לדלג לתוכן

ארנון איתיאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארנון איתיאל
לידה 19 בנובמבר 1969 (בן 56)
באר שבע, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן
שפות היצירה עברית
השכלה אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-2011
עיסוק גנן, סופר, שדרן ובעל טור
תארים בוגר אוניברסיטה, מוסמך אוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אפרת
מספר ילדים 4
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארנון איתיאל (נולד ב-1969) הוא סופר, שדרן ובעל טור ישראלי. חתן פרס ספיר לספר ביכורים[1].

איתיאל נולד בקיבוץ הדתי סעד בקרבת רצועת עזה. התחנך בחינוך דתי. התגייס לחטיבת גבעתי, בצבא הוריד את הכיפה והיה למפקד צוות. איתיאל הוא בעל תואר ראשון בכלכלה, ותואר שני בביוכימיה ומדעי המוח מאוניברסיטת בר-אילן. ב-2012 פתח בלוג, שם פרסם שירים וסיפורים קצרים. אחד מהסיפורים הקצרים הפך לספר.[2]

בשנת 2020 זכה בפרס ספיר לספר הביכורים הטוב ביותר על ספרו "אפרת דמשק אפרת", רומן רחב יריעה המתרחש במזרח התיכון מוכה מלחמה אכזרית ומתמשכת. גיבור הספר, יחד עם חבורה של נערי פרא יוצאי היישוב אפרת, משוטטים באזורי המלחמה, מסתפחים כשכירי חרב לצבא, ומנצלים את כל ההזדמנויות הנפלאות והנוראיות שהמלחמה עשויה לזמן.[3]

עובד כשדרן ב"גלי ישראל", בעל טור ב"ישראל היום" וגנן ומשמש כפאנליסט בחדשות 14.

ב-14 באוקטובר 2023, מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, פרסם פוסט בו הוא מכה על חטא, מודה כי ניצל את הפלטפורמה הטלוויזיונית כדי לשווק לציבור תודעה כוזבת, ומציין שבעקבות המלחמה, התפכח. בין השאר כתב שהיה "בורג במכונה שהביאה עלינו את האסון" וכי השתתף "בפרויקט שטני של עיוות האמת ושיווקה להמון". מספר שעות לאחר מכן מחק איתיאל את הפוסט והעלה פוסט חדש בו כתב: "התפכחתי, כן התפכחתי חזק ימינה. ערוץ 14 הוא אור גדול שזרח על עם ישראל".[4][5]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לאפרת ואב לארבעה ילדים. מתגורר ביהוד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארנון איתיאל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]