לדלג לתוכן

בית הכנסת הגדול של בקאו

בית הכנסת הגדול של בקאו
Templul Cerealierilor
חברא דחטין
פפשוינעקעס שול
בית הכנסת הגדול של בקאו, כפי שנראה בשלהי העשור הראשון של המאה ה-21, לפני שעבר שיפוץ יסודי. בימינו הוא צבוע בירוק בהיר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום בקאו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם אורתודוקסי
נוסח תפילה נוסח אשכנז
קואורדינטות 46°34′30″N 26°54′53″E / 46.575°N 26.914722°E / 46.575; 26.914722
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הכנסת הגדול של בקאורומנית: Sinagoga Mare din Bacău), הידוע גם כ"בית הכנסת של סוחרי הדגן" או "הטמפל של סוחרי הדגן"[1] (Templul Grânarilor ,Templul Cerealierilor ,Templul Cerealiștilor, במקור בארמית: חברא דחטין[1] יידיש מולדבית: פפשוינעקעס שול[2]) הוא בית כנסת בעיר בקאו שברומניה, השוכן בצומת בין הרחוב שטפאן צ'ל מארה (מס. 29,[3] אחר כך מס.35[4]) ורחוב 22 בדצמבר לרחוב מיוריציי. בבקאו היה קיים בעבר בית כנסת אחר בשם "בית הכנסת הגדול" שנודע כ"הוישיע שיל".

בית הכנסת הראשון של סוחרי הדגן הוקם בסביבות אמצע המאה ה-19 אך ניזוק בדליקות חוזרות.[5] בניית בית הכנסת ה"מודרני" של העיר,[6] בית כנסת של סוחרי הדגן היהודים, תוכננה בשנת 1887[4] ביוזמת כמה מראשי הקהילה היהודית בבקאו, ביניהם שלמה בר, אברהם מנדל ומנדל גרינברג. בקיץ של שנת 1941 כשרומניה נכנסה למלחמה נגד ברית המועצות עשרות גברים יהודים רוכזו למשך כמה שבועות בכמה מקומות, כולל בית הכנסת הזה, לקראת שליחתם לעבודות כפייה, שנקבעו ליהודים במקום חובת הגיוס שבוטלה. החל מן המאה ה-19 פעלו בבקאו בתי כנסת של "גילדות" יהודיות שונות - החייטים (מ-1815), הפרוונים (או "תופרי המעילים מעור" cojocari) (מ-1848), בעלי העגלות והסנדלרים (מ-1876) הבנאים (מ-1878) ,המובילים (cotiugari) (מ-1880 הסוחרים הקרויים "ליפסקאן", על שייבאו בזמנו סחורות מלייפציג). קמו בנפרד גם שני בתי כנסת נוספים: אחד של החייטים הצעירים ואחד של החייטים הוותיקים.[7]

המיקום של בית הכנסת של סוחרי הדגן בזמנו, היה ברחוב שנקרא אז בקאו-פיאטרה, בימינו רחוב שטפאן צ'ל מארה. השנים 1887[8]ו-1899 מצוינות תכופות במקורות שונים כשנת "הקמת" בית הכנסת.[9] לפי מקור אחר הסתיימה בנייתו בשנת 1906.[10][11]במהלך שנות קיומו סבל הבניין ממספר דליקות. זכורה במיוחד זו משנת 1926[12] בעקבותיה הוא שופץ בשנים 1945-1935 באופן יסודי.

הבניין הוסתר לחלוטין בימי השלטון הקומוניסטי מאחורי שיכונים ונמצא לא רחוק מבית המשפט לערעורים. הגישה לבית הכנסת נעשית באחת הדרכים הפנימיות של השכונה. החל משנת 1955 בית הכנסת אינו פעיל יותר. בשנת 1991 הוא הוכרז על ידי שלטונות רומניה כיעד מוזיאוני[13] ובשנת 2004 כמורשת היסטורית. הוא עבר תהליך שיפוצים בתחילת העשור השני של המאה ה-21. בית הכנסת הגדול הוא, לצד "בית הכנסת הקטן" על שם הרב אברהם אריה רוזן (ששוכן ברחוב ארו רוסו 31), בית הכנסת היחיד ששרד מבין 22 בתי כנסת שפעלו בבקאו בשנת 1920.[דרושה הבהרה] (בשנת 1940 צוינו 9 בתי כנסת ו-15 בתי תפילה). קירות וכיפת הבניין מצוירים בציורי קרי 1926–1927 מאת הצייר המקשט מנדל (אברהם מנדל בן שלמה) גרינברג (Mendel Grünberg), מיאש (נפטר ב-1928), שצייר ב-50 בתי כנסת בחבל מולדובה.

קהילת בית הכנסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת שירת בין מלחמות העולם כ-107 מתפללים. בבניין היו 100 כיסאות לגברים ו-100 בעזרת הנשים. הפולחן הדתי בו נשא צביון אשכנזי-אורתודוקסי. סגל בית הכנסת כלל רב, חזן וגבאי.[14]

פרטים אדריכליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת הגדול של בקאו בצילום מאוקטובר 2017.

בית הכנסת משתרע על שטח של 397 מטרים מרובעים. הבניין נראה מבחוץ כמו חווילה או "תיאטרון" בן שתי קומות בסגנון נייטרלי מקומי. לבניין שתי שורות של חלונות וכניסה מהודרת. החלונות בשורה התחתונה גבוהים יותר עם חלק עליון חצי-מעגלי. בקומה העליונה החלונות נמוכים יותר, ומסתיימים בקשתות מקומרות במקצת. הגג המכוסה בפח צבוע, מוגבה ועקמומי. בחלל הפנימי של בית הכנסת קיימת ספינה (נאוס) מרכזית, מרובעת. כנדרש בבתי הכנסת האורתודוקסים הבימה ניצבת באמצע הספינה, מוקפת בגדר מסורגת, וסביבה ממוקמים כיסאותיהם של חברי הקהילה. משלושה צדדים מוקפת הספינה המרכזית של בית הכנסת בגלריה רחבה הנשענת על עמודים שעליהם נשענת גם התקרה.[15] [דרושה הבהרה]

ארון הקודש

פנים בית הכנסת עתיר קישוטים בסגנון נאו-בארוקי וציורים של מנדל גרינברג על הקירות, על מעקות עזרת הנשים, ועל כל שטח התקרה המרכזית העקמומית, עם תמונות נוף תנ"כיות, תמונות בעלי חיים (אריות, כבשים, פרות, צבאים), תמונת דמיונית של בית המקדש לפי דגם כיפת הסלע שעל הר הבית (על הקיר הדרומי), יסודות צמחיים וקוויים. על תמונה בקיר הצפוני רואים שקיעת חמה וכינורות תלויים על עצי הערבה, ככתוב בתהלים קלז ,א-ג ב.[15][16] ציורים דומים יצר גרינברג גם בבית הכנסת גדול בחרלאו. במרכז התקרה צויר עיט ומימינו ושמאלו - השמש והלבנה[17] ממול לארון הקודש צייר גרינברג תמונה בהשראת חזון ימי המשיח מפי הנביא ישעיה י"א, ו. מסביב לארון הקודש נראים על הקירות מזלות שבטי ישראל.

ארון הקודש המקושט בתבליטים קלאסיים והבימה המרכזית מוקפים מעקות עץ עם רכיבים מנוסרים בצורה אלגנטית.[15]

לבניין מספר חדרים נספחים, ששימשו את הרב ואת החזן, חדר תפילה לימי החורף וכיתת שיעור.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Arh.Aristide Streja,Arh.Lucian Schwarz Sinagoga în România, Hasefer 2009

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

BetTfila,org/info nr.17 2/14 Boris Khaimovich Synagogue Wall Paintings – A New Research Project of the Center for Jewish Art עמוד 3



/rak_18/2018_nina/2018_kipa.html]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 A.Amar עמ' 7
  2. ^ M.Moldovan 2011
  3. ^ A.Streja.L.Schwarz 2009 עמ' 263 נספח Db
  4. ^ 1 2 מוסדות דת ברומניה, אתר רומני 2005–2016 Biserici
  5. ^ [Jewish Community of Bacău Throughout The Years http://www.jewishgen.org/yizkor/Bacau/bac053.html]ע'53-71
  6. ^ C.Iancu ב- YIWO Encyclopedia
  7. ^ A.Streja.L.Schwarz 2009 ע'120, ע' 263 נספח Db
  8. ^ [1] אתר פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה 2014
  9. ^ Lista sinagogilor din România ב- A.Streja.L.Schwarz 2009 ע' 271
  10. ^ אתר לתרבות ודתות של עיריית בקאו
  11. ^ 1אתרי המורשת ההיסטורית ברומניה Monumentele istorice din România
  12. ^ A.Streja.L.Schwarz 2009 ע'120, ע' 263 נספח Db מסמך של קהילת בקאו מ-15 בינואר 1939
  13. ^ A.Streja.L.Schwarz 2009 ע'121
  14. ^ A.Streja,L.Schwarz 2009 הנספח Da Anexa Da Sinagogi din Bacău ע'262
  15. ^ 1 2 3 A.Streja.L.Schwarz 2009 ע'120
  16. ^ עין לציון צופיה Ilia Rodov With Eyes towards Zion": Visions of the Holy Land in Romanian Synagogues Quest.Issues in Contemporary Jewish History nr 6 december 2013
  17. ^ A.Amar עמ'11