בן-ציון משבץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בן-ציון משבץ
קבוצת אנשי השומר (משמאל לימין): בן-ציון משבץ, אליהו קמינצקי (איתן), ישראל שוחט, צבי בקר, משה גולדשטיין (גבעוני)
קבוצת אנשי השומר (משמאל לימין): בן-ציון משבץ, אליהו קמינצקי (איתן), ישראל שוחט, צבי בקר, משה גולדשטיין (גבעוני)
לידה 1889
תרמ"ט
ברדיצ'ב, מחוז ז'יטומיר, אוקראינה
פטירה 22 בדצמבר 1920 (בגיל 31 בערך)
י"א טבת תרפ"א
חדרה
מקום קבורה חלקת השומר בבית העלמין של כפר גלעדי
תאריך עלייה 1905
מדינה ישראל
בת זוג דבורה מדורסקי
השתייכות ארגון השומר
ארגון המגן
תקופת הפעילות 19091920 (כ־11 שנים)
תפקידים בשירות
שומר

בן-ציון משבץ (משביץ) (1889, אוקראינה22 בדצמבר 1920, ישראל) היה מאנשי העלייה השנייה ומראשוני המצטרפים לארגון השומר. שמר בסג'רה, יבנאל, בית-גן, חדרה ומושבות יהודה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-ציון משבץ נולד ב-1889 בעיר ברדיצ'ב שבמחוז ז'יטומיר באוקראינה. בנעוריו הצטרף על נוער שהגן על היהודים בפני פוגרומים והיה שותף להגנה על קהילת אודסה במהלך פוגרומי אודסה. לאחר אירוע זה עלה, כנוסע סמוי, על אוניית מסע וירד ביפו. גר תקופה קצרה ביפו שם חבר לקבוצה שייסדה יותר מאוחר את ארגון השומר (יצחק בן-צבי, ישראל גלעדי וישראל שוחט) ומהם שמע על רעיונות השמירה.

מיפו עבר למושבה סג'רה שם הצטרף לארגון השומר והחל לשמור במושבה ומשם עבר לשמור ביבנאל ובית-גן. בתקופה בה שמר בבית-גן הצליחו גנבים בדואים לגנוב 12 ראשי בקר מהיישוב ו"השומר" נאלץ לשלם דמי פדיון לשבט כדי לקבל בחזרה את הפרות. משבץ, שהיה אחראי על השמירה ביישוב, הודח על ידי הנהגת הארגון מתפקידי שמירה למשך מספר חודשים.

בהמשך עבר מהגליל לשומרון והחל לשמור בחדרה ובמושבות הדרום (ראשון לציון, רחובות ובאר יעקב). בתקופת השמירה בחדרה הותקף השומר צבי נדב ונשקו נגנב על ידי כנופיית ערבים ומשבץ היה אחד מקבוצת שומרים שיצאו לנקום באותו שבט[1] אולם נתקלו בהתנגדות ונאלצו לסגת.

ב-1913, לאחר נישואיו, רכש חלקת אדמה ועיבד אותה במקביל לעבודתו כשומר.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה אסרו הטורקים על פעילות "השומר" ואז הצטרף משבץ לארגון המגן, בהנהגתו של יוסף לישנסקי, שפעל בדרום הארץ.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1913 נישא לדבורה לבית מדורסקי (ילידת 1888, בתם של שמשון ואסתר מדורסקי שהיו ממייסדי חדרה). לזוג נולדו 3 ילדים (שמשון, חסידה ושפרה[2][3]).

במהלך עבודתו ושמירותיו נתקף שלוש פעמים במלריה והצליח להתאושש אך ב-1920 נתקף בקדחת בפעם הרביעית ונפטר[4]. הובא למנוחות בבית הקברות בחדרה ויותר מאוחר הועבר לחלקת השומר בבית הקברות של כפר גלעדי. לאחר פטירתו נישאה דבורה ליוסף אליאש. נפטרה ב-1963 ונקברה אף היא בכפר גלעדי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]