלייה ליהודים. חשף את תיקי הק.ג.ב. של נתן שרנסקי, וכן חשף את סיפורו של גיאורג אדלשטיין, אביו הכומר של שר הקליטה יולי אדלשטיין. בנדר היה העיתונאי המערבי הראשון שראיין את נשיא אתיופיה, מלס זנאווי, לאחר הפלת משטר מנגיסטו.

משמש כיום כתב פרלמנטרי של "מעריב" (משנת 1994). כתב את המדור השבועי "הנבחרים" ב-nrg. חבר הנהלת תא הכתבים הפרלמנטריים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתבותיו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‫אריק בנדר, 40 שנה למלחמת יום כיפור: כתבנו חוזר לתופת, באתר nrg‏, 14 באפריל 2013‬.