עפיפון תבערה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עפיפון תבערה ששוגר מרצועת עזה במטרה לשרוף שדות במועצה האזורית אשכול. בקצה זנבו ניתן לראות את חוטי הברזל ששימשו לחיבור החומרים הבוערים.

עפיפון תבערה הוא עפיפון שנושא חומרי הצתה ובעירה, דוגמת בקבוק תבערה וחומרים דליקים או מטען חבלה[1], שמטרתו לגרום להצתה ולשריפה. זהו אמצעי לחימה מאולתר שנמצא בשימוש ארגוני טרור ומיליציות לא-סדירות. בהיותו כלי אווירי, הוא יכול לעבור בקלות מעל גדרות, חומות, מחסומים ומכשולי גבול, המשמשים להגנה ואבטחת תשתיות ויישובים, דבר שקשה יותר למחבלים הנעים קרקעית. בנוסף, לשריפה יש פוטנציאל לגרום לנזק רב ואף לנפגעים בנפש. אמצעים דומים הם בלונים, כגון בלונים הממולאים בהליום הנושאים עמם חומרי הצתה ותבערה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראשונים להשתמש בעפיפונים בלוחמה היו הסינים. [2] בשושלת סונג פותח "עורב האש", עפיפון נושא אבקת תבערה, נתיך ומקל בערה מקטורת, ככלי נשק. [3] במסה של ולטר דה מילמט "האצולה, חוכמה והבנה של מלכים" מ-1326 מתוארת קבוצה של אבירים מטיסה עפיפון תבערה ועליו אבק שרפה עם פצצת תבערה מעל החומה של העיר.[4] על פי הסמגוק סאגי (אנ'), המתאר את ההיסטוריה של שלוש הממלכות של קוריאה, במאה השביעית הגנרל גים יו-חין (אנ') שיגר עפיפון ועליו דחליל בוער במטרה להפחיד את הכוחות שמולו.

שימוש ברצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיבולים בשדה שרוף במועצה האזורית אשכול.
שדות שרופים ליד הקיבוץ בארי

שימוש בולט בעפיפוני תבערה נעשה ברצועת עזה במהלך העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה ב-2018. בעימותים אלה, שילחו מחבלים פלסטינים עפיפוני תבערה[5], כ-250 עפיפונים (נכון למאי 2018), שעל חלקם ציירו הפלסטינים צלב קרס והצמידו כרזות[6], על מנת להצית שדות חקלאיים ותשתיות הסמוכות לגדר המערכת סביב רצועת עזה. השימוש הנרחב בעפיפוני תבערה לביצוע הצתות ופיגועי טרור זכה בתקשורת לשם "טרור העפיפונים" ו"טרור ההצתות", שהתקשר גם ל"טרור החקלאי" שעלה אף הוא בתקופה זו.

השימוש בעפיפוני התבערה גבר לאחר שניסיונותיהם של הפלסטינים לפרוץ את הגדר ולחדור דרכה על מנת לבצע פיגועים ביישובי עוטף עזה נכשלו, כמו גם הניסיונות לפריצת המונים של הגדר ב-30 במרץ וב-6 באפריל במסגרת "צעדת השיבה הגדולה" שנהדפו בידי צלפי צה"ל ומשמר הגבול באמצעות ירי סלקטיבי ובאמצעים לפיזור הפגנות. בנוסף נחל צה"ל הצלחות בחשיפת מנהרות לחימה ברצועת עזה.

השימוש בעפיפוני תבערה גרם לשריפות רבות. בין השאר ב-2 במאי 2018 גרם עפיפון תבערה ששילחו מחבלים פלסטיניים לשריפת יער ביער בארי[7]. על פי נתוני כבאות והצלה, מתחילת גל טרור העפיפונים של ערביי רצועת עזה, פרצו באזור עוטף עזה כ-270 שריפות, שכילו כ-250 אלף דונם[8].

ב-3 ביוני 2018 שילחו הפלסטינים עפיפון שאליו מחובר מטען חבלה[1]. העפיפון נפל בשטח ישראל אך לא התפוצץ, ונוטרל על ידי כוחות הנדסה קרבית. ב-5 ביוני פרצו 9 שריפות גדולות, אחת מהן ליד מכללת ספיר, כתוצאה מעפיפוני תבערה ששילחו מחבלים פלסטיניים[9]. ב-11 ביוני נחת בלון תבערה על חממה בעוטף עזה וגרם לנזק.[10]

צה"ל פיתח שיטה של שימוש ברחפני מירוצים על מנת ליירט עפיפוני תבערה[11]. ב-11 במאי הפיל הרחפן המיירט כ-40 עפיפוני תבערה בגבול רצועת עזה במהלך עימותי "צעדה השיבה הגדולה"[12]. למרות זאת, טרם נמצאה שיטה יעילה למגר את טרור העפיפונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]