ארמית מערבית חדשה

ארמית מערבית חדשה

מדינות	סוריה
אזורים	דמשק (מחוז), ריף דמשק
קוד ISO 639-3	amw
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

כנסייה בכפר מעלולה

ארמית מערבית חדשה היא אחד מניביה של הארמית החדשה, ונחשבת לניב המודרני היחיד של הענף המערבי של הארמית. הניב מדובר כיום בשלושה כפרים מבודדים בהרי קלמון שבסוריה: מעלולה (מַעְלוּלָה – معلولا), בח'עָה (בַּחְעָה – بخعة) וג'ובעדין (גֻ'בְּעַדִין – جبعدين). ניב זה נחשב לשריד היחיד של הארמית המערבית, שקרובה במובנים מסוימים להארמית המקראית ולשפת תרגום אונקלוס. זאת בניגוד לענף המזרחי של הארמית, שעדיין מדובר במספר ניבים נוצריים ויהודיים. העובדה שארמית מערבית חדשה השתמרה בלב אזור דובר ערבית מוסברת לרוב בבידוד הגאוגרפי של הכפרים, המצויים באזור הררי כ־60 קילומטר מצפון-מזרח לדמשק. בעבר היו תושבי שלושת הכפרים נוצרים, אך כיום רק במעלולה קיימת עדיין אוכלוסייה נוצרית (בעיקר מהכנסייה המלכיתית), ואילו תושבי בח'עה וג'ובעדין הם מוסלמים. מספר דוברי הניב מוערך בכ־15,000, מתוכם כ־8,000 במעלולה. כל הדוברים הם דו-לשוניים ודוברים גם ערבית סורית.

מאפייני השפה נשענים על שלושה גורמים עיקריים: מורשת לשונית מההארמית הבינונית והמאוחרת, במיוחד מהניבים המערביים (למשל, הארמית הגלילית שבמקורות חז"ל) וארמית נוצרית; השפעה חזקה של הערבית הסורית, בעיקר באוצר המילים; תהליכים פנימיים של שינוי שפתי לאורך הדורות. קיימים הבדלים דיאלקטליים בין שלושת הכפרים, אך הניב נחשב אחיד יחסית בהשוואה לניבים מזרחיים. המחקר הבלשני המודרני של השפה החל בסוף המאה ה־19, והמשיך לאורך המאה ה־20 וראשית המאה ה־21, בין השאר על ידי בלשנים שמיים שביקרו בכפרים וחיו בהם תקופות ממושכות. מרבית המחקרים נכתבו בגרמנית. בין החוקרים הבולטים נמנים גוטהלף ברגשטרסר, תיאודור נלדקה ואנטון ספיטלר, ובעשורים האחרונים פרופ’ ורנר ארנולד מאוניברסיטת היידלברג. מעלולה התפרסמה כמקום שבו עדיין ניתן לשמוע את השפה שבה, לפי המסורת, דיבר ישו.

כתב

ארמית מערבית חדשה נחשבת לשפה שעברה דורות רבים בדיבור בלבד וללא כתב. עם זאת, בעת החדשה החלו אי-אלו דוברים להשתמש בכתב סורי או בכתב ערבי. מלומדים מערביים תיעדו את השפה גם בגרסה של כתב לטיני.

כתב מחודש

בשנות האלפיים, במסגרת לימודי הארמית במעלולה, נעשה שימוש בגרסה מקומית של "כתב מרובע", אשר התפתח מכתב ארמי קדום — מה שנראה כמעט זהה לאותיות שמוכרות כיום בתור אלפבית עברי. בעקבות לחצים והתנגדות ציבורית, המקשרת גופן כזה לשפה העברית שמדוברת בישראל (הנחשבת מדינת אויב בסוריה), הופסק הנוהג. במקום זאת, המורים אימצו את הכתב התדמורי.

ב-2016 יצא ספר לימוד בצרפתית בנושא ארמית מערבית חדשה, ובו הוצעה גרסה של אלפבית פיניקי, בתוספת אותיות תנועה.

ארמית מערבית-מעלולית
עברית	א	בּ	ב	גּ	ג	דּ	ד	ה	ו	ז	ח	ט	י	כּ ךּ	כ ך	ל	מ ם	נ ן	ס	ע	פּ ףּ	פ ף	צ ץ	ק	ר	שׁ	תּ	ת	ת
תעתיק לטיני	Aa, Ee, Ii, Oo, Uu Āā, Ēē, Īī, Ōō, Ūū	Bb	Vv	Gg	Ġġ	Dd	Ḏḏ	Hh	Ww	Zz	Ḥḥ	Ṭṭ	Yy	Kk	H̱ẖ	Ll	Mm	Nn	Ss	Ҁҁ	Pp	Ff	Ṣṣ	Qq	Rr	Šš	Tt	Ṯṯ	Čč

סכנת הכחדה

ארמית מערבית חדשה מצויה בסכנת הכחדה חמורה. במהלך מלחמת האזרחים בסוריה נפגעו יישובי הדוברים, במיוחד עקב מתקפות מצד ארגון דאעש, אשר תקף כפרים נוצריים, הרס אתרים דתיים ותרבותיים, וגרם לעקירת תושבים רבים. הגירה נרחבת ללבנון, אירופה וארצות הברית הובילה לפירוק המסגרת החברתית שתמכה בשימור השפה, ולדלדול חמור במספר הדוברים הפעילים. הניתוק מהסביבה הלשונית המקורית והשלכות העימות האלים הביאו לירידה חדה בהעברת השפה לדור הצעיר. אף שנעשים מאמצים תיעודיים וקהילתיים להחיות את הניב ולהנחילו בקרב בני הקהילות בגולה, השימוש בו נותר מוגבל ועתידו לא ודאי.

לקריאה נוספת

• Anton Spitaler, Grammatik des neuaramäischen Dialekts von Ma'lula (Antilibanon), AKM 23,1, Leipzig 1938
• Werner Arnold, Das Neuwestaramäische, 5 Bände, Wiesbaden 1989f
• Werner Arnold, Lehrbuch des Neuwestaramäischen
• Wehbi, Rimon (2017). Die aramäischen Wassermühlen in Maalula (בגרמנית). Heidelberg: Heidelberg University.
• Wehbi, Rimon (2021). "Zwei neuwestaramäische Texte über die Wassermühlen in Maalula (Syrien)". Mediterranean Language Review (בגרמנית). Wiesbaden: Harrassowitz Verlag. 28 (1): 135–153. doi:10.13173/MLR.28.1.135.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארמית מערבית חדשה בוויקישיתוף

• האתר של פרופ' ארנולד
• הקלטות באתר של אוניברסיטת היידלברג (האתר בגרמנית)
• ארמית מערבית חדשה באתר אתנולוג
• כתבה ב"ניו יורק טיימס", 22/4/2008