יוליה טימושנקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוליה טימושנקו, 2009

יוליה וולודימיריבנה טימושנקואוקראינית: Юлія Володимирівна Тимошенко; נולדה ב-27 בנובמבר 1960) היא פוליטיקאית אוקראינית ממוצא יהודי. כיהנה כיושבת ראש האופוזיציה באוקראינה לאחר ההפסד בהתמודדות לתפקיד נשיא אוקראינה ב-2010, והיא מנהיגת מפלגת האיחוד הכל-אוקראיני "מולדת" (Всеукраїнське об'єднання "Батьківщина) והגוש של יוליה טימושנקו (Блок Юлії Тимошенко,‏ BYuT). כיהנה בעבר כראש ממשלת אוקראינה.

לפני שקיבלה את תפקיד ראש הממשלה הייתה טימושנקו מראשי המהפכה הכתומה. באותה תקופה כינו אותה אחדים מהתקשורת המערבית "ז'אן ד'ארק של המהפכה". ביולי 2005 הכריז המגזין "פורבס" כי היא האישה החזקה ביותר בעולם אחרי קונדוליזה רייס האמריקאית ווו יי הסינית. לפני שנכנסה לפוליטיקה הייתה אשת עסקים מצליחה, אך מעוררת מחלוקת, בתחום תעשיית הגז, והתעשרה מאוד.

ב-2011, בעודה מכהנת כיו"ר האופוזיציה, נאלצה להתעמת עם האשמות בדבר נטילת חלק לא חוקי ומעורבות בעסקת הגז בין גזפרום לנפטוגז בעת כהונתה כראש ממשלה ב-2009, שהביאה לחשדות בדבר גריפת רווחים באופן לא חוקי, כאשר מחלקת המדינה האמריקנית הזהירה את השלטון האוקראיני מלהעמיד לדין את ראשי האופוזיציה[1]. באוגוסט 2011 היא נעצרה במתקן כליאה זמני עד לתחילת משפטה[2]. ב-11 באוקטובר 2011 הרשיע אותה בית המשפט בקייב בשימוש לרעה בסמכויותיה, וגזר עליה שבע שנות מאסר בפועל[3]. ב-22 בפברואר 2014, בעקבות הצלחת המהומות באוקראינה, היא שוחררה.[4]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טימושנקו נולדה בדניפרופטרובסק, ברית המועצות (כיום אוקראינה) לוולדימיר אברמוביץ' גריגיאן וליודמילה טלגינה. כשהייתה בת שנתיים התגרש אביה מאמה ועזב את המשפחה. הוא התחתן בשנית ומנישואין אלה נולד לו ב-1969 בן. בגיל 10 שינתה אמה של יוליה את שם משפחתן מגריגיאן לטלגינה.

מוצאה האתני מעורר מחלוקת ולא מבוסס חד משמעית: טימושנקו טוענת שהיא לטבית למחצה מצד האב ואוקראינית למחצה מצד האם[5], אך טענה זו מעוררת פליאה, כי שם סבה, אברם, כלל אינו נפוץ בקרב לטבים. רבים טוענים ששם משפחתה של אמה, טלגינה, הוא שם רוסי מובהק.

שם משפחתה מצד אביה, גריגיאן, יכול לכאורה לרמוז על מוצא ארמני, אך ב-2008 יצא לאור ספרו של הפוליטיקאי דמיטרי צ'ובוט, בו מופיע מסמך המעיד על יהדותו של סבה של טימושנקו מצד אביה. מהמסמך הנ"ל ניתן ללמוד שלסבה של טימושנקו קראו אברם קלמנוביץ' (בן קלמן) קפיטלמן, שהוא שם יהודי מובהק[6]. כשרק החלו הדיווחים בדבר מוצאה הארמני והיהודי הסתמן כי זו פרובוקציה שנועדה לערער את תמיכת ציבור הבוחרים האוקראיני בה,[7][8][9][10] למרות שעוד ב-2005 סיפר שר התקשורת שלה שהרקע של טימושנקו הוא חצי-יהודי, חצי-ארמני.[11]

בשנת 1979 החלה ללמוד באוניברסיטה הלאומית של דניפרופטרובסק בפקולטה לכלכלה. באותה שנה התחתנה עם אחד מבני בעלי העסקים הגדולים בעיר, אלכנדר טימושנקו, ובשנת 1980 ילדה את בתה היחידה יבגניה. בשנת 1984 קיבלה תואר שני בכלכלה וקיברנטיקה מאוניברסיטת דניפרופטרובסק. בשנת 1999 קיבלה דוקטורט בכלכלה באוניברסיטה הכלכלית של קייב. נושא התזה שלה היה ניהול מערכת המסים על ידי המדינה.

לאחר התקרית שאירעה ב-2005 בקייב, כשנער יהודי הוכה קשות על ידי נאו-נאצים, גינה שר התקשורת דאז יבהן צ'רבוננקו, דמות מפתח בקהילה היהודית, את שתיקתה של טימושנקו: "הופתעתי רבות מכך שלא שמעתי את תגובתה של ראש הממשלה. בין היתר, כי אמה הינה יהודייה ואביה הינו ארמני. דווקא ארמנים ויהודים היו קורבנות של רצח עם". בתגובה, הכחישה טימושנקו את היותה יהודיה, אבל טענה שבעיות העם היהודי קרובות ללבה.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טימונשקו, 2007

טימושנקו נכנסה לפוליטיקה בשנת 1996, ונבחרה כחברת פרלמנט הראדה העליונה, נציגת המחוז קירובוגרד. מ-1999 ועד 2001 הייתה סגנית ראש הממשלה לענייני אנרגיה במשרדו של ויקטור יושצ'נקו. היא פוטרה על ידי הנשיא ליאוניד קוצ'מה לאחר שהייתה לה מחלוקת עם האוליגרכים בתחום. טימושנקו נאסרה ונשפטה בטענה של זיוף מסמכי מכס, ויבוא גז לא חוקי בין השנים 1995 ל-1997. היא שוחררה לאחר כשלושה שבועות. לטענת טימושנקו האשמות שווא אלו נוצרו על ידי קוצ'מה והאוליגרכים שלא רצו לבצע רפורמות מבניות בשוק שיפתחו את התחרות בתחום. אף-על-פי שנוקתה מכל אשמה, הכריזה רוסיה על צו מאסר נגדה, אשר בוטל לאחר 4 שנים כאשר הייתה כבר ראש ממשלה.

טימושנקו נוהגת לסדר את שערה בסגנון אוקראיני כפרי שנהפך לסמל בתקופת המהפכה.

היא הפכה למנהיגת רחוב שהובילה הפגנות נגד שלטונו של הנשיא ליאוניד קוצ'מה, בטענה שהנשיא אחראי לרציחתו של העיתונאי גיאורגי גונגדזה. בהפגנות הייתה ידועה כנואמת משלהבת קהל שדרבנה את העם לצאת להפגנות ולהוביל מהפכה נגד השלטון. בבחירות לפרלמנט היא זכתה ב-7.2% מהקולות, על אף שלא ניתנה לה זכות הדיבור בתקשורת. בבחירות לנשיאות ב-2004 תמכה בוויקטור יושצ'נקו ולאחר הכרזת ניצחון יריבו נהפכה לאחת מהיוזמות הנלהבות של "המהפכה הכתומה". לאחר בחירת יושצ'נקו לנשיא מונתה לראשות הממשלה ב-2005.

ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירות לנשיאות אוקראינה ב-2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 באוקטובר 2009 הביעה מפלגתה של טימושנקו תמיכה במועמדותה לתפקיד הנשיא בבחירות בינואר 2010. ב-31 באוקטובר נרשמה טימושנקו בוועדת הבחירות המרכזית של אוקראינה כמועמדת לתפקיד הנשיא. בבחירות אלה התמודדה, בין השאר, מול ויקטור ינוקוביץ', מנהיג האופוזיציה, וויקטור יושצ'נקו. בסיבוב הראשון שנערך ב-17 בינואר 2010 הגיעה למקום השני עם 25.05% מהקולות, לאחר ינוקוביץ'. בסיבוב השני שנערך ב-7 בפברואר זכתה טימושנקו ב-45.47% מקולות המצביעים, ובכך הפסידה לינוקוביץ', אשר זכה ב-48.95% מהקולות. תחילה לא הכירה טימושנקו בהפסדה והחליטה להילחם בתוצאות בבית-המשפט, בטענת זיופים המוניים[12][13], אולם לבסוף משכה את טענותיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דיווח אמריקני: מחלקת המדינה נגד העמדתה לדין של ראש האופוזיציה האוקראינית
  2. ^ צו מעצר נגד ראש ממשלת אוקראינה לשעבר
  3. ^ רויטרס, אוקראינה: רה"מ לשעבר טימושנקו נידונה למאסר, וואלה!, 11 באוקטובר 2011
  4. ^ אלכס נירנבורג, מנהיגת האופוזיציה: "הדיקטטורה נפלה בזכות המפגינים", באתר nrg‏, 22 בפברואר 2014
  5. ^ REGNUM: Між Україною, Вірменією, Латвією і..: Юлія Тимошенко приховує своє походження | Огляд преси
  6. ^ http://makuha.info/makuha/book2.html#b2_1
  7. ^ Ukraine 2007, Stephen Roth Institute (2007)
  8. ^ תבנית:Uk icon Tymoshenko is Ukraine-Latvian nationality, but he loves the Jews, Ukrayinska Pravda (2 September 2005)
  9. ^ Debate rages over whether Ukraine presidential hopeful is Jewish, Haaretz (10 November 2009)
  10. ^ Campaign gets dirty: Leaflets smear Tymoshenko as ‘Jew’, Kyiv Post (5 February 2010)
  11. ^ Рабинович призывает не спекулировать на избиении студента-еврея в Киеве Корреспондент.net, 31 августа 2005
  12. ^ סוכנויות הידיעות, תומכי יוליה טימושנקו: הבחירות באוקראינה זויפו, באתר ynet, 9 בפברואר 2010
  13. ^ Lenta.ru: Бывший СССР: "Я была и остаюсь с вами"