ארסני יאצניוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארסני יאצניוק
Арсеній Яценюк
Arseniy Yatsenyuk.jpg
ארסני יאצניוק, 2011
לידה 22 במאי 1974 (בן 44)
צ'רנוביץ, אוקראינה הסובייטית, ברית המועצות
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
עיסוק כלכלן, פוליטיקאי, דיפלומט, משפטן, בנקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה החזית העממית
בת-זוג טרזיה ויקטורובנה יאצניוק
Yatsenyuk.org.ua
ראש ממשלת אוקראינה ה-15
תקופת כהונה 27 בפברואר 201414 באפריל 2016 (שנתיים ו-6 שבועות)
סגן ויטאלי יארמה
הקודם סרגיי ארבוזוב (בפועל)
הבא וולודימיר גרויסמן
שר האוצר ה-14
תקופת כהונה 27 בספטמבר 20054 באוגוסט 2006 (44 שבועות ו-4 ימים)
הקודם סרגיי טריוחין
הבא ולדימיר מקוחה
שר החוץ ה-7
תקופת כהונה 21 במרץ 200718 בדצמבר 2007 (39 שבועות)
הקודם ולדימיר אוגריזקו
הבא ולדימיר אוגריזקו
יושב ראש הראדה העליונה ה-9
תקופת כהונה 4 בדצמבר 200712 בנובמבר 2008 (49 שבועות ויומיים)
הקודם אלכסנדר מורוז
הבא ולדימיר לטיווין
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ארסני פטרוביץ' יאצניוקאוקראינית: Арсеній Петрович Яценюк; נולד ב-22 במאי 1974) הוא מדינאי וכלכלן אוקראיני שכיהן כראש ממשלת אוקראינה מ-27 בפברואר 2014[1] ועד 14 באפריל 2016. יאצניוק כיהן בממשלות אוקראינה כשר האוצר (20052006) וכשר החוץ (2007). בשנים 20072008 אף כיהן כיושב ראש הראדה העליונה, הפרלמנט האוקראיני.

בשנים 20092012 עמד בראש מפלגת חזית השינוי, ומיוני עד דצמבר 2012 הנהיג את האופוזיציה האוקראינית. מדצמבר כיהן כיו"ר סיעת המולדת בפרלמנט האוקראיני, ומיוני 2013 היה ליו"ר המועצה הפוליטית של הסיעה. בפברואר 2014 מונה לעמוד בראש ממשלת האחדות של אוקראינה, שהוקמה לאחר אירועי יברומאידאן.

באפריל 2016 הודיע כי יגיש את התפטרותו מראשות הממשלה.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו והשכלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארסני יאצניוק נולד במאי 1974 בעיר צ'רנוביץ, למשפחה משכילה. הוריו היו מרצים. אביו, פיוטר איוואנוביץ' יאצניוק, היה מרצה לתולדות רוסיה, גרמניה ואמריקה הלטינית בעוד אמו, מריה גריגורייבנה, הייתה מרצה לשפה הצרפתית.

ב-1991 סיים בהצלחה את בית הספר מס' 9 על שם פנאס מירנו בעיר הולדתו והתקבל לפקולטה למשפטים באוניברסיטת צ'רנוביץ. המשיך לימודיו במכון לכלכלה ומסחר בעיר ואחר כך באוניברסיטה הלאומית לכלכלה ומסחר בקייב.

בדצמבר 1992 שיתף פעולה עם בנו של מושל מחוז צ'רנוביץ, ולנטין גנאטישין והקים עמו את חברת "UrEk" בע"מ להענקת שירותים משפטיים. ב-1996 השלים לימודי משפט וניהל חברת עורכי דין משלו.

בינואר 1998 הגיע לקייב והיה ליועץ מחלקת האשראי בבנק "אוואל" בעיר. בדצמבר אותה שנה היה ליועצו של יו"ר מועצת המנהלים באותו הבנק ואחר כך מונה לסגן יו"ר דירקטוריון הבנק עד שזומן לכהן כשר האוצר בממשלת חצי האי קרים, תחת ראש הממשלה המקומי, ואלרי גורבאטוב. ב-2001 יאצניוק השלים את לימודיו במכון למסחר וכלכלה של צ'רנוביץ.

הקריירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארסני יאצניוק עם קונדוליזה רייס, 2007

בספטמבר 2001 מונה יאצניוק לשר האוצר של ממשלת חצי האי קרים, באפריל 2002 פוטרה הממשלה, אך יאצניוק שמר על תפקידו גם משהוחלפה הממשלה ובראשה הועמד סרגיי קוניצין.

בינואר 2003 הגיע יאצניוק לקייב ומונה לסגן נגיד הבנק הלאומי של אוקראינה על ידי הנגיד סרגיי טיגיפקו. ב-2004 השלים דוקטורט בכלכלה ובפברואר 2005 התפטר מעבודתו בבנק הלאומי.

במרץ 2005 יו"ר האדמיניסטרציה של מחוז אודסה וסילי צושקו מינה את יאצניוק לסגנו ובספטמבר 2005 יאצניוק מונה לשר האוצר האוקראיני, ממשלתו של יורי יחאנורוב. במאי 2006 הפרלמנט החליט על הדחת הממשלה והממשלה כיהנה כממשלת מעבר עד לאוגוסט אותה שנה. בעת כהונתו כשר האוצר ניהל יאצניוק מגעים עם ארגון הסחר העולמי על צירופה של אוקראינה כחברה מן המניין ועמד בראש הוועדה ליחסים עם האיחוד האירופי והיה לחבר המועצה המייעצת לענייני השקעות זרות והיה ליו"ר דירקטוריון בנק הים השחור למסחר ופיתוח (בין דצמבר 2005 למרץ 2007).

בספטמבר 2006 נשיא אוקראינה, ויקטור יושצ'נקו מינה אותו לסגן ראש מזכירות הנשיא ונציג הנשיא בממשלה. באותה עת כיהן גם כחבר במועצת הבנק הלאומי וכחבר במועצת בנק אוקראינה לייבוא וייצוא ובנק החיסכון האוקראיני.

במרץ 2007 מונה יאצניוק לשר החוץ של אוקראינה. עם מינוייו, הפך לחבר במועצה לביטחון לאומי והגנה. בדצמבר אותה שנה מונה לעמוד בראש הפרלמנט, הראדה העליונה. בספטמבר 2008 התפטר מתפקידו של פירוקה של הקואליציה ובנובמבר התקבלה התפטרותו על ידי חברי הפרלמנט.

בדצמבר 2008 הקים את מפלגת "חזית השינוי" והתמודד לבחירות הנשיאותיות ב-2010 אך גרף 6.69% בלבד מהקולות וסיים במקום הרביעי. בפברואר 2010, הנשיא ויקטור ינוקוביץ' הציג שלושה מועמדים לתפקיד ראש ממשלת אוקראינה, יאצניוק, סרגיי טיגיפקו (נגיד בנק לשעבר) ומיקולה אזארוב, מועמדותו של יאצניוק הוסרה לאחר שהראדה העליונה החליטה כי סיעות האופוזיציה אינן יכולות להציג מועמד לראשות הממשלה.

באפריל 2012 הכריז יחד עם יוליה טימושנקו על איחוד מפלגות לקראת הבחירות הפרלמנטריות וביוני 2012 מונה ליו"ר מועצת האופוזיציה המאוחדת של אוקראינה. לאחר הבחירות שנערכו באוקטובר 2012 האופוזיציה המאוחדת זכתה בסך הכול ל-101 מושבים בפרלמנט (כ-25.54% מהקולות) ובדצמבר 2012 מונה יאצניוק למנהיג סיעת המולדת האוקראינית. ביוני 2013 נבחרה יוליה טימושנקו להחליפו בראשות המפלגה בעוד הוא מונה לעמוד בראש המועצה הפוליטית של המפלגה.

החל מנובמבר 2013 יחד עם מנהיגי אופוזיציה אחרים, כויטלי קליצ'קו, אולג טיאהניבוק ואחרים ארגנו מחאות והפגנות במרכז קייב כנגד שלטונו המושחת של ויקטור ינוקוביץ'. במהלך התדרדרות ההפגנות לכדי עימותים אלימים הנשיא ינוקוביץ' הציע לו להתמנות לראש ממשלת אוקראינה אך הוא סירב.

בפברואר 2014 נפגש עם נציגי מדינות זרות במהלך כנס מינכן לביטחון וב-27 בפברואר 2014 הראדה העליונה אישרה את מינוייו לתפקיד ראש ממשלת האחדות הלאומית. עוד באותו היום הציג את הרכב ממשלתו, כאשר פאבל פטרנקו מונה לשר המשפטים, אולכסנדר שלפאק מונה לשר האוצר, ארסן אבאקוב מונה לשר הפנים, אנדריי דשיצה מונה לשר החוץ, איהור טניוך מונה לשר ההגנה, ווולודימיר גרויסמן מונה לשר לענייני פיתוח אזורי ובינוי. ב-14 באפריל 2016 התפטר מתפקידו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארסני יאצניוק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]